1 וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְרֹ֨ו כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמֹּ֑ו כִּֽי־הֹוצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ wayishemaʿ yiterow khohen mideyan ḥoten mosheh ʾet kal־ʾasher ʿasah ʾelohiym lemosheh uleyiseraʾel ʿamow kiy־howtsiyʾ yehwah ʾet־yiseraʾel mimitserayim׃
2 וַיִּקַּ֗ח יִתְרֹו֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃ wayiqaḥ yiterow ḥoten mosheh ʾet־tsiporah ʾeshet mosheh ʾaḥar shiluḥeyha׃
3 וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃ weʾet sheney vaneyha ʾasher shem haʾeḥad gereshom kiy ʾamar ger hayiytiy beʾerets nakheriyah׃
4 וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃ weshem haʾeḥad ʾeliyʿezer kiy־ʾelohey ʾaviy beʿezeriy wayatsileniy meḥerev pareʿoh׃
5 וַיָּבֹ֞א יִתְרֹ֨ו חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתֹּ֖ו אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃ wayavoʾ yiterow ḥoten mosheh uvanayw weʾishetow ʾel־mosheh ʾel־hamidebar ʾasher־huʾ ḥoneh sham har haʾelohiym׃
6 וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְרֹ֖ו בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃ wayoʾmer ʾel־mosheh ʾaniy ḥotenekha yiterow baʾ ʾeleykha weʾishetekha usheney vaneyha ʿimah׃
7 וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנֹ֗ו וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק־לֹ֔ו וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁלֹ֑ום וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃ wayetseʾ mosheh liqeraʾt ḥotenow wayishetaḥu wayishaq־low wayisheʾalu ʾiysh־lereʿehu leshalowm wayavoʾu haʾohelah׃
8 וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנֹ֔ו אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אֹודֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהוָֽה׃ wayesaper mosheh leḥotenow ʾet kal־ʾasher ʿasah yehwah lefareʿoh ulemitserayim ʿal ʾowdot yiseraʾel ʾet kal־hatelaʾah ʾasher metsaʾatam baderekhe wayatsilem yehwah׃
9 וַיִּ֣חַדְּ יִתְרֹ֔ו עַ֚ל כָּל־הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּילֹ֖ו מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃ wayiḥade yiterow ʿal kal־haṭowvah ʾasher־ʿasah yehwah leyiseraʾel ʾasher hitsiylow miyad mitserayim׃
10 וַיֹּאמֶר֮ יִתְרֹו֒ בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃ wayoʾmer yiterow barukhe yehwah ʾasher hitsiyl ʾetekhem miyad mitserayim umiyad pareʿoh ʾasher hitsiyl ʾet־haʿam mitaḥat yad־mitserayim׃
11 עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָדֹ֥ול יְהוָ֖ה מִכָּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃ ʿatah yadaʿetiy kiy־gadowl yehwah mikal־haʾelohiym kiy vadavar ʾasher zadu ʿaleyhem׃
12 וַיִּקַּ֞ח יִתְרֹ֨ו חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכָל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃ wayiqaḥ yiterow ḥoten mosheh ʿolah uzevaḥiym leʾlohiym wayavoʾ ʾaharon wekhol ׀ ziqeney yiseraʾel leʾekhal־leḥem ʿim־ḥoten mosheh lifeney haʾelohiym׃
Note · Exode 18.1–12
Raconter ce qui a été reçu
Moïse expose la délivrance et les difficultés du chemin. La reconnaissance de Jéthro ne repose pas sur un récit où toute souffrance aurait disparu. Sa bénédiction et le repas montrent une rencontre religieuse réelle, sans que le texte fournisse ici une théorie complète des rapports entre toutes les traditions.
