1 וַיְהִ֣י הַגֹּורָ֗ל לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אֶל־גְּב֨וּל אֱדֹ֧ום מִדְבַּר־צִ֛ן נֶ֖גְבָּה מִקְצֵ֥ה תֵימָֽן׃ wayehiy hagowral lemaṭeh beney yehudah lemishepeḥotam ʾel־gevul ʾedowm midebar־tsin negebah miqetseh teyman׃
2 וַיְהִ֤י לָהֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֖ה יָ֣ם הַמֶּ֑לַח מִן־הַלָּשֹׁ֖ן הַפֹּנֶ֥ה נֶֽגְבָּה׃ wayehiy lahem gevul negev miqetseh yam hamelaḥ min־halashon haponeh negebah׃
3 וְ֠יָצָא אֶל־מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְעָלָ֥ה מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְעָבַ֤ר חֶצְרֹון֙ וְעָלָ֣ה אַדָּ֔רָה וְנָסַ֖ב הַקַּרְקָֽעָה׃ weyatsaʾ ʾel־minegev lemaʿaleh ʿaqerabiym weʿavar tsinah weʿalah minegev leqadesh bareneaʿ weʿavar ḥetserown weʿalah ʾadarah wenasav haqareqaʿah׃
4 וְעָבַ֣ר עַצְמֹ֗ונָה וְיָצָא֙ נַ֣חַל מִצְרַ֔יִם [וְהָיָה כ] (וְהָי֛וּ ק) תֹּצְאֹ֥ות הַגְּב֖וּל יָ֑מָּה זֶה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל נֶֽגֶב׃ weʿavar ʿatsemownah weyatsaʾ naḥal mitserayim [wehayah kh] (wehayu q) totseʾowt hagevul yamah zeh־yiheyeh lakhem gevul negev׃
5 וּגְב֥וּל קֵ֙דְמָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח עַד־קְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּ֑ן וּגְב֞וּל לִפְאַ֤ת צָפֹ֙ונָה֙ מִלְּשֹׁ֣ון הַיָּ֔ם מִקְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּֽן׃ ugevul qedemah yam hamelaḥ ʿad־qetseh hayareden ugevul lifeʾat tsafownah mileshown hayam miqetseh hayareden׃
6 וְעָלָ֤ה הַגְּבוּל֙ בֵּ֣ית חָגְלָ֔ה וְעָבַ֕ר מִצְּפֹ֖ון לְבֵ֣ית הָעֲרָבָ֑ה וְעָלָ֣ה הַגְּב֔וּל אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן בֶּן־רְאוּבֵֽן׃ weʿalah hagevul beyt ḥagelah weʿavar mitsefown leveyt haʿaravah weʿalah hagevul ʾeven bohan ben־reʾuven׃
7 וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל ׀ דְּבִרָה֮ מֵעֵ֣מֶק עָכֹור֒ וְצָפֹ֜ונָה פֹּנֶ֣ה אֶל־הַגִּלְגָּ֗ל אֲשֶׁר־נֹ֙כַח֙ לְמַעֲלֵ֣ה אֲדֻמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר מִנֶּ֖גֶב לַנָּ֑חַל וְעָבַ֤ר הַגְּבוּל֙ אֶל־מֵי־עֵ֣ין שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו אֶל־עֵ֥ין רֹגֵֽל׃ weʿalah hagevul ׀ devirah meʿemeq ʿakhowr wetsafownah poneh ʾel־hagilegal ʾasher־nokhaḥ lemaʿaleh ʾadumiym ʾasher minegev lanaḥal weʿavar hagevul ʾel־mey־ʿeyn shemesh wehayu totseʾotayw ʾel־ʿeyn rogel׃
8 וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֗ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ מִנֶּ֔גֶב הִ֖יא יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֲ֠שֶׁר עַל־פְּנֵ֤י גֵֽי־הִנֹּם֙ יָ֔מָּה אֲשֶׁ֛ר בִּקְצֵ֥ה עֵֽמֶק־רְפָאִ֖ים צָפֹֽנָה׃ weʿalah hagevul gey ven־hinom ʾel־ketef hayevusiy minegev hiyʾ yerushalim weʿalah hagevul ʾel־roʾsh hahar ʾasher ʿal־peney gey־hinom yamah ʾasher biqetseh ʿemeq־refaʾiym tsafonah׃
