1 וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh pesal־lekha sheney־luḥot ʾavaniym kariʾshoniym wekhatavetiy ʿal־haluḥot ʾet־hadevariym ʾasher hayu ʿal־haluḥot hariʾshoniym ʾasher shibareta׃
2 וֶהְיֵ֥ה נָכֹ֖ון לַבֹּ֑קֶר וְעָלִ֤יתָ בַבֹּ֙קֶר֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י וְנִצַּבְתָּ֥ לִ֛י שָׁ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָהָֽר׃ weheyeh nakhown laboqer weʿaliyta vaboqer ʾel־har siynay wenitsaveta liy sham ʿal־roʾsh hahar׃
3 וְאִישׁ֙ לֹֽא־יַעֲלֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְגַם־אִ֥ישׁ אַל־יֵרָ֖א בְּכָל־הָהָ֑ר גַּם־הַצֹּ֤אן וְהַבָּקָר֙ אַל־יִרְע֔וּ אֶל־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא׃ weʾiysh loʾ־yaʿaleh ʿimakhe wegam־ʾiysh ʾal־yeraʾ bekhal־hahar gam־hatsoʾn wehabaqar ʾal־yireʿu ʾel־mul hahar hahuʾ׃
4 וַיִּפְסֹ֡ל שְׁנֵֽי־לֻחֹ֨ת אֲבָנִ֜ים כָּרִאשֹׁנִ֗ים וַיַּשְׁכֵּ֨ם מֹשֶׁ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ וַיַּ֙עַל֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹתֹ֑ו וַיִּקַּ֣ח בְּיָדֹ֔ו שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ת אֲבָנִֽים׃ wayifesol sheney־luḥot ʾavaniym kariʾshoniym wayashekem mosheh vaboqer wayaʿal ʾel־har siynay kaʾasher tsiuah yehwah ʾotow wayiqaḥ beyadow sheney luḥot ʾavaniym׃
5 וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בֶּֽעָנָ֔ן וַיִּתְיַצֵּ֥ב עִמֹּ֖ו שָׁ֑ם וַיִּקְרָ֥א בְשֵׁ֖ם יְהוָֽה׃ wayered yehwah beʿanan wayiteyatsev ʿimow sham wayiqeraʾ veshem yehwah׃
6 וַיַּעֲבֹ֨ר יְהוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהוָ֣ה ׀ יְהוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ wayaʿavor yehwah ׀ ʿal־panayw wayiqeraʾ yehwah ׀ yehwah ʾel raḥum weḥanun ʾerekhe ʾapayim werav־ḥesed weʾemet׃
7 נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד ׀ עֲוֹ֣ן אָבֹ֗ות עַל־בָּנִים֙ וְעַל־בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃ notser ḥesed laʾalafiym noseʾ ʿaon wafeshaʿ weḥaṭaʾah wenaqeh loʾ yenaqeh poqed ׀ ʿaon ʾavowt ʿal־baniym weʿal־beney vaniym ʿal־shileshiym weʿal־ribeʿiym׃
8 וַיְמַהֵ֖ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּקֹּ֥ד אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ wayemaher mosheh wayiqod ʾaretsah wayishetaḥu׃
9 וַיֹּ֡אמֶר אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֹנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃ wayoʾmer ʾim־naʾ matsaʾtiy ḥen beʿeyneykha ʾadonay yelekhe־naʾ ʾadonay beqirebenu kiy ʿam־qesheh־ʿoref huʾ wesalaḥeta laʿaonenu uleḥaṭaʾtenu uneḥaletanu׃
Note · Exode 34.1–9
La miséricorde et la justice ne sont pas séparées
La proclamation du nom associe pardon et gravité de la faute. L’ampleur de la fidélité dépasse la durée évoquée pour les conséquences du mal. Le passage ne donne pas le droit d’imputer chaque malheur à la faute d’un ancêtre ; il appelle à entendre ensemble la portée collective du péché et la fidélité divine.
