1 וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh behar siynay leʾmor׃
2 דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָֽה׃ daber ʾel־beney yiseraʾel weʾamareta ʾalehem kiy tavoʾu ʾel־haʾarets ʾasher ʾaniy noten lakhem weshavetah haʾarets shabat layhwah׃
3 שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ shesh shaniym tizeraʿ sadekha weshesh shaniym tizemor karemekha weʾasafeta ʾet־tevuʾatah׃
4 וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתֹון֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃ uvashanah hasheviyʿit shabat shabatown yiheyeh laʾarets shabat layhwah sadekha loʾ tizeraʿ wekharemekha loʾ tizemor׃
5 אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצֹ֔ור וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּתֹ֖ון יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃ ʾet sefiyḥa qetsiyrekha loʾ tiqetsowr weʾet־ʿinevey neziyrekha loʾ tivetsor shenat shabatown yiheyeh laʾarets׃
6 וְ֠הָיְתָה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתֹושָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ׃ wehayetah shabat haʾarets lakhem leʾakhelah lekha uleʿavedekha welaʾamatekha welisekhiyrekha uletowshavekha hagariym ʿimakhe׃
7 וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּהְיֶ֥ה כָל־תְּבוּאָתָ֖הּ לֶאֱכֹֽל׃ ס welivehemetekha welaḥayah ʾasher beʾaretsekha tiheyeh khal־tevuʾatah leʾekhol׃ s
8 וְסָפַרְתָּ֣ לְךָ֗ בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔ים שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ בַע שַׁבְּתֹ֣ת הַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה׃ wesafareta lekha vaʿ shabetot shaniym shevaʿ shaniym shevaʿ peʿamiym wehayu lekha yemey vaʿ shabetot hashaniym teshaʿ weʾarebaʿiym shanah׃
9 וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שֹׁופַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשֹׂ֖ור לַחֹ֑דֶשׁ בְּיֹום֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שֹׁופָ֖ר בְּכָל־אַרְצְכֶֽם׃ wehaʿavareta showfar teruʿah baḥodesh hasheviʿiy beʿasowr laḥodesh beyowm hakipuriym taʿaviyru showfar bekhal־ʾaretsekhem׃
10 וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּרֹ֛ור בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יֹובֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹ֔ו וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּ֖ו תָּשֻֽׁבוּ׃ weqidashetem ʾet shenat haḥamishiym shanah uqeraʾtem derowr baʾarets lekhal־yosheveyha yowvel hiwʾ tiheyeh lakhem weshavetem ʾiysh ʾel־ʾaḥuzatow weʾiysh ʾel־mishepaḥetow tashuvu׃
11 יֹובֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃ yowvel hiwʾ shenat haḥamishiym shanah tiheyeh lakhem loʾ tizeraʿu weloʾ tiqetseru ʾet־sefiyḥeyha weloʾ tivetseru ʾet־nezireyha׃
12 כִּ֚י יֹובֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ kiy yowvel hiwʾ qodesh tiheyeh lakhem min־hasadeh toʾkhelu ʾet־tevuʾatah׃
Note · Lévitique 25.1–12
Le repos s’étend au sol et au temps long
Les cycles d’années interrompent l’exploitation régulière et annoncent une remise en liberté. Le texte prescrit ce rythme sans documenter ici toute son application historique. On ne peut pas déduire de la seule règle que le jubilé aurait toujours été observé exactement dans toutes les périodes d’Israël.
