Juges 5

¹ וַתָּ֣שַׁר דְּבֹורָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן־אֲבִינֹ֑עַם בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃ watashar devowrah uvaraq ben־ʾaviynoʿam bayowm hahuʾ leʾmor׃

² בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעֹות֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה׃ biferoaʿ peraʿowt beyiseraʾel behitenadev ʿam barakhu yehwah׃

³ שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָֽנֹכִ֗י לַֽיהוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ shimeʿu melakhiym haʾaziynu rozeniym ʾanokhiy layhwah ʾanokhiy ʾashiyrah ʾazamer layhwah ʾelohey yiseraʾel׃

⁴ יְהוָ֗ה בְּצֵאתְךָ֤ מִשֵּׂעִיר֙ בְּצַעְדְּךָ֙ מִשְּׂדֵ֣ה אֱדֹ֔ום אֶ֣רֶץ רָעָ֔שָׁה גַּם־שָׁמַ֖יִם נָטָ֑פוּ גַּם־עָבִ֖ים נָ֥טְפוּ מָֽיִם׃ yehwah betseʾtekha miseʿiyr betsaʿedekha misedeh ʾedowm ʾerets raʿashah gam־shamayim naṭafu gam־ʿaviym naṭefu mayim׃

⁵ הָרִ֥ים נָזְל֖וּ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה זֶ֣ה סִינַ֔י מִפְּנֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ hariym nazelu mipeney yehwah zeh siynay mipeney yehwah ʾelohey yiseraʾel׃

⁶ בִּימֵ֞י שַׁמְגַּ֤ר בֶּן־עֲנָת֙ בִּימֵ֣י יָעֵ֔ל חָדְל֖וּ אֳרָחֹ֑ות וְהֹלְכֵ֣י נְתִיבֹ֔ות יֵלְכ֕וּ אֳרָחֹ֖ות עֲקַלְקַלֹּֽות׃ biymey shamegar ben־ʿanat biymey yaʿel ḥadelu ʾoraḥowt weholekhey netiyvowt yelekhu ʾoraḥowt ʿaqaleqalowt׃

⁷ חָדְל֧וּ פְרָזֹ֛ון בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חָדֵ֑לּוּ עַ֤ד שַׁקַּ֙מְתִּי֙ דְּבֹורָ֔ה שַׁקַּ֥מְתִּי אֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ḥadelu ferazown beyiseraʾel ḥadelu ʿad shaqametiy devowrah shaqametiy ʾem beyiseraʾel׃

⁸ יִבְחַר֙ אֱלֹהִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אָ֖ז לָחֶ֣ם שְׁעָרִ֑ים מָגֵ֤ן אִם־יֵֽרָאֶה֙ וָרֹ֔מַח בְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ yiveḥar ʾelohiym ḥadashiym ʾaz laḥem sheʿariym magen ʾim־yeraʾeh waromaḥ beʾarebaʿiym ʾelef beyiseraʾel׃

⁹ לִבִּי֙ לְחֹוקְקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַמִּֽתְנַדְּבִ֖ים בָּעָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה׃ libiy leḥowqeqey yiseraʾel hamitenadeviym baʿam barakhu yehwah׃

¹⁰ רֹכְבֵי֩ אֲתֹנֹ֨ות צְחֹרֹ֜ות יֹשְׁבֵ֧י עַל־מִדִּ֛ין וְהֹלְכֵ֥י עַל־דֶּ֖רֶךְ שִֽׂיחוּ׃ rokhevey ʾatonowt tseḥorowt yoshevey ʿal־midiyn weholekhey ʿal־derekhe siyḥu׃

