Josué 6

¹ וִֽירִיחֹו֙ סֹגֶ֣רֶת וּמְסֻגֶּ֔רֶת מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֥ין יֹוצֵ֖א וְאֵ֥ין בָּֽא׃ ס wiyriyḥow sogeret umesugeret mipeney beney yiseraʾel ʾeyn yowtseʾ weʾeyn baʾ׃ s

² וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהֹושֻׁ֔עַ רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי בְיָֽדְךָ֔ אֶת־יְרִיחֹ֖ו וְאֶת־מַלְכָּ֑הּ גִּבֹּורֵ֖י הֶחָֽיִל׃ wayoʾmer yehwah ʾel־yehowshuaʿ reʾeh natatiy veyadekha ʾet־yeriyḥow weʾet־malekah gibowrey heḥayil׃

³ וְסַבֹּתֶ֣ם אֶת־הָעִ֗יר כֹּ֚ל אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הַקֵּ֥יף אֶת־הָעִ֖יר פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כֹּ֥ה תַעֲשֶׂ֖ה שֵׁ֥שֶׁת יָמִֽים׃ wesabotem ʾet־haʿiyr kol ʾaneshey hamileḥamah haqeyf ʾet־haʿiyr paʿam ʾeḥat koh taʿaseh sheshet yamiym׃

⁴ וְשִׁבְעָ֣ה כֹהֲנִ֡ים יִשְׂאוּ֩ שִׁבְעָ֨ה שֹׁופְרֹ֤ות הַיֹּֽובְלִים֙ לִפְנֵ֣י הָאָרֹ֔ון וּבַיֹּום֙ הַשְּׁבִיעִ֔י תָּסֹ֥בּוּ אֶת־הָעִ֖יר שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּשֹּׁופָרֹֽות׃ weshiveʿah khohaniym yiseʾu shiveʿah showferowt hayowveliym lifeney haʾarown uvayowm hasheviyʿiy tasobu ʾet־haʿiyr shevaʿ peʿamiym wehakohaniym yiteqeʿu bashowfarowt׃

⁵ וְהָיָ֞ה בִּמְשֹׁ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶן הַיֹּובֵ֗ל [בְּשָׁמְעֲכֶם כ] (כְּשָׁמְעֲכֶם֙ ק) אֶת־קֹ֣ול הַשֹּׁופָ֔ר יָרִ֥יעוּ כָל־הָעָ֖ם תְּרוּעָ֣ה גְדֹולָ֑ה וְנָ֨פְלָ֜ה חֹומַ֤ת הָעִיר֙ תַּחְתֶּ֔יהָ וְעָל֥וּ הָעָ֖ם אִ֥ישׁ נֶגְדֹּֽו׃ wehayah bimeshokhe ׀ beqeren hayowvel [beshameʿakhem kh] (keshameʿakhem q) ʾet־qowl hashowfar yariyʿu khal־haʿam teruʿah gedowlah wenafelah ḥowmat haʿiyr taḥeteyha weʿalu haʿam ʾiysh negedow׃

⁶ וַיִּקְרָ֞א יְהֹושֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ אֶל־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם שְׂא֖וּ אֶת־אֲרֹ֣ון הַבְּרִ֑ית וְשִׁבְעָ֣ה כֹֽהֲנִ֗ים יִשְׂאוּ֙ שִׁבְעָ֤ה שֹֽׁופְרֹות֙ יֹובְלִ֔ים לִפְנֵ֖י אֲרֹ֥ון יְהוָֽה׃ wayiqeraʾ yehowshuaʿ bin־nun ʾel־hakohaniym wayoʾmer ʾalehem seʾu ʾet־ʾarown haberiyt weshiveʿah khohaniym yiseʾu shiveʿah showferowt yowveliym lifeney ʾarown yehwah׃

