1 וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֖ים אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ wayosifu beney yiseraʾel laʿasowt haraʿ beʿeyney yehwah wayitenem yehwah beyad־pelishetiym ʾarebaʿiym shanah׃ f
2 וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֧ד מִצָּרְעָ֛ה מִמִּשְׁפַּ֥חַת הַדָּנִ֖י וּשְׁמֹ֣ו מָנֹ֑וחַ וְאִשְׁתֹּ֥ו עֲקָרָ֖ה וְלֹ֥א יָלָֽדָה׃ wayehiy ʾiysh ʾeḥad mitsareʿah mimishepaḥat hadaniy ushemow manowḥa weʾishetow ʿaqarah weloʾ yaladah׃
3 וַיֵּרָ֥א מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּה־נָ֤א אַתְּ־עֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽן׃ wayeraʾ maleʾakhe־yehwah ʾel־haʾishah wayoʾmer ʾeleyha hineh־naʾ ʾate־ʿaqarah weloʾ yaladete wehariyt weyaladete ben׃
4 וְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַל־תִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַל־תֹּאכְלִ֖י כָּל־טָמֵֽא׃ weʿatah hishameriy naʾ weʾal־tishetiy yayin weshekhar weʾal־toʾkheliy kal־ṭameʾ׃
5 כִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמֹורָה֙ לֹא־יַעֲלֶ֣ה עַל־רֹאשֹׁ֔ו כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִן־הַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהֹושִׁ֥יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ kiy hinakhe harah weyoladete ben umowrah loʾ־yaʿaleh ʿal־roʾshow kiy־neziyr ʾelohiym yiheyeh hanaʿar min־habaṭen wehuʾ yaḥel lehowshiyʿa ʾet־yiseraʾel miyad pelishetiym׃
6 וַתָּבֹ֣א הָאִשָּׁ֗ה וַתֹּ֣אמֶר לְאִישָׁהּ֮ לֵאמֹר֒ אִ֤ישׁ הָאֱלֹהִים֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וּמַרְאֵ֕הוּ כְּמַרְאֵ֛ה מַלְאַ֥ךְ הָאֱלֹהִ֖ים נֹורָ֣א מְאֹ֑ד וְלֹ֤א שְׁאִלְתִּ֙יהוּ֙ אֵֽי־מִזֶּ֣ה ה֔וּא וְאֶת־שְׁמֹ֖ו לֹֽא־הִגִּ֥יד לִֽי׃ watavoʾ haʾishah watoʾmer leʾiyshah leʾmor ʾiysh haʾelohiym baʾ ʾelay umareʾehu kemareʾeh maleʾakhe haʾelohiym nowraʾ meʾod weloʾ sheʾiletiyhu ʾey־mizeh huʾ weʾet־shemow loʾ־higiyd liy׃
7 וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְעַתָּ֞ה אַל־תִּשְׁתִּ֣י ׀ יַ֣יִן וְשֵׁכָ֗ר וְאַל־תֹּֽאכְלִי֙ כָּל־טֻמְאָ֔ה כִּֽי־נְזִ֤יר אֱלֹהִים֙ יִהְיֶ֣ה הַנַּ֔עַר מִן־הַבֶּ֖טֶן עַד־יֹ֥ום מֹותֹֽו׃ פ wayoʾmer liy hinakhe harah weyoladete ben weʿatah ʾal־tishetiy ׀ yayin weshekhar weʾal־toʾkheliy kal־ṭumeʾah kiy־neziyr ʾelohiym yiheyeh hanaʿar min־habeṭen ʿad־yowm mowtow׃ f
Note · Juges 13.1–7
La promesse concerne une histoire sans devenir une garantie pour chaque famille
La femme jusque-là sans enfant reçoit l’annonce de la naissance et les consignes de consécration. Le récit ne présente pas sa situation comme une faute, ni sa grossesse comme la récompense d’une supériorité. Une naissance biblique annoncée ne permet pas de promettre un enfant à toute personne qui prie ou de juger celles qui n’en ont pas.