¹¹ מִקֹּ֣ול מְחַֽצְצִ֗ים בֵּ֚ין מַשְׁאַבִּ֔ים שָׁ֤ם יְתַנּוּ֙ צִדְקֹ֣ות יְהוָ֔ה צִדְקֹ֥ת פִּרְזֹנֹ֖ו בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אָ֛ז יָרְד֥וּ לַשְּׁעָרִ֖ים עַם־יְהוָֽה׃ miqowl meḥatsetsiym beyn masheʾabiym sham yetanu tsideqowt yehwah tsideqot pirezonow beyiseraʾel ʾaz yaredu lasheʿariym ʿam־yehwah׃

Note · Juges 5.1–11

La louange part d’une vie commune devenue précaire

Le chant associe la sortie de Dieu depuis Séir au souvenir du Sinaï. Il donne à Débora une place maternelle dans une communauté dont les routes ne sont plus sûres. Ces images expriment la portée de la délivrance ; elles ne fournissent pas une description météorologique complète ni un portrait biologique de l’autorité féminine.

¹² עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבֹורָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר ק֥וּם בָּרָ֛ק וּֽשֲׁבֵ֥ה שֶׁבְיְךָ֖ בֶּן־אֲבִינֹֽעַם׃ ʿuriy ʿuriy devowrah ʿuriy ʿuriy daberiy־shiyr qum baraq ushaveh sheveyekha ben־ʾaviynoʿam׃

¹³ אָ֚ז יְרַ֣ד שָׂרִ֔יד לְאַדִּירִ֖ים עָ֑ם יְהוָ֕ה יְרַד־לִ֖י בַּגִּבֹּורִֽים׃ ʾaz yerad sariyd leʾadiyriym ʿam yehwah yerad־liy bagibowriym׃

¹⁴ מִנִּ֣י אֶפְרַ֗יִם שָׁרְשָׁם֙ בַּעֲמָלֵ֔ק אַחֲרֶ֥יךָ בִנְיָמִ֖ין בַּֽעֲמָמֶ֑יךָ מִנִּ֣י מָכִ֗יר יָֽרְדוּ֙ מְחֹ֣קְקִ֔ים וּמִ֨זְּבוּלֻ֔ן מֹשְׁכִ֖ים בְּשֵׁ֥בֶט סֹפֵֽר׃ miniy ʾeferayim sharesham baʿamaleq ʾaḥareykha vineyamiyn baʿamameykha miniy makhiyr yaredu meḥoqeqiym umizevulun moshekhiym besheveṭ sofer׃

¹⁵ וְשָׂרַ֤י בְּיִשָּׂשכָר֙ עִם־דְּבֹרָ֔ה וְיִשָּׂשכָר֙ כֵּ֣ן בָּרָ֔ק בָּעֵ֖מֶק שֻׁלַּ֣ח בְּרַגְלָ֑יו בִּפְלַגֹּ֣ות רְאוּבֵ֔ן גְּדֹלִ֖ים חִקְקֵי־לֵֽב׃ wesaray beyisashkhar ʿim־devorah weyisashkhar ken baraq baʿemeq shulaḥ beragelayw bifelagowt reʾuven gedoliym ḥiqeqey־lev׃

¹⁶ לָ֣מָּה יָשַׁ֗בְתָּ בֵּ֚ין הַֽמִּשְׁפְּתַ֔יִם לִשְׁמֹ֖עַ שְׁרִקֹ֣ות עֲדָרִ֑ים לִפְלַגֹּ֣ות רְאוּבֵ֔ן גְּדֹולִ֖ים חִקְרֵי־לֵֽב׃ lamah yashaveta beyn hamishepetayim lishemoaʿ sheriqowt ʿadariym lifelagowt reʾuven gedowliym ḥiqerey־lev׃

¹⁷ גִּלְעָ֗ד בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ שָׁכֵ֔ן וְדָ֕ן לָ֥מָּה יָג֖וּר אֳנִיֹּ֑ות אָשֵׁ֗ר יָשַׁב֙ לְחֹ֣וף יַמִּ֔ים וְעַ֥ל מִפְרָצָ֖יו יִשְׁכֹּֽון׃ gileʿad beʿever hayareden shakhen wedan lamah yagur ʾoniyowt ʾasher yashav leḥowf yamiym weʿal miferatsayw yishekown׃

