1 וְיֹוסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פֹּוטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹורִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃ weyowsef hurad mitserayemah wayiqenehu powṭiyfar seriys pareʿoh sar haṭabaḥiym ʾiysh mitseriy miyad hayishemeʿeʾliym ʾasher howriduhu shamah׃
2 וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יֹוסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו הַמִּצְרִֽי׃ wayehiy yehwah ʾet־yowsef wayehiy ʾiysh matseliyḥa wayehiy beveyt ʾadonayw hamitseriy׃
3 וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתֹּ֑ו וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֹֽו׃ wayareʾ ʾadonayw kiy yehwah ʾitow wekhol ʾasher־huʾ ʿoseh yehwah matseliyḥa beyadow׃
4 וַיִּמְצָ֨א יֹוסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹתֹ֑ו וַיַּפְקִדֵ֙הוּ֙ עַל־בֵּיתֹ֔ו וְכָל־יֶשׁ־לֹ֖ו נָתַ֥ן בְּיָדֹֽו׃ wayimetsaʾ yowsef ḥen beʿeynayw wayesharet ʾotow wayafeqidehu ʿal־beytow wekhal־yesh־low natan beyadow׃
5 וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹתֹ֜ו בְּבֵיתֹ֗ו וְעַל֙ כָּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־לֹ֔ו וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יֹוסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהוָה֙ בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־לֹ֔ו בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃ wayehiy meʾaz hifeqiyd ʾotow beveytow weʿal kal־ʾasher yesh־low wayevarekhe yehwah ʾet־beyt hamitseriy bigelal yowsef wayehiy birekat yehwah bekhal־ʾasher yesh־low babayit uvasadeh׃
6 וַיַּעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לֹו֮ בְּיַד־יֹוסֵף֒ וְלֹא־יָדַ֤ע אִתֹּו֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אֹוכֵ֑ל וַיְהִ֣י יֹוסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ wayaʿazov kal־ʾasher־low beyad־yowsef weloʾ־yadaʿ ʾitow meʾumah kiy ʾim־haleḥem ʾasher־huʾ ʾowkhel wayehiy yowsef yefeh־toʾar wiyfeh mareʾeh׃
Note · Genèse 39.1–6
Une compétence reconnue dans une condition injuste
La confiance du maître grandit avec la responsabilité confiée à Joseph. Le bien qui advient dans cette maison est rapporté à la présence de Dieu. Cela ne transforme pas l’achat d’un être humain en pratique juste : le récit commence avec une personne privée de liberté.
7 וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ אֶל־יֹוסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ wayehiy ʾaḥar hadevariym haʾeleh watisaʾ ʾeshet־ʾadonayw ʾet־ʿeyneyha ʾel־yowsef watoʾmer shikhevah ʿimiy׃
8 וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־לֹ֖ו נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃ wayemaʾen ׀ wayoʾmer ʾel־ʾeshet ʾadonayw hen ʾadoniy loʾ־yadaʿ ʾitiy mah־babayit wekhol ʾasher־yesh־low natan beyadiy׃
9 אֵינֶ֨נּוּ גָדֹ֜ול בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּנִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אֹותָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתֹּ֑ו וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃ ʾeynenu gadowl babayit hazeh mimeniy weloʾ־ḥasakhe mimeniy meʾumah kiy ʾim־ʾowtakhe baʾasher ʾate־ʾishetow weʾeykhe ʾeʿeseh haraʿah hagedolah hazoʾt weḥaṭaʾtiy leʾlohiym׃
10 וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־יֹוסֵ֖ף יֹ֣ום ׀ יֹ֑ום וְלֹא־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְיֹ֥ות עִמָּֽהּ׃ wayehiy kedaberah ʾel־yowsef yowm ׀ yowm weloʾ־shamaʿ ʾeleyha lishekav ʾetselah liheyowt ʿimah׃
11 וַיְהִי֙ כְּהַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשֹׂ֣ות מְלַאכְתֹּ֑ו וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ wayehiy kehayowm hazeh wayavoʾ habayetah laʿasowt melaʾkhetow weʾeyn ʾiysh meʾaneshey habayit sham babayit׃
12 וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְדֹ֛ו לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדֹו֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ watitepesehu bevigedow leʾmor shikhevah ʿimiy wayaʿazov bigedow beyadah wayanas wayetseʾ haḥutsah׃
Note · Genèse 39.7–12
Un refus sous pression
Joseph refuse de trahir la confiance de son maître et de pécher contre Dieu. L’insistance de la femme et la tentative de le retenir montrent une pression exercée sur un homme dépendant de la maison. Sa fuite protège une limite ; elle n’est pas une preuve de culpabilité.