13 בִּשְׁנַ֥ת הַיֹּובֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹֽו׃ bishenat hayowvel hazoʾt tashuvu ʾiysh ʾel־ʾaḥuzatow׃
14 וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ אֹ֥ו קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תֹּונ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃ wekhiy־timekeru mimekar laʿamiytekha ʾow qanoh miyad ʿamiytekha ʾal־townu ʾiysh ʾet־ʾaḥiyw׃
15 בְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיֹּובֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה מֵאֵ֣ת עֲמִיתֶ֑ךָ בְּמִסְפַּ֥ר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת יִמְכָּר־לָֽךְ׃ bemisepar shaniym ʾaḥar hayowvel tiqeneh meʾet ʿamiytekha bemisepar sheney־tevuʾot yimekar־lakhe׃
16 לְפִ֣י ׀ רֹ֣ב הַשָּׁנִ֗ים תַּרְבֶּה֙ מִקְנָתֹ֔ו וּלְפִי֙ מְעֹ֣ט הַשָּׁנִ֔ים תַּמְעִ֖יט מִקְנָתֹ֑ו כִּ֚י מִסְפַּ֣ר תְּבוּאֹ֔ת ה֥וּא מֹכֵ֖ר לָֽךְ׃ lefiy ׀ rov hashaniym tarebeh miqenatow ulefiy meʿoṭ hashaniym tameʿiyṭ miqenatow kiy misepar tevuʾot huʾ mokher lakhe׃
17 וְלֹ֤א תֹונוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִיתֹ֔ו וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ weloʾ townu ʾiysh ʾet־ʿamiytow weyareʾta meʾeloheykha kiy ʾaniy yehowah ʾeloheykhem׃
18 וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃ waʿasiytem ʾet־ḥuqotay weʾet־mishepaṭay tishemeru waʿasiytem ʾotam wiyshavetem ʿal־haʾarets laveṭaḥ׃
19 וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃ wenatenah haʾarets pireyah waʾakhaletem lasovaʿ wiyshavetem laveṭaḥ ʿaleyha׃
20 וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃ wekhiy toʾmeru mah־noʾkhal bashanah hasheviyʿit hen loʾ nizeraʿ weloʾ neʾesof ʾet־tevuʾatenu׃
21 וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים׃ wetsiuiytiy ʾet־birekhatiy lakhem bashanah hashishiyt weʿasat ʾet־hatevuʾah lishelosh hashaniym׃
22 וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד ׀ הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בֹּוא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן׃ uzeraʿetem ʾet hashanah hashemiynit waʾakhaletem min־hatevuʾah yashan ʿad ׀ hashanah hateshiyʿit ʿad־bowʾ tevuʾatah toʾkhelu yashan׃
23 וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתֹושָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי׃ wehaʾarets loʾ timakher litsemitut kiy־liy haʾarets kiy־geriym wetowshaviym ʾatem ʿimadiy׃
24 וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ׃ ס uvekhol ʾerets ʾaḥuzatekhem geʾulah titenu laʾarets׃ s
Note · Lévitique 25.13–24
L’achat porte sur un usage limité dans le temps
Le prix doit tenir compte des récoltes restantes et le pays n’est pas vendu à perpétuité. La question de la subsistance pendant le repos reçoit une réponse dans le cadre de cette alliance. Ce passage n’est pas une garantie générale de profit pour toute décision économique présentée comme un acte de foi.
25 כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּתֹ֑ו וּבָ֤א גֹֽאֲלֹו֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃ kiy־yamukhe ʾaḥiykha umakhar meʾaḥuzatow uvaʾ goʾalow haqarov ʾelayw wegaʾal ʾet mimekar ʾaḥiyw׃
26 וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לֹּ֖ו גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָדֹ֔ו וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֹֽו׃ weʾiysh kiy loʾ yiheyeh־low goʾel wehisiygah yadow umatsaʾ kedey geʾulatow׃
27 וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּרֹ֔ו וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־לֹ֑ו וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֹֽו׃ weḥishav ʾet־sheney mimekarow weheshiyv ʾet־haʿodef laʾiysh ʾasher makhar־low weshav laʾaḥuzatow׃
28 וְאִ֨ם לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה יָדֹ֗ו דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לֹו֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּרֹ֗ו בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹתֹ֔ו עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּובֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֹֽו׃ weʾim loʾ־matseʾah yadow dey hashiyv low wehayah mimekarow beyad haqoneh ʾotow ʿad shenat hayowvel weyatsaʾ bayovel weshav laʾaḥuzatow׃
29 וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מֹושַׁב֙ עִ֣יר חֹומָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּתֹ֔ו עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּרֹ֑ו יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֹֽו׃ weʾiysh kiy־yimekor beyt־mowshav ʿiyr ḥowmah wehayetah geʾulatow ʿad־tom shenat mimekarow yamiym tiheyeh geʾulatow׃
30 וְאִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את לֹו֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר אֲשֶׁר־ [לֹא כ] (לֹ֣ו ק) חֹמָ֗ה לַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹתֹ֖ו לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל׃ weʾim loʾ־yigaʾel ʿad־meloʾt low shanah temiymah weqam habayit ʾasher־baʿiyr ʾasher־ [loʾ kh] (low q) ḥomah latsemiytut laqoneh ʾotow ledorotayw loʾ yetseʾ bayovel׃
