1 וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנֹותָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שָׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֹֽו׃ wayashekem lavan baboqer wayenasheq levanayw welivenowtayw wayevarekhe ʾetehem wayelekhe wayashav lavan limeqomow׃
Note · Genèse 32.1
Se séparer après avoir posé une limite
Laban embrasse et bénit les membres de sa famille avant de repartir. L’accord permet une séparation sans nouvelle violence, mais le récit ne prétend pas que tous les griefs ont été résolus. Une limite reconnue peut rendre possible une relation moins dangereuse, même lorsque la confiance reste incomplète.
2 וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכֹּ֑ו וַיִּפְגְּעוּ־בֹ֖ו מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ weyaʿaqov halakhe ledarekow wayifegeʿu־vow maleʾakhey ʾelohiym׃
3 וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃ פ wayoʾmer yaʿaqov kaʾasher raʾam maḥaneh ʾelohiym zeh wayiqeraʾ shem־hamaqowm hahuʾ maḥanayim׃ f
4 וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֹֽום׃ wayishelaḥ yaʿaqov maleʾakhiym lefanayw ʾel־ʿesaw ʾaḥiyw ʾaretsah seʿiyr sedeh ʾedowm׃
5 וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃ wayetsaw ʾotam leʾmor koh toʾmerun laʾdoniy leʿesaw koh ʾamar ʿavedekha yaʿaqov ʿim־lavan garetiy waʾeḥar ʿad־ʿatah׃
6 וַֽיְהִי־לִי֙ שֹׁ֣ור וַחֲמֹ֔ור צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃ wayehiy־liy showr waḥamowr tsoʾn weʿeved weshifeḥah waʾesheleḥah lehagiyd laʾdoniy limetsoʾ־ḥen beʿeyneykha׃
7 וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵאֹ֥ות אִ֖ישׁ עִמֹּֽו׃ wayashuvu hamaleʾakhiym ʾel־yaʿaqov leʾmor baʾnu ʾel־ʾaḥiykha ʾel־ʿesaw wegam holekhe liqeraʾtekha weʾarebaʿ־meʾowt ʾiysh ʿimow׃
8 וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר לֹ֑ו וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתֹּ֗ו וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֹֽות׃ wayiyraʾ yaʿaqov meʾod wayetser low wayaḥats ʾet־haʿam ʾasher־ʾitow weʾet־hatsoʾn weʾet־habaqar wehagemaliym lisheney maḥanowt׃
9 וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָבֹ֥וא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃ wayoʾmer ʾim־yavowʾ ʿesaw ʾel־hamaḥaneh haʾaḥat wehikahu wehayah hamaḥaneh hanisheʾar lifeleyṭah׃
Note · Genèse 32.2–9
La peur n’est pas effacée par les signes reçus
La rencontre des messagers de Dieu précède la nouvelle de l’arrivée d’Ésaü avec de nombreux hommes. Jacob répond par une stratégie de protection. Le texte ne permet pas encore de savoir si son frère vient pour l’attaquer. La crainte de Jacob et l’intention réelle d’Ésaü ne doivent pas être confondues.
10 וַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמֹולַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃ wayoʾmer yaʿaqov ʾelohey ʾaviy ʾaveraham weʾlohey ʾaviy yitseḥaq yehwah haʾomer ʾelay shuv leʾaretsekha ulemowladetekha weʾeyṭiyvah ʿimakhe׃
11 קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֹֽות׃ qaṭonetiy mikol haḥasadiym umikal־haʾemet ʾasher ʿasiyta ʾet־ʿavedekha kiy vemaqeliy ʿavaretiy ʾet־hayareden hazeh weʿatah hayiytiy lisheney maḥanowt׃
12 הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹתֹ֔ו פֶּן־יָבֹ֣וא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃ hatsiyleniy naʾ miyad ʾaḥiy miyad ʿesaw kiy־yareʾ ʾanokhiy ʾotow pen־yavowʾ wehikaniy ʾem ʿal־baniym׃
13 וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּחֹ֣ול הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ weʾatah ʾamareta heyṭev ʾeyṭiyv ʿimakhe wesametiy ʾet־zareʿakha keḥowl hayam ʾasher loʾ־yisafer merov׃
14 וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָדֹ֛ו מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃ wayalen sham balayelah hahuʾ wayiqaḥ min־habaʾ veyadow mineḥah leʿesaw ʾaḥiyw׃
15 עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃ ʿiziym maʾtayim uteyashiym ʿeseriym reḥeliym maʾtayim weʾeyliym ʿeseriym׃
16 גְּמַלִּ֧ים מֵינִיקֹ֛ות וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּרֹ֤ות אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ gemaliym meyniyqowt uveneyhem sheloshiym parowt ʾarebaʿiym ufariym ʿasarah ʾatonot ʿeseriym waʿeyarim ʿasarah׃
17 וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדֹּ֑ו וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃ wayiten beyad־ʿavadayw ʿeder ʿeder levadow wayoʾmer ʾel־ʿavadayw ʿiveru lefanay werewaḥ tasiymu beyn ʿeder uveyn ʿeder׃
