1 וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי׃ watereʾ raḥel kiy loʾ yaledah leyaʿaqov wateqaneʾ raḥel baʾaḥotah watoʾmer ʾel־yaʿaqov havah־liy vaniym weʾim־ʾayin metah ʾanokhiy׃
2 וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן׃ wayiḥar־ʾaf yaʿaqov beraḥel wayoʾmer hataḥat ʾelohiym ʾanokhiy ʾasher־manaʿ mimekhe periy־vaṭen׃
3 וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃ watoʾmer hineh ʾamatiy vilehah boʾ ʾeleyha weteled ʿal־birekay weʾibaneh gam־ʾanokhiy mimenah׃
4 וַתִּתֶּן־לֹ֛ו אֶת־בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַעֲקֹֽב׃ watiten־low ʾet־bilehah shifeḥatah leʾishah wayavoʾ ʾeleyha yaʿaqov׃
5 וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃ watahar bilehah wateled leyaʿaqov ben׃
6 וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמֹ֖ו דָּֽן׃ watoʾmer raḥel dananiy ʾelohiym wegam shamaʿ beqoliy wayiten־liy ben ʿal־ken qareʾah shemow dan׃
7 וַתַּ֣הַר עֹ֔וד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃ watahar ʿowd wateled bilehah shifeḥat raḥel ben sheniy leyaʿaqov׃
8 וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים ׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו נַפְתָּלִֽי׃ watoʾmer raḥel nafetuley ʾelohiym ׀ nifetaletiy ʿim־ʾaḥotiy gam־yakholetiy watiqeraʾ shemow nafetaliy׃
9 וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה׃ watereʾ leʾah kiy ʿamedah miledet watiqaḥ ʾet־zilepah shifeḥatah watiten ʾotah leyaʿaqov leʾishah׃
10 וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃ wateled zilepah shifeḥat leʾah leyaʿaqov ben׃
11 וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה [בְּגָד כ] (בָּ֣א ק) (גָ֑ד ק) וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו גָּֽד׃ watoʾmer leʾah [begad kh] (baʾ q) (gad q) watiqeraʾ ʾet־shemow gad׃
12 וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃ wateled zilepah shifeḥat leʾah ben sheniy leyaʿaqov׃
13 וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאָשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנֹ֑ות וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו אָשֵֽׁר׃ watoʾmer leʾah beʾasheriy kiy ʾisheruniy banowt watiqeraʾ ʾet־shemow ʾasher׃
Note · Genèse 30.1–13
Des servantes engagées dans la rivalité
Bilha et Zilpa portent des enfants dans un projet décidé par d’autres. Le récit nomme les fils et les rattache à la maison, mais rapporte peu la parole de leurs mères. Cette discrétion du texte invite à reconnaître leur vulnérabilité plutôt qu’à considérer comme évident le droit d’utiliser leur corps.