31 וּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין־לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל־שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה־לֹּ֔ו וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא׃ uvatey haḥatseriym ʾasher ʾeyn־lahem ḥomah saviyv ʿal־sedeh haʾarets yeḥashev geʾulah tiheyeh־low uvayovel yetseʾ׃
32 וְעָרֵי֙ הַלְוִיִּ֔ם בָּתֵּ֖י עָרֵ֣י אֲחֻזָּתָ֑ם גְּאֻלַּ֥ת עֹולָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לַלְוִיִּֽם׃ weʿarey halewiyim batey ʿarey ʾaḥuzatam geʾulat ʿowlam tiheyeh lalewiyim׃
33 וַאֲשֶׁ֤ר יִגְאַל֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם וְיָצָ֧א מִמְכַּר־בַּ֛יִת וְעִ֥יר אֲחֻזָּתֹ֖ו בַּיֹּבֵ֑ל כִּ֣י בָתֵּ֞י עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֗ם הִ֚וא אֲחֻזָּתָ֔ם בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ waʾasher yigeʾal min־halewiyim weyatsaʾ mimekar־bayit weʿiyr ʾaḥuzatow bayovel kiy vatey ʿarey halewiyim hiwʾ ʾaḥuzatam betowkhe beney yiseraʾel׃
34 וּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת עֹולָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם׃ ס usedeh migerash ʿareyhem loʾ yimakher kiy־ʾaḥuzat ʿowlam huʾ lahem׃ s
Note · Lévitique 25.25–34
Le rachat évite une dépossession sans issue
Le proche peut intervenir pour rendre une terre à la famille. Les maisons des villes fortifiées et celles des villages suivent des règles différentes ; les biens des Lévites possèdent encore une situation propre. Le texte ne propose donc pas une seule procédure uniforme pour tout bien immobilier.
35 וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָדֹ֖ו עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בֹּ֔ו גֵּ֧ר וְתֹושָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃ wekhiy־yamukhe ʾaḥiykha umaṭah yadow ʿimakhe weheḥezaqeta bow ger wetowshav waḥay ʿimakhe׃
36 אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתֹּו֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃ ʾal־tiqaḥ meʾitow neshekhe wetarebiyt weyareʾta meʾeloheykha weḥey ʾaḥiykha ʿimakhe׃
37 אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן לֹ֖ו בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אָכְלֶֽךָ׃ ʾet־kasepekha loʾ־titen low beneshekhe uvemarebiyt loʾ־titen ʾakhelekha׃
38 אֲנִ֗י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לִהְיֹ֥ות לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ס ʾaniy yehwah ʾeloheykhem ʾasher־howtseʾtiy ʾetekhem meʾerets mitserayim latet lakhem ʾet־ʾerets kenaʿan liheyowt lakhem leʾlohiym׃ s
39 וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בֹּ֖ו עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃ wekhiy־yamukhe ʾaḥiykha ʿimakhe wenimekar־lakhe loʾ־taʿavod bow ʿavodat ʿaved׃
40 כְּשָׂכִ֥יר כְּתֹושָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃ kesakhiyr ketowshav yiheyeh ʿimakhe ʿad־shenat hayovel yaʿavod ʿimakhe׃
41 וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמֹּ֑ו וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּ֔ו וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב׃ weyatsaʾ meʿimakhe huʾ uvanayw ʿimow weshav ʾel־mishepaḥetow weʾel־ʾaḥuzat ʾavotayw yashuv׃
42 כִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד׃ kiy־ʿavaday hem ʾasher־howtseʾtiy ʾotam meʾerets mitserayim loʾ yimakheru mimekeret ʿaved׃
43 לֹא־תִרְדֶּ֥ה בֹ֖ו בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ׃ loʾ־tiredeh vow befarekhe weyareʾta meʾeloheykha׃
44 וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגֹּויִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה׃ weʿavedekha waʾamatekha ʾasher yiheyu־lakhe meʾet hagowyim ʾasher seviyvoteykhem mehem tiqenu ʿeved weʾamah׃
45 וְ֠גַם מִבְּנֵ֨י הַתֹּושָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֹולִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה׃ wegam mibeney hatowshaviym hagariym ʿimakhem mehem tiqenu umimishepaḥetam ʾasher ʿimakhem ʾasher howliydu beʾaretsekhem wehayu lakhem laʾaḥuzah׃
46 וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה בֹ֖ו בְּפָֽרֶךְ׃ ס wehitenaḥaletem ʾotam liveneykhem ʾaḥareykhem lareshet ʾaḥuzah leʿolam bahem taʿavodu uveʾaḥeykhem beney־yiseraʾel ʾiysh beʾaḥiyw loʾ־tiredeh vow befarekhe׃ s
Note · Lévitique 25.35–46
Le secours au frère ne doit pas cacher l’inégalité envers l’étranger
Le compatriote pauvre doit être soutenu et ne pas être exploité durement. Mais les étrangers peuvent être achetés et transmis comme esclaves. Cette différence est explicite et moralement difficile. La mémoire de la sortie d’Égypte ne peut servir à rendre acceptable l’asservissement d’autres personnes ni à présenter cette loi comme l’égalité déjà réalisée.