⁷ [וַיֹּאמְרוּ כ] (וַיֹּ֙אמֶר֙ ק) אֶל־הָעָ֔ם עִבְר֖וּ וְסֹ֣בּוּ אֶת־הָעִ֑יר וְהֶ֣חָל֔וּץ יַעֲבֹ֕ר לִפְנֵ֖י אֲרֹ֥ון יְהוָֽה׃ [wayoʾmeru kh] (wayoʾmer q) ʾel־haʿam ʿiveru wesobu ʾet־haʿiyr weheḥaluts yaʿavor lifeney ʾarown yehwah׃

⁸ וַיְהִ֗י כֶּאֱמֹ֣ר יְהֹושֻׁעַ֮ אֶל־הָעָם֒ וְשִׁבְעָ֣ה הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאִים֩ שִׁבְעָ֨ה שֹׁופְרֹ֤ות הַיֹּֽובְלִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עָבְר֕וּ וְתָקְע֖וּ בַּשֹּֽׁופָרֹ֑ות וַֽאֲרֹון֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה הֹלֵ֖ךְ אַחֲרֵיהֶֽם׃ wayehiy keʾemor yehowshuaʿ ʾel־haʿam weshiveʿah hakohaniym noseʾiym shiveʿah showferowt hayowveliym lifeney yehwah ʿaveru wetaqeʿu bashowfarowt waʾarown beriyt yehwah holekhe ʾaḥareyhem׃

⁹ וְהֶחָל֣וּץ הֹלֵ֔ךְ לִפְנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים [תָּקְעוּ כ] (תֹּקְעֵ֖י ק) הַשֹּֽׁופָרֹ֑ות וְהַֽמְאַסֵּ֗ף הֹלֵךְ֙ אַחֲרֵ֣י הָאָרֹ֔ון הָלֹ֖וךְ וְתָקֹ֥ועַ בַּשֹּׁופָרֹֽות׃ weheḥaluts holekhe lifeney hakohaniym [taqeʿu kh] (toqeʿey q) hashowfarowt wehameʾasef holekhe ʾaḥarey haʾarown halowkhe wetaqowʿa bashowfarowt׃

¹⁰ וְאֶת־הָעָם֩ צִוָּ֨ה יְהֹושֻׁ֜עַ לֵאמֹ֗ר לֹ֤א תָרִ֙יעוּ֙ וְלֹֽא־תַשְׁמִ֣יעוּ אֶת־קֹולְכֶ֔ם וְלֹא־יֵצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם דָּבָ֑ר עַ֠ד יֹ֣ום אָמְרִ֧י אֲלֵיכֶ֛ם הָרִ֖יעוּ וַהֲרִיעֹתֶֽם׃ weʾet־haʿam tsiuah yehowshuaʿ leʾmor loʾ tariyʿu weloʾ־tashemiyʿu ʾet־qowlekhem weloʾ־yetseʾ mipiykhem davar ʿad yowm ʾameriy ʾaleykhem hariyʿu wahariyʿotem׃

¹¹ וַיַּסֵּ֤ב אֲרֹון־יְהוָה֙ אֶת־הָעִ֔יר הַקֵּ֖ף פַּ֣עַם אֶחָ֑ת וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ פ wayasev ʾarown־yehwah ʾet־haʿiyr haqef paʿam ʾeḥat wayavoʾu hamaḥaneh wayaliynu bamaḥaneh׃ f

Note · Josué 6.1–11

Le rythme de la marche place le récit sous le signe de l’écoute

La ville fermée fait face à une procession qui se répète. Le silence du peuple et les sons des prêtres ordonnent l’attente. Le texte ne fournit pas une méthode de prière garantissant qu’un obstacle tombera après un nombre déterminé de démarches, de journées ou de proclamations.