8 וַיֶּעְתַּ֥ר מָנֹ֛וחַ אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר בִּ֣י אֲדֹונָ֔י אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֗חְתָּ יָבֹוא־נָ֥א עֹוד֙ אֵלֵ֔ינוּ וְיֹורֵ֕נוּ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֖ה לַנַּ֥עַר הַיּוּלָּֽד׃ wayeʿetar manowḥa ʾel־yehwah wayoʾmar biy ʾadownay ʾiysh haʾelohiym ʾasher shalaḥeta yavowʾ־naʾ ʿowd ʾeleynu weyowrenu mah־naʿaseh lanaʿar hayulad׃
9 וַיִּשְׁמַ֥ע הָאֱלֹהִ֖ים בְּקֹ֣ול מָנֹ֑וחַ וַיָּבֹ֣א מַלְאַךְ֩ הָאֱלֹהִ֨ים עֹ֜וד אֶל־הָאִשָּׁ֗ה וְהִיא֙ יֹושֶׁ֣בֶת בַּשָּׂדֶ֔ה וּמָנֹ֥וחַ אִישָׁ֖הּ אֵ֥ין עִמָּֽהּ׃ wayishemaʿ haʾelohiym beqowl manowḥa wayavoʾ maleʾakhe haʾelohiym ʿowd ʾel־haʾishah wehiyʾ yowshevet basadeh umanowḥa ʾiyshah ʾeyn ʿimah׃
10 וַתְּמַהֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֣ד לְאִישָׁ֑הּ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־בָּ֥א בַיֹּ֖ום אֵלָֽי׃ watemaher haʾishah watarats wataged leʾiyshah watoʾmer ʾelayw hineh nireʾah ʾelay haʾiysh ʾasher־baʾ vayowm ʾelay׃
11 וַיָּ֛קָם וַיֵּ֥לֶךְ מָנֹ֖וחַ אַחֲרֵ֣י אִשְׁתֹּ֑ו וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו הַאַתָּ֥ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתָּ אֶל־הָאִשָּׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽנִי׃ wayaqam wayelekhe manowḥa ʾaḥarey ʾishetow wayavoʾ ʾel־haʾiysh wayoʾmer low haʾatah haʾiysh ʾasher־dibareta ʾel־haʾishah wayoʾmer ʾaniy׃
12 וַיֹּ֣אמֶר מָנֹ֔וחַ עַתָּ֖ה יָבֹ֣א דְבָרֶ֑יךָ מַה־יִּֽהְיֶ֥ה מִשְׁפַּט־הַנַּ֖עַר וּמַעֲשֵֽׂהוּ׃ wayoʾmer manowḥa ʿatah yavoʾ devareykha mah־yiheyeh mishepaṭ־hanaʿar umaʿasehu׃
13 וַיֹּ֛אמֶר מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־מָנֹ֑וחַ מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֶל־הָאִשָּׁ֖ה תִּשָּׁמֵֽר׃ wayoʾmer maleʾakhe yehwah ʾel־manowḥa mikol ʾasher־ʾamaretiy ʾel־haʾishah tishamer׃
14 מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִגֶּ֨פֶן הַיַּ֜יִן לֹ֣א תֹאכַ֗ל וְיַ֤יִן וְשֵׁכָר֙ אַל־תֵּ֔שְׁתְּ וְכָל־טֻמְאָ֖ה אַל־תֹּאכַ֑ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּיתִ֖יהָ תִּשְׁמֹֽר׃ mikol ʾasher־yetseʾ migefen hayayin loʾ toʾkhal weyayin weshekhar ʾal־teshete wekhal־ṭumeʾah ʾal־toʾkhal kol ʾasher־tsiuiytiyha tishemor׃
Note · Juges 13.8–14
La réponse à Manoah confirme la parole confiée à sa femme
Manoah demande des indications pour l’enfant, et l’envoyé revient vers la femme. Les consignes déjà reçues sont confirmées plutôt que remplacées. La médiation de cette femme sans nom est essentielle au récit ; le fait de ne pas connaître son nom ne diminue ni sa capacité d’écoute ni sa place dans la transmission.
15 וַיֹּ֥אמֶר מָנֹ֖וחַ אֶל־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה נַעְצְרָה־נָּ֣א אֹותָ֔ךְ וְנַעֲשֶׂ֥ה לְפָנֶ֖יךָ גְּדִ֥י עִזִּֽים׃ wayoʾmer manowḥa ʾel־maleʾakhe yehwah naʿetserah־naʾ ʾowtakhe wenaʿaseh lefaneykha gediy ʿiziym׃
16 וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל־מָנֹ֗וחַ אִם־תַּעְצְרֵ֙נִי֙ לֹא־אֹכַ֣ל בְּלַחְמֶ֔ךָ וְאִם־תַּעֲשֶׂ֣ה עֹלָ֔ה לַיהוָ֖ה תַּעֲלֶ֑נָּה כִּ֚י לֹא־יָדַ֣ע מָנֹ֔וחַ כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה הֽוּא׃ wayoʾmer maleʾakhe yehwah ʾel־manowḥa ʾim־taʿetsereniy loʾ־ʾokhal belaḥemekha weʾim־taʿaseh ʿolah layhwah taʿalenah kiy loʾ־yadaʿ manowḥa kiy־maleʾakhe yehwah huʾ׃
