Deutéronome 15

¹ מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃ miqets shevaʿ־shaniym taʿaseh shemiṭah׃

² וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמֹ֗וט כָּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָדֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽיהוָֽה׃ wezeh devar hashemiṭah shamowṭ kal־baʿal masheh yadow ʾasher yasheh bereʿehu loʾ־yigos ʾet־reʿehu weʾet־ʾaḥiyw kiy־qaraʾ shemiṭah layhwah׃

³ אֶת־הַנָּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃ ʾet־hanakheriy tigos waʾasher yiheyeh lekha ʾet־ʾaḥiykha tashemeṭ yadekha׃

⁴ אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְיֹ֑ון כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ʾefes kiy loʾ yiheyeh־bekha ʾeveyown kiy־varekhe yevarekhekha yehwah baʾarets ʾasher yehwah ʾeloheykha noten־lekha naḥalah lerishetah׃

⁵ רַ֚ק אִם־שָׁמֹ֣ועַ תִּשְׁמַ֔ע בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ raq ʾim־shamowʿa tishemaʿ beqowl yehwah ʾeloheykha lishemor laʿasowt ʾet־kal־hamitsewah hazoʾt ʾasher ʾanokhiy metsauekha hayowm׃

⁶ כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גֹּויִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגֹויִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃ ס kiy־yehwah ʾeloheykha berakhekha kaʾasher diber־lakhe wehaʿavaṭeta gowyim rabiym weʾatah loʾ taʿavoṭ umashaleta begowyim rabiym uvekha loʾ yimesholu׃ s

⁷ כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְיֹ֜ון מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֹֽון׃ kiy־yiheyeh vekha ʾeveyown meʾaḥad ʾaḥeykha beʾaḥad sheʿareykha beʾaretsekha ʾasher־yehwah ʾeloheykha noten lakhe loʾ teʾamets ʾet־levavekha weloʾ tiqepots ʾet־yadekha meʾaḥiykha haʾeveyown׃

⁸ כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ לֹ֑ו וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹרֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֹֽו׃ kiy־fatoaḥ tifetaḥ ʾet־yadekha low wehaʿaveṭ taʿaviyṭenu dey maḥesorow ʾasher yeḥesar low׃

⁹ הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁבַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְיֹ֔ון וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן לֹ֑ו וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ hishamer lekha pen־yiheyeh davar ʿim־levavekha veliyaʿal leʾmor qarevah shenat־hashevaʿ shenat hashemiṭah weraʿah ʿeynekha beʾaḥiykha haʾeveyown weloʾ titen low weqaraʾ ʿaleykha ʾel־yehwah wehayah vekha ḥeṭeʾ׃

¹⁰ נָתֹ֤ון תִּתֵּן֙ לֹ֔ו וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ לֹ֑ו כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ natown titen low weloʾ־yeraʿ levavekha betitekha low kiy bigelal ׀ hadavar hazeh yevarekhekha yehwah ʾeloheykha bekhal־maʿasekha uvekhol mishelaḥ yadekha׃

¹¹ כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְיֹ֖ון מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹחַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃ ס kiy loʾ־yeḥedal ʾeveyown miqerev haʾarets ʿal־ken ʾanokhiy metsauekha leʾmor patoaḥ tifetaḥ ʾet־yadekha leʾaḥiykha laʿaniyekha uleʾeveyonekha beʾaretsekha׃ s

Note · Deutéronome 15.1–11

Le calcul du délai ne doit pas fermer le secours

La proximité de la remise pourrait conduire à refuser un prêt. Le texte met en cause cette manière de faire payer au pauvre la protection de ses propres intérêts. L’ouverture de la main et le traitement de la dette doivent être lus ensemble, plutôt qu’opposer toute générosité à toute règle.