9 וְתָאַ֨ר הַגְּב֜וּל מֵרֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֶל־מַעְיַן֙ מֵ֣י נֶפְתֹּ֔וחַ וְיָצָ֖א אֶל־עָרֵ֣י הַר־עֶפְרֹ֑ון וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ בַּעֲלָ֔ה הִ֖יא קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃ wetaʾar hagevul meroʾsh hahar ʾel־maʿeyan mey nefetowḥa weyatsaʾ ʾel־ʿarey har־ʿeferown wetaʾar hagevul baʿalah hiyʾ qireyat yeʿariym׃
10 וְנָסַב֩ הַגְּב֨וּל מִבַּעֲלָ֥ה יָ֙מָּה֙ אֶל־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר וְעָבַ֕ר אֶל־כֶּ֧תֶף הַר־יְעָרִ֛ים מִצָּפֹ֖ונָה הִ֣יא כְסָלֹ֑ון וְיָרַ֥ד בֵּֽית־שֶׁ֖מֶשׁ וְעָבַ֥ר תִּמְנָֽה׃ wenasav hagevul mibaʿalah yamah ʾel־har seʿiyr weʿavar ʾel־ketef har־yeʿariym mitsafownah hiyʾ khesalown weyarad beyt־shemesh weʿavar timenah׃
11 וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף עֶקְרֹון֮ צָפֹונָה֒ וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ שִׁכְּרֹ֔ונָה וְעָבַ֥ר הַר־הַֽבַּעֲלָ֖ה וְיָצָ֣א יַבְנְאֵ֑ל וְהָי֛וּ תֹּצְאֹ֥ות הַגְּב֖וּל יָֽמָּה׃ weyatsaʾ hagevul ʾel־ketef ʿeqerown tsafownah wetaʾar hagevul shikerownah weʿavar har־habaʿalah weyatsaʾ yaveneʾel wehayu totseʾowt hagevul yamah׃
12 וּגְב֣וּל יָ֔ם הַיָּ֥מָּה הַגָּדֹ֖ול וּגְב֑וּל זֶ֠ה גְּב֧וּל בְּנֵֽי־יְהוּדָ֛ה סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ ugevul yam hayamah hagadowl ugevul zeh gevul beney־yehudah saviyv lemishepeḥotam׃
Note · Josué 15.1–12
Les limites articulent paysages et voisinages
La frontière suit mers, vallées, hauteurs et points d’eau. Jérusalem apparaît près du bord septentrional, à l’articulation avec le territoire qui sera attribué à Benjamin. Ces descriptions anciennes demandent une identification prudente des lieux ; elles ne constituent ni un cadastre actuel ni une garantie que tous les toponymes puissent être localisés avec certitude.
13 וּלְכָלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֗ה נָ֤תַן חֵ֙לֶק֙ בְּתֹ֣וךְ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־פִּ֥י יְהוָ֖ה לִֽיהֹושֻׁ֑עַ אֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע אֲבִ֥י הָעֲנָ֖ק הִ֥יא חֶבְרֹֽון׃ ulekhalev ben־yefuneh natan ḥeleq betowkhe beney־yehudah ʾel־piy yehwah liyhowshuaʿ ʾet־qireyat ʾarebaʿ ʾaviy haʿanaq hiyʾ ḥeverown׃
14 וַיֹּ֤רֶשׁ מִשָּׁם֙ כָּלֵ֔ב אֶת־שְׁלֹושָׁ֖ה בְּנֵ֣י הָעֲנָ֑ק אֶת־שֵׁשַׁ֤י וְאֶת־אֲחִימַן֙ וְאֶת־תַּלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָֽק׃ wayoresh misham kalev ʾet־shelowshah beney haʿanaq ʾet־sheshay weʾet־ʾaḥiyman weʾet־talemay yeliydey haʿanaq׃
15 וַיַּ֣עַל מִשָּׁ֔ם אֶל־יֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑ר וְשֵׁם־דְּבִ֥ר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃ wayaʿal misham ʾel־yoshevey devir weshem־devir lefaniym qireyat־sefer׃
