1 וְאֵ֛לֶּה אֲשֶׁר־נָחֲל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁ֨ר נִֽחֲל֜וּ אֹותָ֗ם אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ וִיהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְרָאשֵׁ֛י אֲבֹ֥ות הַמַּטֹּ֖ות לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ weʾeleh ʾasher־naḥalu veney־yiseraʾel beʾerets kenaʿan ʾasher niḥalu ʾowtam ʾeleʿazar hakohen wiyhowshuaʿ bin־nun weraʾshey ʾavowt hamaṭowt liveney yiseraʾel׃
2 בְּגֹורַ֖ל נַחֲלָתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטֹּ֖ות וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃ begowral naḥalatam kaʾasher tsiuah yehwah beyad־mosheh letisheʿat hamaṭowt waḥatsiy hamaṭeh׃
3 כִּֽי־נָתַ֨ן מֹשֶׁ֜ה נַחֲלַ֨ת שְׁנֵ֤י הַמַּטֹּות֙ וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֔ה מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּ֑ן וְלַ֨לְוִיִּ֔ם לֹֽא־נָתַ֥ן נַחֲלָ֖ה בְּתֹוכָֽם׃ kiy־natan mosheh naḥalat sheney hamaṭowt waḥatsiy hamaṭeh meʿever layareden welalewiyim loʾ־natan naḥalah betowkham׃
4 כִּֽי־הָי֧וּ בְנֵֽי־יֹוסֵ֛ף שְׁנֵ֥י מַטֹּ֖ות מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנוּ֩ חֵ֨לֶק לַלְוִיִּ֜ם בָּאָ֗רֶץ כִּ֤י אִם־עָרִים֙ לָשֶׁ֔בֶת וּמִ֨גְרְשֵׁיהֶ֔ם לְמִקְנֵיהֶ֖ם וּלְקִנְיָנָֽם׃ kiy־hayu veney־yowsef sheney maṭowt menasheh weʾeferayim weloʾ־natenu ḥeleq lalewiyim baʾarets kiy ʾim־ʿariym lashevet umigeresheyhem lemiqeneyhem uleqineyanam׃
5 כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחְלְק֖וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ פ kaʾasher tsiuah yehwah ʾet־mosheh ken ʿasu beney yiseraʾel wayaḥelequ ʾet־haʾarets׃ f
Note · Josué 14.1–5
Le partage ne dépend pas de la seule volonté de Josué
Prêtre, chef et représentants participent à la répartition par le sort. Joseph est compté à travers Éphraïm et Manassé, tandis que Lévi reçoit des villes plutôt qu’un territoire comparable. La manière de compter les tribus dépend donc de leur fonction dans cette présentation ; il faut observer cette organisation avant de chercher une liste uniforme partout.
6 וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵֽי־יְהוּדָ֤ה אֶל־יְהֹושֻׁ֙עַ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו כָּלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה הַקְּנִזִּ֑י אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֶֽת־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים עַ֧ל אֹדֹותַ֛י וְעַ֥ל אֹדֹותֶ֖יךָ בְּקָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ wayigeshu veney־yehudah ʾel־yehowshuaʿ bagilegal wayoʾmer ʾelayw kalev ben־yefuneh haqeniziy ʾatah yadaʿeta ʾet־hadavar ʾasher־diber yehwah ʾel־mosheh ʾiysh־haʾelohiym ʿal ʾodowtay weʿal ʾodowteykha beqadesh bareneaʿ׃
7 בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אָנֹכִ֗י בִּ֠שְׁלֹחַ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְהוָ֥ה אֹתִ֛י מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לְרַגֵּ֣ל אֶת־הָאָ֑רֶץ וָאָשֵׁ֤ב אֹתֹו֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר עִם־לְבָבִֽי׃ ben־ʾarebaʿiym shanah ʾanokhiy bisheloaḥ mosheh ʿeved־yehwah ʾotiy miqadesh bareneaʿ leragel ʾet־haʾarets waʾashev ʾotow davar kaʾasher ʿim־levaviy׃
8 וְאַחַי֙ אֲשֶׁ֣ר עָל֣וּ עִמִּ֔י הִמְסִ֖יו אֶת־לֵ֣ב הָעָ֑ם וְאָנֹכִ֣י מִלֵּ֔אתִי אַחֲרֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ weʾaḥay ʾasher ʿalu ʿimiy himesiyw ʾet־lev haʿam weʾanokhiy mileʾtiy ʾaḥarey yehwah ʾelohay׃
9 וַיִּשָּׁבַ֣ע מֹשֶׁ֗ה בַּיֹּ֣ום הַהוּא֮ לֵאמֹר֒ אִם־לֹ֗א הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֨ר דָּרְכָ֤ה רַגְלְךָ֙ בָּ֔הּ לְךָ֨ תִֽהְיֶ֧ה לְנַחֲלָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עֹולָ֑ם כִּ֣י מִלֵּ֔אתָ אַחֲרֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ wayishavaʿ mosheh bayowm hahuʾ leʾmor ʾim־loʾ haʾarets ʾasher darekhah ragelekha bah lekha tiheyeh lenaḥalah ulevaneykha ʿad־ʿowlam kiy mileʾta ʾaḥarey yehwah ʾelohay׃
Note · Josué 14.6–9
Caleb rappelle une parole en racontant sa propre fidélité
Il revient sur Kadès-Barnéa et sur le contraste entre son rapport et le découragement suscité par les autres. La mémoire des Nombres est ici reprise par l’un de ses acteurs. La demande ne prétend pas créer une promesse nouvelle au gré d’un désir présent ; elle se rapporte à un engagement déjà raconté.