¹² וַיַּשְׁכֵּ֥ם יְהֹושֻׁ֖עַ בַּבֹּ֑קֶר וַיִּשְׂא֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־אֲרֹ֥ון יְהוָֽה׃ wayashekem yehowshuaʿ baboqer wayiseʾu hakohaniym ʾet־ʾarown yehwah׃

¹³ וְשִׁבְעָ֣ה הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאִים֩ שִׁבְעָ֨ה שֹׁופְרֹ֜ות הַיֹּבְלִ֗ים לִפְנֵי֙ אֲרֹ֣ון יְהוָ֔ה הֹלְכִ֣ים הָלֹ֔וךְ וְתָקְע֖וּ בַּשֹּׁופָרֹ֑ות וְהֶחָלוּץ֙ הֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיהֶ֔ם וְהַֽמְאַסֵּ֗ף הֹלֵךְ֙ אַֽחֲרֵי֙ אֲרֹ֣ון יְהוָ֔ה [הֹולֵךְ כ] (הָלֹ֖וךְ ק) וְתָקֹ֥ועַ בַּשֹּׁופָרֹֽות׃ weshiveʿah hakohaniym noseʾiym shiveʿah showferowt hayoveliym lifeney ʾarown yehwah holekhiym halowkhe wetaqeʿu bashowfarowt weheḥaluts holekhe lifeneyhem wehameʾasef holekhe ʾaḥarey ʾarown yehwah [howlekhe kh] (halowkhe q) wetaqowʿa bashowfarowt׃

¹⁴ וַיָּסֹ֨בּוּ אֶת־הָעִ֜יר בַּיֹּ֤ום הַשֵּׁנִי֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וַיָּשֻׁ֖בוּ הַֽמַּחֲנֶ֑ה כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ שֵׁ֥שֶׁת יָמִֽים׃ wayasobu ʾet־haʿiyr bayowm hasheniy paʿam ʾaḥat wayashuvu hamaḥaneh koh ʿasu sheshet yamiym׃

¹⁵ וַיְהִ֣י ׀ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּשְׁכִּ֙מוּ֙ כַּעֲלֹ֣ות הַשַּׁ֔חַר וַיָּסֹ֧בּוּ אֶת־הָעִ֛יר כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים רַ֚ק בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא סָבְב֥וּ אֶת־הָעִ֖יר שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃ wayehiy ׀ bayowm hasheviyʿiy wayashekimu kaʿalowt hashaḥar wayasobu ʾet־haʿiyr kamishepaṭ hazeh shevaʿ peʿamiym raq bayowm hahuʾ savevu ʾet־haʿiyr shevaʿ peʿamiym׃

¹⁶ וַיְהִי֙ בַּפַּ֣עַם הַשְּׁבִיעִ֔ית תָּקְע֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים בַּשֹּׁופָרֹ֑ות וַיֹּ֨אמֶר יְהֹושֻׁ֤עַ אֶל־הָעָם֙ הָרִ֔יעוּ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם אֶת־הָעִֽיר׃ wayehiy bapaʿam hasheviyʿiyt taqeʿu hakohaniym bashowfarowt wayoʾmer yehowshuaʿ ʾel־haʿam hariyʿu kiy־natan yehwah lakhem ʾet־haʿiyr׃

¹⁷ וְהָיְתָ֨ה הָעִ֥יר חֵ֛רֶם הִ֥יא וְכָל־אֲשֶׁר־בָּ֖הּ לַֽיהוָ֑ה רַק֩ רָחָ֨ב הַזֹּונָ֜ה תִּֽחְיֶ֗ה הִ֚יא וְכָל־אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֣הּ בַּבַּ֔יִת כִּ֣י הֶחְבְּאַ֔תָה אֶת־הַמַּלְאָכִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְנוּ׃ wehayetah haʿiyr ḥerem hiyʾ wekhal־ʾasher־bah layhwah raq raḥav hazownah tiḥeyeh hiyʾ wekhal־ʾasher ʾitah babayit kiy heḥebeʾatah ʾet־hamaleʾakhiym ʾasher shalaḥenu׃