17 וַיֹּ֧אמֶר מָנֹ֛וחַ אֶל־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה מִ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּֽי־יָבֹ֥א [דִבְרֵיךָ כ] (דְבָרְךָ֖ ק) וְכִבַּדְנֽוּךָ׃ wayoʾmer manowḥa ʾel־maleʾakhe yehwah miy shemekha kiy־yavoʾ [divereykha kh] (devarekha q) wekhibadenukha׃
18 וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וְהוּא־פֶֽלִאי׃ ס wayoʾmer low maleʾakhe yehwah lamah zeh tisheʾal lishemiy wehuʾ־feliʾy׃ s
19 וַיִּקַּ֨ח מָנֹ֜וחַ אֶת־גְּדִ֤י הָעִזִּים֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וַיַּ֥עַל עַל־הַצּ֖וּר לַֽיהוָ֑ה וּמַפְלִ֣א לַעֲשֹׂ֔ות וּמָנֹ֥וחַ וְאִשְׁתֹּ֖ו רֹאִֽים׃ wayiqaḥ manowḥa ʾet־gediy haʿiziym weʾet־hamineḥah wayaʿal ʿal־hatsur layhwah umafeliʾ laʿasowt umanowḥa weʾishetow roʾiym׃
20 וַיְהִי֩ בַעֲלֹ֨ות הַלַּ֜הַב מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ הַשָּׁמַ֔יְמָה וַיַּ֥עַל מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה בְּלַ֣הַב הַמִּזְבֵּ֑חַ וּמָנֹ֤וחַ וְאִשְׁתֹּו֙ רֹאִ֔ים וַיִּפְּל֥וּ עַל־פְּנֵיהֶ֖ם אָֽרְצָה׃ wayehiy vaʿalowt halahav meʿal hamizebeaḥ hashamayemah wayaʿal maleʾakhe־yehwah belahav hamizebeaḥ umanowḥa weʾishetow roʾiym wayipelu ʿal־peneyhem ʾaretsah׃
21 וְלֹא־יָ֤סַף עֹוד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה לְהֵרָאֹ֖ה אֶל־מָנֹ֣וחַ וְאֶל־אִשְׁתֹּ֑ו אָ֚ז יָדַ֣ע מָנֹ֔וחַ כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה הֽוּא׃ weloʾ־yasaf ʿowd maleʾakhe yehwah leheraʾoh ʾel־manowḥa weʾel־ʾishetow ʾaz yadaʿ manowḥa kiy־maleʾakhe yehwah huʾ׃
22 וַיֹּ֧אמֶר מָנֹ֛וחַ אֶל־אִשְׁתֹּ֖ו מֹ֣ות נָמ֑וּת כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים רָאִֽינוּ׃ wayoʾmer manowḥa ʾel־ʾishetow mowt namut kiy ʾelohiym raʾiynu׃
23 וַתֹּ֧אמֶר לֹ֣ו אִשְׁתֹּ֗ו לוּ֩ חָפֵ֨ץ יְהוָ֤ה לַהֲמִיתֵ֙נוּ֙ לֹֽא־לָקַ֤ח מִיָּדֵ֙נוּ֙ עֹלָ֣ה וּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הֶרְאָ֖נוּ אֶת־כָּל־אֵ֑לֶּה וְכָעֵ֕ת לֹ֥א הִשְׁמִיעָ֖נוּ כָּזֹֽאת׃ watoʾmer low ʾishetow lu ḥafets yehwah lahamiytenu loʾ־laqaḥ miyadenu ʿolah umineḥah weloʾ hereʾanu ʾet־kal־ʾeleh wekhaʿet loʾ hishemiyʿanu kazoʾt׃
Note · Juges 13.15–23
L’offrande conduit à une reconnaissance, puis à une interprétation
L’envoyé oriente le sacrifice vers Dieu et échappe à la maîtrise d’un nom disponible. Manoah craint de mourir, mais sa femme rappelle que la promesse et l’accueil de l’offrande ne vont pas dans ce sens. Certains chrétiens proposent une lecture christologique de l’envoyé ; le passage ne l’identifie pas explicitement au Christ.
24 וַתֵּ֤לֶד הָֽאִשָּׁה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שִׁמְשֹׁ֑ון וַיִּגְדַּ֣ל הַנַּ֔עַר וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ wateled haʾishah ben watiqeraʾ ʾet־shemow shimeshown wayigedal hanaʿar wayevarekhehu yehwah׃
25 וַתָּ֙חֶל֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה לְפַעֲמֹ֖ו בְּמַחֲנֵה־דָ֑ן בֵּ֥ין צָרְעָ֖ה וּבֵ֥ין אֶשְׁתָּאֹֽל׃ פ wataḥel ruaḥ yehwah lefaʿamow bemaḥaneh־dan beyn tsareʿah uveyn ʾeshetaʾol׃ f
Note · Juges 13.24–25
Le commencement d’une vocation ne raconte pas encore sa fidélité
La naissance, la croissance et la bénédiction sont suivies de l’action de l’Esprit. Samson entre dans l’histoire comme bénéficiaire d’un don avant d’être connu pour ses exploits. Cette initiative ne constitue pas une approbation anticipée de tous ses désirs ni une dispense de responsabilité : la suite demandera de lire ses actes un à un.