¹⁸ זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשֹׁ֛ו לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרֹומֵ֥י שָׂדֶֽה׃ zevulun ʿam ḥeref nafeshow lamut wenafetaliy ʿal merowmey sadeh׃

Note · Juges 5.12–18

Le chant évalue les solidarités entre tribus

Certains groupes ont pris des risques, d’autres sont restés à leurs occupations. Les hésitations de Ruben font contraste avec l’engagement de Zabulon et de Nephthali. Ce jugement appartient à la mémoire de ce combat ; il ne permet pas d’accuser toute personne qui refuse une guerre ni de classer durablement les descendants selon la valeur attribuée à leurs ancêtres.

¹⁹ בָּ֤אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ אָ֤ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן בְּתַעְנַ֖ךְ עַל־מֵ֣י מְגִדֹּ֑ו בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ׃ baʾu melakhiym nileḥamu ʾaz nileḥamu malekhey khenaʿan betaʿenakhe ʿal־mey megidow betsaʿ kesef loʾ laqaḥu׃

²⁰ מִן־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכֹּֽוכָבִים֙ מִמְּסִלֹּותָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם־סִיסְרָֽא׃ min־shamayim nileḥamu hakowkhaviym mimesilowtam nileḥamu ʿim־siyseraʾ׃

²¹ נַ֤חַל קִישֹׁון֙ גְּרָפָ֔ם נַ֥חַל קְדוּמִ֖ים נַ֣חַל קִישֹׁ֑ון תִּדְרְכִ֥י נַפְשִׁ֖י עֹֽז׃ naḥal qiyshown gerafam naḥal qedumiym naḥal qiyshown tiderekhiy nafeshiy ʿoz׃

²² אָ֥ז הָלְמ֖וּ עִקְּבֵי־ס֑וּס מִֽדַּהֲרֹ֖ות דַּהֲרֹ֥ות אַבִּירָֽיו׃ ʾaz halemu ʿiqevey־sus midaharowt daharowt ʾabiyrayw׃

²³ אֹ֣ורוּ מֵרֹ֗וז אָמַר֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה אֹ֥רוּ אָרֹ֖ור יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֤י לֹֽא־בָ֙אוּ֙ לְעֶזְרַ֣ת יְהוָ֔ה לְעֶזְרַ֥ת יְהוָ֖ה בַּגִּבֹּורִֽים׃ ʾowru merowz ʾamar maleʾakhe yehwah ʾoru ʾarowr yosheveyha kiy loʾ־vaʾu leʿezerat yehwah leʿezerat yehwah bagibowriym׃

Note · Juges 5.19–23

Le cosmos et le torrent participent au langage de la victoire

Les étoiles combattent et le Kison entraîne les adversaires. La poésie élargit le combat à la création, sans livrer une explication physique de chaque image. La malédiction de Méroz reproche un secours refusé ; elle ne confère pas au lecteur le pouvoir de maudire une ville ou de désigner ses propres opposants comme ennemis de Dieu.

²⁴ תְּבֹרַךְ֙ מִנָּשִׁ֔ים יָעֵ֕ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י מִנָּשִׁ֥ים בָּאֹ֖הֶל תְּבֹרָֽךְ׃ tevorakhe minashiym yaʿel ʾeshet ḥever haqeyniy minashiym baʾohel tevorakhe׃

²⁵ מַ֥יִם שָׁאַ֖ל חָלָ֣ב נָתָ֑נָה בְּסֵ֥פֶל אַדִּירִ֖ים הִקְרִ֥יבָה חֶמְאָֽה׃ mayim shaʾal ḥalav natanah besefel ʾadiyriym hiqeriyvah ḥemeʾah׃