14 וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמֹּ֑ו וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃ wayelekhe reʾuven biymey qetsiyr־ḥiṭiym wayimetsaʾ dudaʾiym basadeh wayaveʾ ʾotam ʾel־leʾah ʾimow watoʾmer raḥel ʾel־leʾah teniy־naʾ liy midudaʾey benekhe׃
15 וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃ watoʾmer lah hameʿaṭ qaḥetekhe ʾet־ʾiyshiy welaqaḥat gam ʾet־dudaʾey beniy watoʾmer raḥel lakhen yishekav ʿimakhe halayelah taḥat dudaʾey venekhe׃
16 וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶרֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאתֹ֗ו וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּבֹ֔וא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃ wayavoʾ yaʿaqov min־hasadeh baʿerev watetseʾ leʾah liqeraʾtow watoʾmer ʾelay tavowʾ kiy sakhor sekharetiykha bedudaʾey beniy wayishekav ʿimah balayelah huʾ׃
17 וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃ wayishemaʿ ʾelohiym ʾel־leʾah watahar wateled leyaʿaqov ben ḥamiyshiy׃
18 וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו יִשָּׂשכָֽר׃ watoʾmer leʾah natan ʾelohiym sekhariy ʾasher־natatiy shifeḥatiy leʾiyshiy watiqeraʾ shemow yisashkhar׃
19 וַתַּ֤הַר עֹוד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְּיַעֲקֹֽב ׃ watahar ʿowd leʾah wateled ben־shishiy leyaʿaqov ׃
20 וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טֹוב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי לֹ֖ו שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו זְבֻלֽוּן׃ watoʾmer leʾah zevadaniy ʾelohiym ׀ ʾotiy zeved ṭowv hapaʿam yizebeleniy ʾiyshiy kiy־yaladetiy low shishah vaniym watiqeraʾ ʾet־shemow zevulun׃
21 וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃ weʾaḥar yaledah bat watiqeraʾ ʾet־shemah diynah׃
22 וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֙יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃ wayizekor ʾelohiym ʾet־raḥel wayishemaʿ ʾeleyha ʾelohiym wayifetaḥ ʾet־raḥemah׃
23 וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃ watahar wateled ben watoʾmer ʾasaf ʾelohiym ʾet־ḥerepatiy׃
24 וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמֹ֛ו יֹוסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃ watiqeraʾ ʾet־shemow yowsef leʾmor yosef yehwah liy ben ʾaḥer׃
Note · Genèse 30.14–24
Le désir d’enfant ne se maîtrise pas par échange
L’épisode des mandragores associe désir, négociation et espoir de fécondité. Le récit attribue pourtant l’ouverture de l’avenir à l’action de Dieu. Il ne fournit pas une recette thérapeutique et ne permet pas de promettre une grossesse en échange d’une pratique religieuse ou d’un moyen particulier.
25 וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יֹוסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֙נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקֹומִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃ wayehiy kaʾasher yaledah raḥel ʾet־yowsef wayoʾmer yaʿaqov ʾel־lavan shaleḥeniy weʾelekhah ʾel־meqowmiy uleʾaretsiy׃
26 תְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃ tenah ʾet־nashay weʾet־yeladay ʾasher ʿavadetiy ʾotekha bahen weʾelekhah kiy ʾatah yadaʿeta ʾet־ʿavodatiy ʾasher ʿavadetiykha׃
27 וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָרֲכֵ֥נִי יְהוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ׃ wayoʾmer ʾelayw lavan ʾim־naʾ matsaʾtiy ḥen beʿeyneykha niḥashetiy wayevarakheniy yehwah bigelalekha׃
28 וַיֹּאמַ֑ר נָקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה׃ wayoʾmar naqevah sekharekha ʿalay weʾetenah׃
29 וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי׃ wayoʾmer ʾelayw ʾatah yadaʿeta ʾet ʾasher ʿavadetiykha weʾet ʾasher־hayah miqenekha ʾitiy׃
30 כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃ kiy meʿaṭ ʾasher־hayah lekha lefanay wayiferots larov wayevarekhe yehwah ʾotekha lerageliy weʿatah matay ʾeʿeseh gam־ʾanokhiy leveytiy׃
31 וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר׃ wayoʾmer mah ʾeten־lakhe wayoʾmer yaʿaqov loʾ־titen־liy meʾumah ʾim־taʿaseh־liy hadavar hazeh ʾashuvah ʾereʿeh tsoʾnekha ʾeshemor׃