¹⁸ וְרַק־אַתֶּם֙ שִׁמְר֣וּ מִן־הַחֵ֔רֶם פֶּֽן־תַּחֲרִ֖ימוּ וּלְקַחְתֶּ֣ם מִן־הַחֵ֑רֶם וְשַׂמְתֶּ֞ם אֶת־מַחֲנֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ לְחֵ֔רֶם וַעֲכַרְתֶּ֖ם אֹותֹֽו׃ weraq־ʾatem shimeru min־haḥerem pen־taḥariymu uleqaḥetem min־haḥerem wesametem ʾet־maḥaneh yiseraʾel leḥerem waʿakharetem ʾowtow׃

¹⁹ וְכֹ֣ל ׀ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב וּכְלֵ֤י נְחֹ֙שֶׁת֙ וּבַרְזֶ֔ל קֹ֥דֶשׁ ה֖וּא לַֽיהוָ֑ה אֹוצַ֥ר יְהוָ֖ה יָבֹֽוא׃ wekhol ׀ kesef wezahav ukheley neḥoshet uvarezel qodesh huʾ layhwah ʾowtsar yehwah yavowʾ׃

Note · Josué 6.12–19

L’interdit distingue la victoire d’un pillage à profit personnel

Rahab doit vivre et les métaux sont réservés au trésor. Dans cette scène, l’interdit retire au combattant la libre disposition de ce qui est pris. Cette dimension ne suffit pas à le présenter comme une règle humanitaire : le même dispositif prépare la mise à mort des habitants et conserve une violence religieusement affirmée.

²⁰ וַיָּ֣רַע הָעָ֔ם וַֽיִּתְקְע֖וּ בַּשֹּֽׁפָרֹ֑ות וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הָעָ֜ם אֶת־קֹ֣ול הַשֹּׁופָ֗ר וַיָּרִ֤יעוּ הָעָם֙ תְּרוּעָ֣ה גְדֹולָ֔ה וַתִּפֹּ֨ל הַֽחֹומָ֜ה תַּחְתֶּ֗יהָ וַיַּ֨עַל הָעָ֤ם הָעִ֙ירָה֙ אִ֣ישׁ נֶגְדֹּ֔ו וַֽיִּלְכְּד֖וּ אֶת־הָעִֽיר׃ wayaraʿ haʿam wayiteqeʿu bashofarowt wayehiy khishemoaʿ haʿam ʾet־qowl hashowfar wayariyʿu haʿam teruʿah gedowlah watipol haḥowmah taḥeteyha wayaʿal haʿam haʿiyrah ʾiysh negedow wayilekedu ʾet־haʿiyr׃

²¹ וַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר בָּעִ֔יר מֵאִישׁ֙ וְעַד־אִשָּׁ֔ה מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן וְעַ֨ד שֹׁ֥ור וָשֶׂ֛ה וַחֲמֹ֖ור לְפִי־חָֽרֶב׃ wayaḥariymu ʾet־kal־ʾasher baʿiyr meʾiysh weʿad־ʾishah minaʿar weʿad־zaqen weʿad showr waseh waḥamowr lefiy־ḥarev׃

²² וְלִשְׁנַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים הַֽמְרַגְּלִ֤ים אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ אָמַ֣ר יְהֹושֻׁ֔עַ בֹּ֖אוּ בֵּית־הָאִשָּׁ֣ה הַזֹּונָ֑ה וְהֹוצִ֨יאוּ מִשָּׁ֤ם אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּעְתֶּ֖ם לָֽהּ׃ welishenayim haʾanashiym hamerageliym ʾet־haʾarets ʾamar yehowshuaʿ boʾu beyt־haʾishah hazownah wehowtsiyʾu misham ʾet־haʾishah weʾet־kal־ʾasher־lah kaʾasher nishebaʿetem lah׃

