1 אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשֹׂות֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כָּל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃ ʾeleh haḥuqiym wehamishepaṭiym ʾasher tishemerun laʿasowt baʾarets ʾasher natan yehwah ʾelohey ʾavoteykha lekha lerishetah kal־hayamiym ʾasher־ʾatem ḥayiym ʿal־haʾadamah׃
2 אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּדוּן אֶֽת־כָּל־הַמְּקֹמֹ֞ות אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָעֹ֔ות וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָן ׃ ʾabed teʾabedun ʾet־kal־hameqomowt ʾasher ʿavedu־sham hagowyim ʾasher ʾatem yoreshiym ʾotam ʾet־ʾeloheyhem ʿal־hehariym haramiym weʿal־hagevaʿowt wetaḥat kal־ʿets raʿanan ׃
3 וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּקֹ֖ום הַהֽוּא׃ wenitatsetem ʾet־mizebḥotam weshibaretem ʾet־matsevotam waʾashereyhem tiserefun baʾesh ufesiyley ʾeloheyhem tegadeʿun weʾibadetem ʾet־shemam min־hamaqowm hahuʾ׃
4 לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ loʾ־taʿasun ken layhwah ʾeloheykhem׃
5 כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכָּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמֹ֖ו שָׁ֑ם לְשִׁכְנֹ֥ו תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָֽׁמָּה׃ kiy ʾim־ʾel־hamaqowm ʾasher־yiveḥar yehwah ʾeloheykhem mikal־shiveṭeykhem lasum ʾet־shemow sham leshikhenow tidereshu uvaʾta shamah׃
6 וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃ wahaveʾtem shamah ʿoloteykhem weziveḥeykhem weʾet maʿeseroteykhem weʾet terumat yedekhem wenidereykhem wenidevoteykhem uvekhorot beqarekhem wetsoʾnekhem׃
7 וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ waʾakhaletem־sham lifeney yehwah ʾeloheykhem usemaḥetem bekhol mishelaḥ yedekhem ʾatem uvateykhem ʾasher berakhekha yehwah ʾeloheykha׃
8 לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיֹּ֑ום אִ֖ישׁ כָּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃ loʾ taʿasun kekhol ʾasher ʾanaḥenu ʿosiym poh hayowm ʾiysh kal־hayashar beʿeynayw׃
9 כִּ֥י לֹא־בָּאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ kiy loʾ־baʾtem ʿad־ʿatah ʾel־hamenuḥah weʾel־hanaḥalah ʾasher־yehwah ʾeloheykha noten lakhe׃
10 וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃ waʿavaretem ʾet־hayareden wiyshavetem baʾarets ʾasher־yehwah ʾeloheykhem maneḥiyl ʾetekhem weheniyḥa lakhem mikal־ʾoyeveykhem misaviyv wiyshavetem־beṭaḥ׃
11 וְהָיָ֣ה הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֥ם בֹּו֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמֹו֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עֹולֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַֽיהוָֽה׃ wehayah hamaqowm ʾasher־yiveḥar yehwah ʾeloheykhem bow leshaken shemow sham shamah taviyʾu ʾet kal־ʾasher ʾanokhiy metsaueh ʾetekhem ʿowloteykhem weziveḥeykhem maʿeseroteykhem uterumat yedekhem wekhol miveḥar nidereykhem ʾasher tideru layhwah׃
12 וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין לֹ֛ו חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃ usemaḥetem lifeney yehwah ʾeloheykhem ʾatem uveneykhem uvenoteykhem weʿavedeykhem weʾamehoteykhem wehalewiy ʾasher beshaʿareykhem kiy ʾeyn low ḥeleq wenaḥalah ʾitekhem׃
13 הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכָל־מָקֹ֖ום אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ hishamer lekha pen־taʿaleh ʿoloteykha bekhal־maqowm ʾasher tireʾeh׃
14 כִּ֣י אִם־בַּמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְהוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃ kiy ʾim־bamaqowm ʾasher־yiveḥar yehwah beʾaḥad shevaṭeykha sham taʿaleh ʿoloteykha wesham taʿaseh kol ʾasher ʾanokhiy metsaueka׃
Note · Deutéronome 12.1–14
Un lieu reçu plutôt qu’une présence fabriquée
Le peuple ne choisit pas simplement ses lieux selon les usages rencontrés. Les offrandes sont associées à une communauté qui mange et se réjouit devant Dieu. La destruction commandée des lieux rivaux pose toutefois une difficulté réelle ; elle ne peut être transférée en permission de détruire aujourd’hui les lieux de culte d’autrui.