32 אֶֽעֱבֹ֨ר בְּכָל־צֹֽאנְךָ֜ הַיֹּ֗ום הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כָּל־שֶׂ֣ה ׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכָל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃ ʾeʿevor bekhal־tsoʾnekha hayowm haser misham kal־seh ׀ naqod weṭaluʾ wekhal־seh־ḥum bakesaviym weṭaluʾ wenaqod baʿiziym wehayah sekhariy׃
33 וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּיֹ֣ום מָחָ֔ר כִּֽי־תָבֹ֥וא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃ weʿanetah־biy tsideqatiy beyowm maḥar kiy־tavowʾ ʿal־sekhariy lefaneykha kol ʾasher־ʾeynenu naqod weṭaluʾ baʿiziym weḥum bakesaviym ganuv huʾ ʾitiy׃
34 וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ׃ wayoʾmer lavan hen lu yehiy khidevarekha׃
35 וַיָּ֣סַר בַּיֹּום֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדֹּ֣ות וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בֹּ֔ו וְכָל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו׃ wayasar bayowm hahuʾ ʾet־hateyashiym haʿaqudiym wehaṭeluʾiym weʾet kal־haʿiziym hanequdowt wehaṭeluʾot kol ʾasher־lavan bow wekhal־ḥum bakesaviym wayiten beyad־banayw׃
36 וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינֹ֖ו וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנֹּותָרֹֽת׃ wayasem derekhe sheloshet yamiym beynow uveyn yaʿaqov weyaʿaqov roʿeh ʾet־tsoʾn lavan hanowtarot׃
Note · Genèse 30.25–36
Le travail a produit des intérêts divergents
Jacob demande à partir, tandis que Laban reconnaît l’avantage qu’il a retiré de sa présence. Le nouvel accord cherche à définir un salaire dans les troupeaux. La parenté n’abolit pas les questions de rémunération, de dépendance et d’équité entre ceux dont les intérêts ne coïncident plus.
37 וַיִּֽקַּֽח־לֹ֣ו יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעֶרְמֹ֑ון וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָלֹ֣ות לְבָנֹ֔ות מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֹֽות׃ wayiqaḥ־low yaʿaqov maqal liveneh laḥ weluz weʿeremown wayefatsel bahen petsalowt levanowt maḥesof halavan ʾasher ʿal־hamaqelowt׃
38 וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלֹות֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲתֹ֣ות הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתֹּות֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתֹּֽות׃ wayatseg ʾet־hamaqelowt ʾasher pitsel barohaṭiym beshiqatowt hamayim ʾasher tavoʾna hatsoʾn lishetowt lenokhaḥ hatsoʾn wayeḥamenah bevoʾan lishetowt׃
39 וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְלֹ֑ות וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃ wayeḥemu hatsoʾn ʾel־hamaqelowt wateladena hatsoʾn ʿaqudiym nequdiym uṭeluʾiym׃
40 וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכָל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־לֹ֤ו עֲדָרִים֙ לְבַדֹּ֔ו וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן׃ wehakesaviym hiferiyd yaʿaqov wayiten peney hatsoʾn ʾel־ʿaqod wekhal־ḥum betsoʾn lavan wayashet־low ʿadariym levadow weloʾ shatam ʿal־tsoʾn lavan׃
41 וְהָיָ֗ה בְּכָל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרֹות֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְלֹ֛ות לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֹֽות׃ wehayah bekhal־yaḥem hatsoʾn hamequsharowt wesam yaʿaqov ʾet־hamaqelowt leʿeyney hatsoʾn barohaṭiym leyaḥemenah bamaqelowt׃
42 וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃ uvehaʿaṭiyf hatsoʾn loʾ yasiym wehayah haʿaṭufiym lelavan wehaqeshuriym leyaʿaqov׃
43 וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־לֹו֙ צֹ֣אן רַבֹּ֔ות וּשְׁפָחֹות֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃ wayiferots haʾiysh meʾod meʾod wayehiy־low tsoʾn rabowt ushefaḥowt waʿavadiym ugemaliym waḥamoriym׃
Note · Genèse 30.37–43
Un procédé raconté, une causalité à ne pas inventer
Jacob dispose des branches et organise la reproduction des bêtes selon un procédé décrit par le narrateur. Le chapitre suivant offrira son interprétation de l’aide divine reçue. Ce récit ancien ne doit pas être présenté comme une démonstration biologique ni comme une technique d’enrichissement garantie par la foi.