13 וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב׃ wayehiy mimaḥorat wayeshev mosheh lishepoṭ ʾet־haʿam wayaʿamod haʿam ʿal־mosheh min־haboqer ʿad־haʿarev׃
14 וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יֹושֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃ wayareʾ ḥoten mosheh ʾet kal־ʾasher־huʾ ʿoseh laʿam wayoʾmer mah־hadavar hazeh ʾasher ʾatah ʿoseh laʿam maduaʿ ʾatah yowshev levadekha wekhal־haʿam nitsav ʿaleykha min־boqer ʿad־ʿarev׃
15 וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנֹ֑ו כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃ wayoʾmer mosheh leḥotenow kiy־yavoʾ ʾelay haʿam liderosh ʾelohiym׃
16 כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהֹודַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תֹּורֹתָֽיו׃ kiy־yiheyeh lahem davar baʾ ʾelay weshafaṭetiy beyn ʾiysh uveyn reʿehu wehowdaʿetiy ʾet־ḥuqey haʾelohiym weʾet־towrotayw׃
17 וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טֹוב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ wayoʾmer ḥoten mosheh ʾelayw loʾ־ṭowv hadavar ʾasher ʾatah ʿoseh׃
18 נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃ navol tibol gam־ʾatah gam־haʿam hazeh ʾasher ʿimakhe kiy־khaved mimekha hadavar loʾ־tukhal ʿasohu levadekha׃
Note · Exode 18.13–18
Une bonne intention peut produire une organisation mauvaise
Moïse veut faire connaître les décisions et les instructions de Dieu. Jéthro ne conteste pas cet objectif, mais la manière de tout concentrer. Le résultat épuise le chef et le peuple. Le conseil reçu rappelle qu’une vocation juste ne rend pas automatiquement efficace chaque choix d’organisation.
19 עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃ ʿatah shemaʿ beqoliy ʾiyʿatsekha wiyhiy ʾelohiym ʿimakhe heyeh ʾatah laʿam mul haʾelohiym weheveʾta ʾatah ʾet־hadevariym ʾel־haʾelohiym׃
20 וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתֹּורֹ֑ת וְהֹודַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃ wehizeharetah ʾetehem ʾet־haḥuqiym weʾet־hatowrot wehowdaʿeta lahem ʾet־haderekhe yelekhu vah weʾet־hamaʿaseh ʾasher yaʿasun׃
21 וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵאֹ֔ות שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ weʾatah teḥezeh mikal־haʿam ʾaneshey־ḥayil yireʾey ʾelohiym ʾaneshey ʾemet soneʾey vatsaʿ wesameta ʿalehem sarey ʾalafiym sarey meʾowt sarey ḥamishiym wesarey ʿasarot׃
22 וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֮ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃ weshafeṭu ʾet־haʿam bekhal־ʿet wehayah kal־hadavar hagadol yaviyʾu ʾeleykha wekhal־hadavar haqaṭon yishepeṭu־hem wehaqel meʿaleykha wenaseʾu ʾitakhe׃
23 אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמֹ֖ו יָבֹ֥א בְשָׁלֹֽום׃ ʾim ʾet־hadavar hazeh taʿaseh wetsiuekha ʾelohiym weyakhaleta ʿamod wegam kal־haʿam hazeh ʿal־meqomow yavoʾ veshalowm׃
Note · Exode 18.19–23
Déléguer avec des critères de probité
La capacité, la crainte de Dieu, la fiabilité et le refus du gain injuste sont associés. Le partage des affaires ne consiste pas seulement à remplir des postes. Les personnes chargées de juger doivent pouvoir résister à la pression et à l’intérêt personnel, tandis que Moïse conserve une responsabilité de transmission.
24 וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְקֹ֣ול חֹתְנֹ֑ו וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃ wayishemaʿ mosheh leqowl ḥotenow wayaʿas kol ʾasher ʾamar׃
25 וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵאֹ֔ות שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ wayiveḥar mosheh ʾaneshey־ḥayil mikal־yiseraʾel wayiten ʾotam raʾshiym ʿal־haʿam sarey ʾalafiym sarey meʾowt sarey ḥamishiym wesarey ʿasarot׃
26 וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכָל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃ weshafeṭu ʾet־haʿam bekhal־ʿet ʾet־hadavar haqasheh yeviyʾun ʾel־mosheh wekhal־hadavar haqaṭon yishepuṭu hem׃
27 וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנֹ֑ו וַיֵּ֥לֶךְ לֹ֖ו אֶל־אַרְצֹֽו׃ פ wayeshalaḥ mosheh ʾet־ḥotenow wayelekhe low ʾel־ʾaretsow׃ f
Note · Exode 18.24–27
L’écoute se vérifie par une mise en œuvre
Moïse accepte le conseil et institue un partage de la charge. Le texte n’exige pas que toute administration copie exactement ces niveaux numériques. Il montre un responsable capable de recevoir une correction et d’en tirer des changements concrets, même lorsque le conseil vient d’un autre milieu.