47 וְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣ד גֵּ֤ר וְתֹושָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמֹּ֑ו וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תֹּושָׁב֙ עִמָּ֔ךְ אֹ֥ו לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר׃ wekhiy tasiyg yad ger wetowshav ʿimakhe umakhe ʾaḥiykha ʿimow wenimekar leger towshav ʿimakhe ʾow leʿeqer mishepaḥat ger׃
48 אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־לֹּ֑ו אֶחָ֥ד מֵאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ׃ ʾaḥarey nimekar geʾulah tiheyeh־low ʾeḥad meʾeḥayw yigeʾalenu׃
49 אֹו־דֹדֹ֞ו אֹ֤ו בֶן־דֹּדֹו֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֹֽו־מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂרֹ֛ו מִמִּשְׁפַּחְתֹּ֖ו יִגְאָלֶ֑נּוּ אֹֽו־הִשִּׂ֥יגָה יָדֹ֖ו וְנִגְאָֽל׃ ʾow־dodow ʾow ven־dodow yigeʾalenu ʾow־misheʾer besarow mimishepaḥetow yigeʾalenu ʾow־hisiygah yadow wenigeʾal׃
50 וְחִשַּׁב֙ עִם־קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרֹו לֹ֔ו עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרֹו֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִהְיֶ֥ה עִמֹּֽו׃ weḥishav ʿim־qonehu mishenat himakherow low ʿad shenat hayovel wehayah kesef mimekarow bemisepar shaniym kiymey sakhiyr yiheyeh ʿimow׃
51 אִם־עֹ֥וד רַבֹּ֖ות בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּתֹ֔ו מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֹֽו׃ ʾim־ʿowd rabowt bashaniym lefiyhen yashiyv geʾulatow mikesef miqenatow׃
52 וְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־לֹ֑ו כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֹֽו׃ weʾim־meʿaṭ nisheʾar bashaniym ʿad־shenat hayovel weḥishav־low kefiy shanayw yashiyv ʾet־geʾulatow׃
53 כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמֹּ֑ו לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ׃ kisekhiyr shanah beshanah yiheyeh ʿimow loʾ־yiredenu beferekhe leʿeyneykha׃
54 וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמֹּֽו׃ weʾim־loʾ yigaʾel beʾeleh weyatsaʾ bishenat hayovel huʾ uvanayw ʿimow׃
55 כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתִי אֹותָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ kiy־liy veney־yiseraʾel ʿavadiym ʿavaday hem ʾasher־howtseʾtiy ʾowtam meʾerets mitserayim ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃
Note · Lévitique 25.47–55
La dépendance ne doit pas abolir tout avenir
Le rachat du compatriote vendu à un résident étranger tient compte du temps restant et du jubilé. Le texte refuse qu’Israël soit possédé absolument par un maître humain, parce qu’il appartient à Dieu. La lecture chrétienne doit élargir son examen à la dignité de tout humain sans prétendre que cette extension est déjà entièrement formulée dans ce chapitre.