10 וְעַתָּ֗ה הִנֵּה֩ הֶחֱיָ֨ה יְהוָ֣ה ׀ אֹותִי֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּר֒ זֶה֩ אַרְבָּעִ֨ים וְחָמֵ֜שׁ שָׁנָ֗ה מֵ֠אָז דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־הָלַ֥ךְ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֣י הַיֹּ֔ום בֶּן־חָמֵ֥שׁ וּשְׁמֹונִ֖ים שָׁנָֽה׃ weʿatah hineh heḥeyah yehwah ׀ ʾowtiy kaʾasher diber zeh ʾarebaʿiym weḥamesh shanah meʾaz diber yehwah ʾet־hadavar hazeh ʾel־mosheh ʾasher־halakhe yiseraʾel bamidebar weʿatah hineh ʾanokhiy hayowm ben־ḥamesh ushemowniym shanah׃
11 עֹודֶ֨נִּי הַיֹּ֜ום חָזָ֗ק כַּֽאֲשֶׁר֙ בְּיֹ֨ום שְׁלֹ֤חַ אֹותִי֙ מֹשֶׁ֔ה כְּכֹ֥חִי אָ֖ז וּכְכֹ֣חִי עָ֑תָּה לַמִּלְחָמָ֖ה וְלָצֵ֥את וְלָבֹֽוא׃ ʿowdeniy hayowm ḥazaq kaʾasher beyowm sheloaḥ ʾowtiy mosheh kekhoḥiy ʾaz ukhekhoḥiy ʿatah lamileḥamah welatseʾt welavowʾ׃
12 וְעַתָּ֗ה תְּנָה־לִּי֙ אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא כִּ֣י אַתָּֽה־שָׁמַעְתָּ֩ בַיֹּ֨ום הַה֜וּא כִּֽי־עֲנָקִ֣ים שָׁ֗ם וְעָרִים֙ גְּדֹלֹ֣ות בְּצֻרֹ֔ות אוּלַ֨י יְהוָ֤ה אֹותִי֙ וְהֹ֣ורַשְׁתִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ weʿatah tenah־liy ʾet־hahar hazeh ʾasher־diber yehwah bayowm hahuʾ kiy ʾatah־shamaʿeta vayowm hahuʾ kiy־ʿanaqiym sham weʿariym gedolowt betsurowt ʾulay yehwah ʾowtiy wehowrashetiym kaʾasher diber yehwah׃
13 וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהֹושֻׁ֑עַ וַיִּתֵּ֧ן אֶת־חֶבְרֹ֛ון לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה לְנַחֲלָֽה׃ wayevarekhehu yehowshuaʿ wayiten ʾet־ḥeverown lekhalev ben־yefuneh lenaḥalah׃
14 עַל־כֵּ֣ן הָיְתָֽה־חֶ֠בְרֹון לְכָלֵ֨ב בֶּן־יְפֻנֶּ֤ה הַקְּנִזִּי֙ לְֽנַחֲלָ֔ה עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֔א אַחֲרֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ʿal־ken hayetah־ḥeverown lekhalev ben־yefuneh haqeniziy lenaḥalah ʿad hayowm hazeh yaʿan ʾasher mileʾ ʾaḥarey yehwah ʾelohey yiseraʾel׃
15 וְשֵׁ֨ם חֶבְרֹ֤ון לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּדֹ֛ול בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ פ weshem ḥeverown lefaniym qireyat ʾarebaʿ haʾadam hagadowl baʿanaqiym huʾ wehaʾarets shaqeṭah mimileḥamah׃ f
Note · Josué 14.10–15
La confiance s’exprime sans effacer la difficulté
Caleb nomme les villes fortifiées et les Anakim, puis reçoit Hébron. Son espérance ne consiste pas à nier la présence d’adversaires. La scène reste néanmoins dans l’univers de la conquête : on peut y entendre persévérance et confiance sans transposer son expulsion des habitants en consigne pour nos relations avec d’autres communautés.