13 וַיְהִי֙ כִּרְאֹותָ֔הּ כִּֽי־עָזַ֥ב בִּגְדֹ֖ו בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה׃ wayehiy kireʾowtah kiy־ʿazav bigedow beyadah wayanas haḥutsah׃
14 וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּקֹ֥ול גָּדֹֽול׃ watiqeraʾ leʾaneshey veytah watoʾmer lahem leʾmor reʾu heviyʾ lanu ʾiysh ʿiveriy letsaḥeq banu baʾ ʾelay lishekav ʿimiy waʾeqeraʾ beqowl gadowl׃
15 וַיְהִ֣י כְשָׁמְעֹ֔ו כִּֽי־הֲרִימֹ֥תִי קֹולִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדֹו֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ wayehiy kheshameʿow kiy־hariymotiy qowliy waʾeqeraʾ wayaʿazov bigedow ʾetseliy wayanas wayetseʾ haḥutsah׃
16 וַתַּנַּ֥ח בִּגְדֹ֖ו אֶצְלָ֑הּ עַד־בֹּ֥וא אֲדֹנָ֖יו אֶל־בֵּיתֹֽו׃ watanaḥ bigedow ʾetselah ʿad־bowʾ ʾadonayw ʾel־beytow׃
17 וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃ watedaber ʾelayw kadevariym haʾeleh leʾmor baʾ־ʾelay haʿeved haʿiveriy ʾasher־heveʾta lanu letsaḥeq biy׃
18 וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קֹולִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְדֹ֛ו אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה׃ wayehiy kahariymiy qowliy waʾeqeraʾ wayaʿazov bigedow ʾetseliy wayanas haḥutsah׃
19 וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתֹּ֗ו אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂהּ לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפֹּֽו׃ wayehiy khishemoaʿ ʾadonayw ʾet־diverey ʾishetow ʾasher diberah ʾelayw leʾmor kadevariym haʾeleh ʿasah liy ʿavedekha wayiḥar ʾapow׃
20 וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יֹוסֵ֜ף אֹתֹ֗ו וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְקֹ֕ום אֲשֶׁר־ [אֲסוּרֵי כ] (אֲסִירֵ֥י ק) הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי־שָׁ֖ם בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ wayiqaḥ ʾadoney yowsef ʾotow wayitenehu ʾel־beyt hasohar meqowm ʾasher־ [ʾasurey kh] (ʾasiyrey q) hamelekhe ʾasuriym wayehiy־sham beveyt hasohar׃
Note · Genèse 39.13–20
Un vêtement devient une fausse preuve
Le vêtement abandonné est utilisé pour soutenir l’accusation. La personne qui détient la parole socialement la plus forte impose sa version. Ce récit particulier de mensonge ne doit pas servir à présumer que les personnes dénonçant des violences sexuelles mentent : le lecteur connaît ici les faits parce que le narrateur les a racontés.
21 וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יֹוסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנֹּ֔ו בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־הַסֹּֽהַר׃ wayehiy yehwah ʾet־yowsef wayeṭ ʾelayw ḥased wayiten ḥinow beʿeyney sar beyt־hasohar׃
22 וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֙הַר֙ בְּיַד־יֹוסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ wayiten sar beyt־hasohar beyad־yowsef ʾet kal־haʾasiyrim ʾasher beveyt hasohar weʾet kal־ʾasher ʿosiym sham huʾ hayah ʿoseh׃
23 אֵ֣ין ׀ שַׂ֣ר בֵּית־הַסֹּ֗הַר רֹאֶ֤ה אֶֽת־כָּל־מְא֙וּמָה֙ בְּיָדֹ֔ו בַּאֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה אִתֹּ֑ו וַֽאֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהוָ֥ה מַצְלִֽיחַ׃ ס ʾeyn ׀ sar beyt־hasohar roʾeh ʾet־kal־meʾumah beyadow baʾasher yehwah ʾitow waʾasher־huʾ ʿoseh yehwah matseliyḥa׃ s
Note · Genèse 39.21–23
La prison ne signifie pas l’abandon
La présence divine et la responsabilité accordée à Joseph se retrouvent dans la prison. L’injustice subie n’est pas corrigée immédiatement. Le chapitre ne promet pas à chaque détenu innocent une promotion ; il affirme que le personnage reste accompagné au sein d’une situation qui demeure injuste.