16 וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי לֹ֛ו אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃ wayoʾmer kalev ʾasher־yakeh ʾet־qireyat־sefer ulekhadah wenatatiy low ʾet־ʿakhesah vitiy leʾishah׃
17 וַֽיִּלְכְּדָ֛הּ עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַ֖ז אֲחִ֣י כָלֵ֑ב וַיִּתֶּן־לֹ֛ו אֶת־עַכְסָ֥ה בִתֹּ֖ו לְאִשָּֽׁה׃ wayilekedah ʿateniyʾel ben־qenaz ʾaḥiy khalev wayiten־low ʾet־ʿakhesah vitow leʾishah׃
18 וַיְהִ֣י בְּבֹואָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁאֹ֤ול מֵֽאֵת־אָבִ֙יהָ֙ שָׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמֹ֑ור וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃ wayehiy bevowʾah watesiytehu lisheʾowl meʾet־ʾaviyha sadeh watitsenaḥ meʿal haḥamowr wayoʾmer־lah kalev mah־lakhe׃
19 וַתֹּ֜אמֶר תְּנָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֗הּ אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּיֹּ֔ות וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּיֹּֽות׃ פ watoʾmer tenah־liy verakhah kiy ʾerets hanegev netataniy wenatatah liy gulot mayim wayiten־lah ʾet gulot ʿiliyowt weʾet gulot taḥetiyowt׃ f
Note · Josué 15.13–19
Acsa demande les ressources nécessaires à son établissement
Le récit passe de la prise des villes à une négociation sur les sources. Acsa parle et obtient de l’eau pour la terre reçue. Cette initiative ne doit pas masquer que le mariage a d’abord été offert comme récompense au vainqueur : le texte ne décrit pas son consentement à cette décision, et ne fournit pas un modèle de mariage imposé.
20 זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ zoʾt naḥalat maṭeh veney־yehudah lemishepeḥotam׃
21 וַיִּֽהְי֣וּ הֶעָרִ֗ים מִקְצֵה֙ לְמַטֵּ֣ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־גְּב֥וּל אֱדֹ֖ום בַּנֶּ֑גְבָּה קַבְצְאֵ֥ל וְעֵ֖דֶר וְיָגֽוּר׃ wayiheyu heʿariym miqetseh lemaṭeh veney־yehudah ʾel־gevul ʾedowm banegebah qavetseʾel weʿeder weyagur׃
22 וְקִינָ֥ה וְדִֽימֹונָ֖ה וְעַדְעָדָֽה׃ weqiynah wediymownah weʿadeʿadah׃
23 וְקֶ֥דֶשׁ וְחָצֹ֖ור וְיִתְנָֽן׃ weqedesh weḥatsowr weyitenan׃
24 זִ֥יף וָטֶ֖לֶם וּבְעָלֹֽות׃ ziyf waṭelem uveʿalowt׃
25 וְחָצֹ֤ור ׀ חֲדַתָּה֙ וּקְרִיֹּ֔ות חֶצְרֹ֖ון הִ֥יא חָצֹֽור׃ weḥatsowr ׀ ḥadatah uqeriyowt ḥetserown hiyʾ ḥatsowr׃
26 אֲמָ֥ם וּשְׁמַ֖ע וּמֹולָדָֽה׃ ʾamam ushemaʿ umowladah׃
27 וַחֲצַ֥ר גַּדָּ֛ה וְחֶשְׁמֹ֖ון וּבֵ֥ית פָּֽלֶט׃ waḥatsar gadah weḥeshemown uveyt paleṭ׃
28 וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וּבִזְיֹותְיָֽה׃ waḥatsar shuʿal uveʾer shevaʿ uvizeyowteyah׃
29 בַּעֲלָ֥ה וְעִיִּ֖ים וָעָֽצֶם׃ baʿalah weʿiyiym waʿatsem׃