15 רַק֩ בְּכָל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח ׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהֹור֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃ raq bekhal־ʾauat nafeshekha tizebaḥ ׀ weʾakhaleta vasar kevirekat yehwah ʾeloheykha ʾasher natan־lekha bekhal־sheʿareykha haṭameʾ wehaṭahowr yoʾkhelenu katseviy wekhaʾayal׃
16 רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ raq hadam loʾ toʾkhelu ʿal־haʾarets tishepekhenu kamayim׃
17 לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכָל־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃ loʾ־tukhal leʾekhol bisheʿareykha maʿesar deganekha wetiyroshekha weyitseharekha uvekhorot beqarekha wetsoʾnekha wekhal־nedareykha ʾasher tidor wenidevoteykha uterumat yadekha׃
18 כִּ֡י אִם־לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ בֹּו֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ kiy ʾim־lifeney yehwah ʾeloheykha toʾkhelenu bamaqowm ʾasher yiveḥar yehwah ʾeloheykha bow ʾatah uvinekha uvitekha weʿavedekha waʾamatekha wehalewiy ʾasher bisheʿareykha wesamaḥeta lifeney yehwah ʾeloheykha bekhol mishelaḥ yadekha׃
19 הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲזֹ֖ב אֶת־הַלֵּוִ֑י כָּל־יָמֶ֖יךָ עַל־אַדְמָתֶֽךָ׃ ס hishamer lekha pen־taʿazov ʾet־halewiy kal־yameykha ʿal־ʾadematekha׃ s
20 כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכָל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃ kiy־yareḥiyv yehwah ʾeloheykha ʾet־gevulekha kaʾasher diber־lakhe weʾamareta ʾokhelah vasar kiy־teʾaueh nafeshekha leʾekhol basar bekhal־ʾauat nafeshekha toʾkhal basar׃
21 כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמֹ֣ו שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃ kiy־yireḥaq mimekha hamaqowm ʾasher yiveḥar yehwah ʾeloheykha lasum shemow sham wezavaḥeta mibeqarekha umitsoʾnekha ʾasher natan yehwah lekha kaʾasher tsiuiytikha weʾakhaleta bisheʿareykha bekhol ʾauat nafeshekha׃
22 אַ֗ךְ כַּאֲשֶׁ֨ר יֵאָכֵ֤ל אֶֽת־הַצְּבִי֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ל כֵּ֖ן תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵא֙ וְהַטָּהֹ֔ור יַחְדָּ֖ו יֹאכְלֶֽנּוּ׃ ʾakhe kaʾasher yeʾakhel ʾet־hatseviy weʾet־haʾayal ken toʾkhelenu haṭameʾ wehaṭahowr yaḥedaw yoʾkhelenu׃
23 רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר׃ raq ḥazaq leviletiy ʾakhol hadam kiy hadam huʾ hanafesh weloʾ־toʾkhal hanefesh ʿim־habasar׃
24 לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ loʾ toʾkhelenu ʿal־haʾarets tishepekhenu kamayim׃
25 לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ לְמַ֨עַן יִיטַ֤ב לְךָ֙ וּלְבָנֶ֣יךָ אַחֲרֶ֔יךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ loʾ toʾkhelenu lemaʿan yiyṭav lekha ulevaneykha ʾaḥareykha kiy־taʿaseh hayashar beʿeyney yehwah׃
26 רַ֧ק קָֽדָשֶׁ֛יךָ אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃ raq qadasheykha ʾasher־yiheyu lekha unedareykha tisaʾ uvaʾta ʾel־hamaqowm ʾasher־yiveḥar yehwah׃
27 וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃ weʿasiyta ʿoloteykha habasar wehadam ʿal־mizebaḥ yehwah ʾeloheykha wedam־zevaḥeykha yishafekhe ʿal־mizebaḥ yehwah ʾeloheykha wehabasar toʾkhel׃
28 שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַעַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עֹולָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטֹּ֣וב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס shemor weshamaʿeta ʾet kal־hadevariym haʾeleh ʾasher ʾanokhiy metsaueka lemaʿan yiyṭav lekha ulevaneykha ʾaḥareykha ʿad־ʿowlam kiy taʿaseh haṭowv wehayashar beʿeyney yehwah ʾeloheykha׃ s
Note · Deutéronome 12.15–28
La consommation ordinaire est distinguée du sacrifice
La distance peut justifier l’abattage et le repas dans les villes, tandis que le sang reste réservé. Le pur et l’impur peuvent y partager une viande qui n’est pas un repas sacrificiel. Cette distinction empêche de lire toutes les instructions alimentaires comme un seul régime sans contexte.
29 כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אֹותָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃ kiy־yakheriyt yehwah ʾeloheykha ʾet־hagowyim ʾasher ʾatah vaʾ־shamah lareshet ʾowtam mipaneykha weyarasheta ʾotam weyashaveta beʾaretsam׃
30 הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֨ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגֹּויִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃ hishamer lekha pen־tinaqesh ʾaḥareyhem ʾaḥarey hishamedam mipaneykha ufen־tiderosh leʾloheyhem leʾmor ʾeykhah yaʿavedu hagowyim haʾeleh ʾet־ʾeloheyhem weʾeʿeseh־ken gam־ʾaniy׃
31 לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כָּל־תֹּועֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶֽם׃ loʾ־taʿaseh khen layhwah ʾeloheykha kiy kal־towʿavat yehwah ʾasher saneʾ ʿasu leʾloheyhem kiy gam ʾet־beneyhem weʾet־benoteyhem yiserefu vaʾesh leʾloheyhem׃
Note · Deutéronome 12.29–31
On ne peut pas emprunter sans discernement tout geste religieux
L’avertissement vise notamment les pratiques qui livrent des enfants au feu. La fidélité n’est donc pas une simple question de vocabulaire ou de nom invoqué. Le passage condamne des actes précis ; il ne justifie pas de rendre tout voisin d’une autre religion suspect de les accomplir.