18 וַיְצַ֥ו אֶת־הָרִאשֹׁ֖ון לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָּשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וִשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֙תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃ wayetsaw ʾet־hariʾshown leʾmor kiy yifegashekha ʿesaw ʾaḥiy wisheʾelekha leʾmor lemiy־ʾatah weʾanah telekhe ulemiy ʾeleh lefaneykha׃
19 וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃ weʾamareta leʿavedekha leyaʿaqov mineḥah hiwʾ sheluḥah laʾdoniy leʿesaw wehineh gam־huʾ ʾaḥareynu׃
20 וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כָּל־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֹֽו׃ wayetsaw gam ʾet־hasheniy gam ʾet־hasheliyshiy gam ʾet־kal־haholekhiym ʾaḥarey haʿadariym leʾmor kadavar hazeh tedaberun ʾel־ʿesaw bemotsaʾakhem ʾotow׃
21 וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃ waʾamaretem gam hineh ʿavedekha yaʿaqov ʾaḥareynu kiy־ʾamar ʾakhaperah fanayw bamineḥah haholekhet lefanay weʾaḥarey־khen ʾereʾeh fanayw ʾulay yisaʾ fanay׃
22 וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ wataʿavor hamineḥah ʿal־panayw wehuʾ lan balayelah־hahuʾ bamaḥaneh׃
Note · Genèse 32.10–22
Prier et préparer la rencontre
Jacob rappelle la parole reçue et reconnaît qu’il ne mérite pas les bienfaits dont il a bénéficié. Il cherche aussi à apaiser son frère par des dons. La prière ne rend pas les démarches de paix inutiles ; celles-ci ne lui assurent pourtant pas la maîtrise de la réponse d’autrui.
23 וַיָּ֣קָם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃ wayaqam ׀ balayelah huʾ wayiqaḥ ʾet־shetey nashayw weʾet־shetey shifeḥotayw weʾet־ʾaḥad ʿasar yeladayw wayaʿavor ʾet maʿavar yaboq׃
24 וַיִּקָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־אֲשֶׁר־לֹו ׃ wayiqaḥem wayaʿavirem ʾet־hanaḥal wayaʿaver ʾet־ʾasher־low ׃
25 וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדֹּ֑ו וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמֹּ֔ו עַ֖ד עֲלֹ֥ות הַשָּֽׁחַר׃ wayiuater yaʿaqov levadow wayeʾaveq ʾiysh ʿimow ʿad ʿalowt hashaḥar׃
26 וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ לֹ֔ו וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכֹ֑ו וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְקֹ֖ו עִמֹּֽו׃ wayareʾ kiy loʾ yakhol low wayigaʿ bekhaf־yerekhow wateqaʿ kaf־yerekhe yaʿaqov beheʾaveqow ʿimow׃
27 וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃ wayoʾmer shaleḥeniy kiy ʿalah hashaḥar wayoʾmer loʾ ʾashaleḥakha kiy ʾim־berakhetaniy׃
28 וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃ wayoʾmer ʾelayw mah־shemekha wayoʾmer yaʿaqov׃
29 וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עֹוד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃ wayoʾmer loʾ yaʿaqov yeʾamer ʿowd shimekha kiy ʾim־yiseraʾel kiy־sariyta ʿim־ʾelohiym weʿim־ʾanashiym watukhal׃
30 וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹתֹ֖ו שָֽׁם׃ wayisheʾal yaʿaqov wayoʾmer hagiydah־naʾ shemekha wayoʾmer lamah zeh tisheʾal lishemiy wayevarekhe ʾotow sham׃
Note · Genèse 32.23–30
Une lutte qui n’offre pas une méthode de puissance
Le personnage est d’abord présenté comme un homme, puis la rencontre est interprétée dans sa relation à Dieu. Jacob demande une bénédiction et reçoit un nom nouveau. Ce passage ne garantit pas qu’une prière suffisamment combative obligerait Dieu à céder à toute demande humaine.
31 וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּקֹ֖ום פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃ wayiqeraʾ yaʿaqov shem hamaqowm peniyʾel kiy־raʾiytiy ʾelohiym paniym ʾel־paniym watinatsel nafeshiy׃
32 וַיִּֽזְרַֽח־לֹ֣ו הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֹֽו׃ wayizeraḥ־low hashemesh kaʾasher ʿavar ʾet־penuʾel wehuʾ tsoleaʿ ʿal־yerekhow׃
33 עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃ ʿal־ken loʾ־yoʾkhelu veney־yiseraʾel ʾet־giyd hanasheh ʾasher ʿal־kaf hayarekhe ʿad hayowm hazeh kiy nagaʿ bekhaf־yerekhe yaʿaqov begiyd hanasheh׃
Note · Genèse 32.31–33
La bénédiction n’efface pas la blessure
Jacob nomme le lieu en mémoire de la rencontre et poursuit sa route en boitant. Il ne ressort pas invulnérable de cette nuit. La mention de la pratique alimentaire rattache l’expérience du personnage à la mémoire d’Israël, sans inviter à chercher une explication spirituelle certaine à chaque handicap.