²³ וַיָּבֹ֜אוּ הַנְּעָרִ֣ים הַֽמְרַגְּלִ֗ים וַיֹּצִ֡יאוּ אֶת־רָ֠חָב וְאֶת־אָבִ֨יהָ וְאֶת־אִמָּ֤הּ וְאֶת־אַחֶ֙יהָ֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָ֔הּ וְאֵ֥ת כָּל־מִשְׁפְּחֹותֶ֖יהָ הֹוצִ֑יאוּ וַיַּ֨נִּיח֔וּם מִח֖וּץ לְמַחֲנֵ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃ wayavoʾu haneʿariym hamerageliym wayotsiyʾu ʾet־raḥav weʾet־ʾaviyha weʾet־ʾimah weʾet־ʾaḥeyha weʾet־kal־ʾasher־lah weʾet kal־mishepeḥowteyha howtsiyʾu wayaniyḥum miḥuts lemaḥaneh yiseraʾel׃

²⁴ וְהָעִ֛יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּ֑הּ רַ֣ק ׀ הַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב וּכְלֵ֤י הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ וְהַבַּרְזֶ֔ל נָתְנ֖וּ אֹוצַ֥ר בֵּית־יְהוָֽה׃ wehaʿiyr sarefu vaʾesh wekhal־ʾasher־bah raq ׀ hakesef wehazahav ukheley haneḥoshet wehabarezel natenu ʾowtsar beyt־yehwah׃

²⁵ וְֽאֶת־רָחָ֣ב הַ֠זֹּונָה וְאֶת־בֵּ֨ית אָבִ֤יהָ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙ הֶחֱיָ֣ה יְהֹושֻׁ֔עַ וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה כִּ֤י הֶחְבִּ֙יאָה֙ אֶת־הַמַּלְאָכִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יְהֹושֻׁ֖עַ לְרַגֵּ֥ל אֶת־יְרִיחֹֽו׃ פ weʾet־raḥav hazownah weʾet־beyt ʾaviyha weʾet־kal־ʾasher־lah heḥeyah yehowshuaʿ wateshev beqerev yiseraʾel ʿad hayowm hazeh kiy heḥebiyʾah ʾet־hamaleʾakhiym ʾasher־shalaḥ yehowshuaʿ leragel ʾet־yeriyḥow׃ f

Note · Josué 6.20–25

La protection de Rahab ne doit pas effacer les autres habitants

Le narrateur décrit une destruction générale puis l’extraction de la famille promise à la vie. Rahab finit par habiter au milieu d’Israël. Le contraste compte, mais il ne raconte pas les fautes personnelles de chaque enfant ou vieillard tué. On ne peut inventer ces fautes pour donner une justification facile à leur mort.

²⁶ וַיַּשְׁבַּ֣ע יְהֹושֻׁ֔עַ בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא לֵאמֹ֑ר אָר֨וּר הָאִ֜ישׁ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָקוּם֙ וּבָנָ֞ה אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ אֶת־יְרִיחֹ֔ו בִּבְכֹרֹ֣ו יְיַסְּדֶ֔נָּה וּבִצְעִירֹ֖ו יַצִּ֥יב דְּלָתֶֽיהָ׃ wayashebaʿ yehowshuaʿ baʿet hahiyʾ leʾmor ʾarur haʾiysh lifeney yehwah ʾasher yaqum uvanah ʾet־haʿiyr hazoʾt ʾet־yeriyḥow bivekhorow yeyasedenah uvitseʿiyrow yatsiyv delateyha׃

²⁷ וַיְהִ֥י יְהוָ֖ה אֶת־יְהֹושֻׁ֑עַ וַיְהִ֥י שָׁמְעֹ֖ו בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ wayehiy yehwah ʾet־yehowshuaʿ wayehiy shameʿow bekhal־haʾarets׃

Note · Josué 6.26–27

La ruine devient une mémoire chargée d’un avertissement

Le serment contre la reconstruction trouvera un écho narratif en 1 Rois 16.34. Le texte relie donc ce lieu à une histoire plus longue que la bataille. Cette parole située n’est pas une formule que le lecteur pourrait reprendre pour maudire un chantier, une ville ou des habitants considérés comme adversaires.