10 וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כָּֽל־עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִבְרְא֥וּ בְכָל־הָאָ֖רֶץ וּבְכָל־הַגֹּויִ֑ם וְרָאָ֣ה כָל־הָ֠עָם אֲשֶׁר־אַתָּ֨ה בְקִרְבֹּ֜ו אֶת־מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ כִּֽי־נֹורָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ׃ wayoʾmer hineh ʾanokhiy koret beriyt neged kal־ʿamekha ʾeʿeseh nifelaʾot ʾasher loʾ־nivereʾu vekhal־haʾarets uvekhal־hagowyim weraʾah khal־haʿam ʾasher־ʾatah veqirebow ʾet־maʿaseh yehwah kiy־nowraʾ huʾ ʾasher ʾaniy ʿoseh ʿimakhe׃
11 שְׁמָ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיֹּ֑ום הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ shemar־lekha ʾet ʾasher ʾanokhiy metsauekha hayowm hineniy goresh mipaneykha ʾet־haʾemoriy wehakenaʿaniy wehaḥitiy wehaperiziy wehaḥiuiy wehayevusiy׃
12 הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיֹושֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן־יִהְיֶ֥ה לְמֹוקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ׃ hishamer lekha pen־tikherot beriyt leyowshev haʾarets ʾasher ʾatah baʾ ʿaleyha pen־yiheyeh lemowqesh beqirebekha׃
13 כִּ֤י אֶת־מִזְבְּחֹתָם֙ תִּתֹּצ֔וּן וְאֶת־מַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּר֑וּן וְאֶת־אֲשֵׁרָ֖יו תִּכְרֹתֽוּן׃ kiy ʾet־mizebeḥotam titotsun weʾet־matsevotam teshaberun weʾet־ʾasherayw tikherotun׃
14 כִּ֛י לֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לְאֵ֣ל אַחֵ֑ר כִּ֤י יְהוָה֙ קַנָּ֣א שְׁמֹ֔ו אֵ֥ל קַנָּ֖א הֽוּא׃ kiy loʾ tishetaḥaweh leʾel ʾaḥer kiy yehwah qanaʾ shemow ʾel qanaʾ huʾ׃
15 פֶּן־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיֹושֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֹֽו׃ pen־tikherot beriyt leyowshev haʾarets wezanu ׀ ʾaḥarey ʾeloheyhem wezaveḥu leʾloheyhem weqaraʾ lekha weʾakhaleta miziveḥow׃
16 וְלָקַחְתָּ֥ מִבְּנֹתָ֖יו לְבָנֶ֑יךָ וְזָנ֣וּ בְנֹתָ֗יו אַחֲרֵי֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ן וְהִזְנוּ֙ אֶת־בָּנֶ֔יךָ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶֽן׃ welaqaḥeta mibenotayw levaneykha wezanu venotayw ʾaḥarey ʾeloheyhen wehizenu ʾet־baneykha ʾaḥarey ʾeloheyhen׃
17 אֱלֹהֵ֥י מַסֵּכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃ ʾelohey masekhah loʾ taʿaseh־lakhe׃
Note · Exode 34.10–17
La fidélité ne se protège pas par la haine des personnes
Les interdits visent des alliances et des pratiques qui entraîneraient vers d’autres cultes. Le cadre est celui d’Israël dans le récit du pays. Il ne permet pas de transformer toute personne d’une autre appartenance en menace morale ni de justifier une violence actuelle contre des communautés religieuses.
18 אֶת־חַ֣ג הַמַּצֹּות֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצֹּות֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמֹועֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃ ʾet־ḥag hamatsowt tishemor shiveʿat yamiym toʾkhal matsowt ʾasher tsiuiytikha lemowʿed ḥodesh haʾaviyv kiy beḥodesh haʾaviyv yatsaʾta mimitserayim׃
19 כָּל־פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם לִ֑י וְכָֽל־מִקְנְךָ֙ תִּזָּכָ֔ר פֶּ֖טֶר שֹׁ֥ור וָשֶֽׂה׃ kal־peṭer reḥem liy wekhal־miqenekha tizakhar peṭer showr waseh׃
20 וּפֶ֤טֶר חֲמֹור֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתֹּ֑ו כֹּ֣ל בְּכֹ֤ור בָּנֶ֙יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹֽא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃ ufeṭer ḥamowr tifedeh veseh weʾim־loʾ tifedeh waʿarafetow kol bekhowr baneykha tifedeh weloʾ־yeraʾu fanay reyqam׃
21 שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּבַיֹּ֥ום הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃ sheshet yamiym taʿavod uvayowm hasheviyʿiy tishebot beḥariysh uvaqatsiyr tishebot׃
22 וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה׃ weḥag shavuʿot taʿaseh lekha bikurey qetsiyr ḥiṭiym weḥag haʾasiyf tequfat hashanah׃
23 שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶת־פְּנֵ֛י הָֽאָדֹ֥ן ׀ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ shalosh peʿamiym bashanah yeraʾeh kal־zekhurekha ʾet־peney haʾadon ׀ yehwah ʾelohey yiseraʾel׃