30 וְאֶלְתֹּולַ֥ד וּכְסִ֖יל וְחָרְמָֽה׃ weʾeletowlad ukhesiyl weḥaremah׃
31 וְצִֽקְלַ֥ג וּמַדְמַנָּ֖ה וְסַנְסַנָּֽה׃ wetsiqelag umademanah wesanesanah׃
32 וּלְבָאֹ֥ות וְשִׁלְחִ֖ים וְעַ֣יִן וְרִמֹּ֑ון כָּל־עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וָתֵ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס ulevaʾowt weshileḥiym weʿayin werimown kal־ʿariym ʿeseriym wateshaʿ weḥatsereyhen׃ s
33 בַּשְּׁפֵלָ֑ה אֶשְׁתָּאֹ֥ול וְצָרְעָ֖ה וְאַשְׁנָֽה׃ bashefelah ʾeshetaʾowl wetsareʿah weʾashenah׃
34 וְזָנֹ֙וחַ֙ וְעֵ֣ין גַּנִּ֔ים תַּפּ֖וּחַ וְהָעֵינָֽם׃ wezanowḥa weʿeyn ganiym tapuaḥ wehaʿeynam׃
35 יַרְמוּת֙ וַעֲדֻלָּ֔ם שֹׂוכֹ֖ה וַעֲזֵקָֽה׃ yaremut waʿadulam sowkhoh waʿazeqah׃
36 וְשַׁעֲרַ֙יִם֙ וַעֲדִיתַ֔יִם וְהַגְּדֵרָ֖ה וּגְדֵרֹתָ֑יִם עָרִ֥ים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ weshaʿarayim waʿadiytayim wehagederah ugederotayim ʿariym ʾarebaʿ־ʿesereh weḥatsereyhen׃
37 צְנָ֥ן וַחֲדָשָׁ֖ה וּמִגְדַּל־גָּֽד׃ tsenan waḥadashah umigedal־gad׃
38 וְדִלְעָ֥ן וְהַמִּצְפֶּ֖ה וְיָקְתְאֵֽל׃ wedileʿan wehamitsepeh weyaqeteʾel׃
39 לָכִ֥ישׁ וּבָצְקַ֖ת וְעֶגְלֹֽון׃ lakhiysh uvatseqat weʿegelown׃
40 וְכַבֹּ֥ון וְלַחְמָ֖ס וְכִתְלִֽישׁ׃ wekhabown welaḥemas wekhiteliysh׃
41 וּגְדֵרֹ֕ות בֵּית־דָּגֹ֥ון וְנַעֲמָ֖ה וּמַקֵּדָ֑ה עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס ugederowt beyt־dagown wenaʿamah umaqedah ʿariym shesh־ʿesereh weḥatsereyhen׃ s
42 לִבְנָ֥ה וָעֶ֖תֶר וְעָשָֽׁן׃ livenah waʿeter weʿashan׃
43 וְיִפְתָּ֥ח וְאַשְׁנָ֖ה וּנְצִֽיב׃ weyifetaḥ weʾashenah unetsiyv׃
44 וּקְעִילָ֥ה וְאַכְזִ֖יב וּמָֽרֵאשָׁ֑ה עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ uqeʿiylah weʾakheziyv umareʾshah ʿariym teshaʿ weḥatsereyhen׃
45 עֶקְרֹ֥ון וּבְנֹתֶ֖יהָ וַחֲצֵרֶֽיהָ׃ ʿeqerown uvenoteyha waḥatsereyha׃
46 מֵעֶקְרֹ֖ון וָיָ֑מָּה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־עַל־יַ֥ד אַשְׁדֹּ֖וד וְחַצְרֵיהֶֽן׃ meʿeqerown wayamah kol ʾasher־ʿal־yad ʾashedowd weḥatsereyhen׃
47 אַשְׁדֹּ֞וד בְּנֹותֶ֣יהָ וַחֲצֵרֶ֗יהָ עַזָּ֥ה בְּנֹותֶ֥יהָ וַחֲצֵרֶ֖יהָ עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְהַיָּ֥ם [הַגָּבֹול כ] (הַגָּדֹ֖ול ק) וּגְבֽוּל׃ ס ʾashedowd benowteyha waḥatsereyha ʿazah benowteyha waḥatsereyha ʿad־naḥal mitserayim wehayam [hagavowl kh] (hagadowl q) ugevul׃ s
Note · Josué 15.20–47
Les listes de villes donnent une place aux espaces du quotidien
Les groupes du sud puis de la plaine accompagnent le déploiement territorial de Juda. Villes et villages sont associés : la vie du pays ne se réduit pas aux grandes places fortes. L’appartenance à une liste d’héritage ne doit pas être confondue avec un récit particulier de conquête ou avec une preuve de domination continue sur chaque lieu.