²⁶ יָדָהּ֙ לַיָּתֵ֣ד תִּשְׁלַ֔חְנָה וִֽימִינָ֖הּ לְהַלְמ֣וּת עֲמֵלִ֑ים וְהָלְמָ֤ה סִֽיסְרָא֙ מָחֲקָ֣ה רֹאשֹׁ֔ו וּמָחֲצָ֥ה וְחָלְפָ֖ה רַקָּתֹֽו׃ yadah layated tishelaḥenah wiymiynah lehalemut ʿameliym wehalemah siyseraʾ maḥaqah roʾshow umaḥatsah weḥalefah raqatow׃

²⁷ בֵּ֣ין רַגְלֶ֔יהָ כָּרַ֥ע נָפַ֖ל שָׁכָ֑ב בֵּ֤ין רַגְלֶ֙יהָ֙ כָּרַ֣ע נָפָ֔ל בַּאֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ע שָׁ֖ם נָפַ֥ל שָׁדֽוּד׃ beyn rageleyha karaʿ nafal shakhav beyn rageleyha karaʿ nafal baʾasher karaʿ sham nafal shadud׃

²⁸ בְּעַד֩ הַחַלֹּ֨ון נִשְׁקְפָ֧ה וַתְּיַבֵּ֛ב אֵ֥ם סִֽיסְרָ֖א בְּעַ֣ד הָֽאֶשְׁנָ֑ב מַדּ֗וּעַ בֹּשֵׁ֤שׁ רִכְבֹּו֙ לָבֹ֔וא מַדּ֣וּעַ אֶֽחֱר֔וּ פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבֹותָֽיו׃ beʿad haḥalown nisheqefah wateyabev ʾem siyseraʾ beʿad haʾeshenav maduaʿ boshesh rikhebow lavowʾ maduaʿ ʾeḥeru paʿamey marekevowtayw׃

²⁹ חַכְמֹ֥ות שָׂרֹותֶ֖יהָ תַּעֲנֶ֑ינָּה אַף־הִ֕יא תָּשִׁ֥יב אֲמָרֶ֖יהָ לָֽהּ׃ ḥakhemowt sarowteyha taʿaneynah ʾaf־hiyʾ tashiyv ʾamareyha lah׃

³⁰ הֲלֹ֨א יִמְצְא֜וּ יְחַלְּק֣וּ שָׁלָ֗ל רַ֤חַם רַחֲמָתַ֙יִם֙ לְרֹ֣אשׁ גֶּ֔בֶר שְׁלַ֤ל צְבָעִים֙ לְסִ֣יסְרָ֔א שְׁלַ֥ל צְבָעִ֖ים רִקְמָ֑ה צֶ֥בַע רִקְמָתַ֖יִם לְצַוְּארֵ֥י שָׁלָֽל׃ haloʾ yimetseʾu yeḥalequ shalal raḥam raḥamatayim leroʾsh gever shelal tsevaʿiym lesiyseraʾ shelal tsevaʿiym riqemah tsevaʿ riqematayim letsaueʾrey shalal׃

³¹ כֵּ֠ן יֹאבְד֤וּ כָל־אֹויְבֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה וְאֹ֣הֲבָ֔יו כְּצֵ֥את הַשֶּׁ֖מֶשׁ בִּגְבֻרָתֹ֑ו וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ ken yoʾvedu khal־ʾowyeveykha yehwah weʾohavayw ketseʾt hashemesh bigevuratow watisheqoṭ haʾarets ʾarebaʿiym shanah׃ f

Note · Juges 5.24–31

Le retournement final ne doit pas effacer les personnes

Jaël est célébrée, tandis que la mère de Sisera se rassure en imaginant des captives et du butin. Le chant expose un horizon où les femmes peuvent être réduites à des prises de guerre. Sa fin affirme la chute des ennemis et le repos ; une lecture chrétienne la met en dialogue avec l’amour des ennemis demandé en Matthieu 5.44.