24 כִּֽי־אֹורִ֤ישׁ גֹּויִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־גְּבוּלֶ֑ךָ וְלֹא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאֹות֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃ kiy־ʾowriysh gowyim mipaneykha wehireḥavetiy ʾet־gevulekha weloʾ־yaḥemod ʾiysh ʾet־ʾaretsekha baʿalotekha leraʾowt ʾet־peney yehwah ʾeloheykha shalosh peʿamiym bashanah׃
25 לֹֽא־תִשְׁחַ֥ט עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹא־יָלִ֣ין לַבֹּ֔קֶר זֶ֖בַח חַ֥ג הַפָּֽסַח׃ loʾ־tisheḥaṭ ʿal־ḥamets dam־ziveḥiy weloʾ־yaliyn laboqer zevaḥ ḥag hapasaḥ׃
26 רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמֹּֽו׃ פ reʾshiyt bikurey ʾadematekha taviyʾ beyt yehwah ʾeloheykha loʾ־tevashel gediy baḥalev ʾimow׃ f
27 וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כְּתָב־לְךָ֖ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל־פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh ketav־lekha ʾet־hadevariym haʾeleh kiy ʿal־piy ׀ hadevariym haʾeleh karatiy ʾitekha beriyt weʾet־yiseraʾel׃
28 וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־יְהוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יֹום֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃ wayehiy־sham ʿim־yehwah ʾarebaʿiym yowm weʾarebaʿiym layelah leḥem loʾ ʾakhal umayim loʾ shatah wayikhetov ʿal־haluḥot ʾet diverey haberiyt ʿaseret hadevariym׃
Note · Exode 34.18–28
La mémoire revient après la crise
Les fêtes, les premiers-nés et le repos renouvellent des pratiques déjà données. Le sabbat demeure même au temps du labour ou de la récolte, lorsque l’urgence pourrait le faire oublier. Le temps exceptionnel de Moïse sur la montagne ne constitue pas une recommandation de jeûne sans eau à reproduire.
29 וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתֹּ֖ו מִן־הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא־יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן עֹ֥ור פָּנָ֖יו בְּדַבְּרֹ֥ו אִתֹּֽו׃ wayehiy beredet mosheh mehar siynay usheney luḥot haʿedut beyad־mosheh beridetow min־hahar umosheh loʾ־yadaʿ kiy qaran ʿowr panayw bedaberow ʾitow׃
30 וַיַּ֨רְא אַהֲרֹ֜ן וְכָל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה וְהִנֵּ֥ה קָרַ֖ן עֹ֣ור פָּנָ֑יו וַיִּֽירְא֖וּ מִגֶּ֥שֶׁת אֵלָֽיו׃ wayareʾ ʾaharon wekhal־beney yiseraʾel ʾet־mosheh wehineh qaran ʿowr panayw wayiyreʾu migeshet ʾelayw׃
31 וַיִּקְרָ֤א אֲלֵהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה וַיָּשֻׁ֧בוּ אֵלָ֛יו אַהֲרֹ֥ן וְכָל־הַנְּשִׂאִ֖ים בָּעֵדָ֑ה וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶֽם׃ wayiqeraʾ ʾalehem mosheh wayashuvu ʾelayw ʾaharon wekhal־hanesiʾiym baʿedah wayedaber mosheh ʾalehem׃
32 וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן נִגְּשׁ֖וּ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְצַוֵּ֕ם אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אִתֹּ֖ו בְּהַ֥ר סִינָֽי׃ weʾaḥarey־khen nigeshu kal־beney yiseraʾel wayetsauem ʾet kal־ʾasher diber yehwah ʾitow behar siynay׃
33 וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֔ה מִדַּבֵּ֖ר אִתָּ֑ם וַיִּתֵּ֥ן עַל־פָּנָ֖יו מַסְוֶֽה׃ wayekhal mosheh midaber ʾitam wayiten ʿal־panayw maseweh׃
34 וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ לְדַבֵּ֣ר אִתֹּ֔ו יָסִ֥יר אֶת־הַמַּסְוֶ֖ה עַד־צֵאתֹ֑ו וְיָצָ֗א וְדִבֶּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר יְצֻוֶּֽה׃ uvevoʾ mosheh lifeney yehwah ledaber ʾitow yasiyr ʾet־hamaseweh ʿad־tseʾtow weyatsaʾ wediber ʾel־beney yiseraʾel ʾet ʾasher yetsuueh׃
35 וְרָא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן עֹ֖ור פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב מֹשֶׁ֤ה אֶת־הַמַּסְוֶה֙ עַל־פָּנָ֔יו עַד־בֹּאֹ֖ו לְדַבֵּ֥ר אִתֹּֽו׃ ס weraʾu veney־yiseraʾel ʾet־peney mosheh kiy qaran ʿowr peney mosheh weheshiyv mosheh ʾet־hamaseweh ʿal־panayw ʿad־boʾow ledaber ʾitow׃ s
Note · Exode 34.29–35
Un visage transformé par une parole reçue
Moïse ne sait pas d’abord que son visage rayonne. L’éclat n’est pas une mise en scène destinée à établir sa supériorité. Le voile et les échanges avec Dieu organisent la relation avec le peuple, tandis que l’enseignement des paroles reçues demeure au centre de sa fonction.