48 וּבָהָ֑ר שָׁמִ֥יר וְיַתִּ֖יר וְשֹׂוכֹֽה׃ uvahar shamiyr weyatiyr wesowkhoh׃
49 וְדַנָּ֥ה וְקִרְיַת־סַנָּ֖ה הִ֥יא דְבִֽר׃ wedanah weqireyat־sanah hiyʾ devir׃
50 וַעֲנָ֥ב וְאֶשְׁתְּמֹ֖ה וְעָנִֽים׃ waʿanav weʾeshetemoh weʿaniym׃
51 וְגֹ֥שֶׁן וְחֹלֹ֖ן וְגִלֹ֑ה עָרִ֥ים אַֽחַת־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ wegoshen weḥolon wegiloh ʿariym ʾaḥat־ʿesereh weḥatsereyhen׃
52 אֲרַ֥ב וְרוּמָ֖ה וְאֶשְׁעָֽן׃ ʾarav werumah weʾesheʿan׃
53 [וְיָנִים כ] (וְיָנ֥וּם ק) וּבֵית־תַּפּ֖וּחַ וַאֲפֵֽקָה׃ [weyaniym kh] (weyanum q) uveyt־tapuaḥ waʾafeqah׃
54 וְחֻמְטָ֗ה וְקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְרֹ֖ון וְצִיעֹ֑ר עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס weḥumeṭah weqireyat ʾarebaʿ hiyʾ ḥeverown wetsiyʿor ʿariym teshaʿ weḥatsereyhen׃ s
55 מָעֹ֥ון ׀ כַּרְמֶ֖ל וָזִ֥יף וְיוּטָּֽה׃ maʿown ׀ karemel waziyf weyuṭah׃
56 וְיִזְרְעֶ֥אל וְיָקְדְעָ֖ם וְזָנֹֽוחַ׃ weyizereʿeʾl weyaqedeʿam wezanowḥa׃
57 הַקַּ֖יִן גִּבְעָ֣ה וְתִמְנָ֑ה עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וְחַצְרֵיהֶֽן׃ haqayin giveʿah wetimenah ʿariym ʿeser weḥatsereyhen׃
58 חַלְח֥וּל בֵּֽית־צ֖וּר וּגְדֹֽור׃ ḥaleḥul beyt־tsur ugedowr׃
59 וּמַעֲרָ֥ת וּבֵית־עֲנֹ֖ות וְאֶלְתְּקֹ֑ן עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃ umaʿarat uveyt־ʿanowt weʾeleteqon ʿariym shesh weḥatsereyhen׃
60 קִרְיַת־בַּ֗עַל הִ֛יא קִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים וְהָֽרַבָּ֑ה עָרִ֥ים שְׁתַּ֖יִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס qireyat־baʿal hiyʾ qireyat yeʿariym weharabah ʿariym shetayim weḥatsereyhen׃ s
61 בַּמִּדְבָּ֑ר בֵּ֚ית הָעֲרָבָ֔ה מִדִּ֖ין וּסְכָכָֽה׃ bamidebar beyt haʿaravah midiyn usekhakhah׃
62 וְהַנִּבְשָׁ֥ן וְעִיר־הַמֶּ֖לַח וְעֵ֣ין גֶּ֑דִי עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃ wehaniveshan weʿiyr־hamelaḥ weʿeyn gediy ʿariym shesh weḥatsereyhen׃
63 וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יֹושְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹֽא־ [יוּכְלוּ כ] (יָכְל֥וּ ק) בְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה לְהֹֽורִישָׁ֑ם וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ פ weʾet־hayevusiy yowshevey yerushalim loʾ־ [yukhelu kh] (yakhelu q) veney־yehudah lehowriysham wayeshev hayevusiy ʾet־beney yehudah biyrushalim ʿad hayowm hazeh׃ f
Note · Josué 15.48–63
Le détail des lieux s’achève sur une limite reconnue
Montagne et désert prolongent la répartition, puis Jérusalem demeure habitée par les Jébusiens. Le livre conserve ainsi une situation qui ne correspond pas à une expulsion totale accomplie une fois pour toutes. Cette notice et les sommaires de victoire doivent être lus ensemble, sans rendre invisibles les populations dont la présence continue est explicitement racontée.