¹² כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י אֹ֚ו הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵעִמָּֽךְ׃ kiy־yimakher lekha ʾaḥiykha haʿiveriy ʾow haʿiveriyah waʿavadekha shesh shaniym uvashanah hasheviyʿit teshaleḥenu ḥafeshiy meʿimakhe׃

¹³ וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם׃ wekhiy־teshaleḥenu ḥafeshiy meʿimakhe loʾ teshaleḥenu reyqam׃

¹⁴ הַעֲנֵ֤יק תַּעֲנִיק֙ לֹ֔ו מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּרַכְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֹֽו׃ haʿaneyq taʿaniyq low mitsoʾnekha umigarenekha umiyiqevekha ʾasher berakhekha yehwah ʾeloheykha titen־low׃

¹⁵ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה הַיֹּֽום׃ wezakhareta kiy ʿeved hayiyta beʾerets mitserayim wayifedekha yehwah ʾeloheykha ʿal־ken ʾanokhiy metsauekha ʾet־hadavar hazeh hayowm׃

¹⁶ וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־טֹ֥וב לֹ֖ו עִמָּֽךְ׃ wehayah kiy־yoʾmar ʾeleykha loʾ ʾetseʾ meʿimakhe kiy ʾahevekha weʾet־beytekha kiy־ṭowv low ʿimakhe׃

¹⁷ וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאָזְנֹו֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עֹולָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃ welaqaḥeta ʾet־hamaretseaʿ wenatatah veʾazenow uvadelet wehayah lekha ʿeved ʿowlam weʾaf laʾamatekha taʿaseh־ken׃

¹⁸ לֹא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֙ אֹתֹ֤ו חָפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ פ loʾ־yiqesheh veʿeynekha beshaleḥakha ʾotow ḥafeshiy meʿimakhe kiy misheneh sekhar sakhiyr ʿavadekha shesh shaniym uverakhekha yehwah ʾeloheykha bekhol ʾasher taʿaseh׃ f

Note · Deutéronome 15.12–18

Une sortie qui doit comporter des ressources

L’homme ou la femme hébreu servant reçoit une possibilité de départ et des biens pour recommencer. Le maintien volontaire dans la maison est aussi encadré. Il ne faut pas transformer ce cadre ancien en justification de l’esclavage ni confondre tout consentement exprimé dans la dépendance avec une égalité de choix parfaite.

¹⁹ כָּֽל־הַבְּכֹ֡ור אֲשֶׁר֩ יִוָּלֵ֨ד בִּבְקָרְךָ֤ וּבְצֹֽאנְךָ֙ הַזָּכָ֔ר תַּקְדִּ֖ישׁ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֤א תַעֲבֹד֙ בִּבְכֹ֣ר שֹׁורֶ֔ךָ וְלֹ֥א תָגֹ֖ז בְּכֹ֥ור צֹאנֶֽךָ׃ kal־habekhowr ʾasher yiualed biveqarekha uvetsoʾnekha hazakhar taqediysh layhwah ʾeloheykha loʾ taʿavod bivekhor showrekha weloʾ tagoz bekhowr tsoʾnekha׃

²⁰ לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֔ה בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה אַתָּ֖ה וּבֵיתֶֽךָ׃ lifeney yehwah ʾeloheykha toʾkhalenu shanah veshanah bamaqowm ʾasher־yiveḥar yehwah ʾatah uveytekha׃

²¹ וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה בֹ֜ו מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ אֹ֣ו עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ wekhiy־yiheyeh vow mum piseaḥ ʾow ʿiuer kol mum raʿ loʾ tizebaḥenu layhwah ʾeloheykha׃

²² בִּשְׁעָרֶ֖יךָ תֹּאכֲלֶ֑נּוּ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהֹור֙ יַחְדָּ֔ו כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃ bisheʿareykha toʾkhalenu haṭameʾ wehaṭahowr yaḥedaw katseviy wekhaʾayal׃

²³ רַ֥ק אֶת־דָּמֹ֖ו לֹ֣א תֹאכֵ֑ל עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ פ raq ʾet־damow loʾ toʾkhel ʿal־haʾarets tishepekhenu kamayim׃ f

Note · Deutéronome 15.19–23

Le premier-né et la consommation restent distingués

Les premiers-nés du troupeau sont réservés, tandis que l’animal présentant un défaut peut être mangé dans un autre cadre. L’interdit du sang demeure. Les catégories concernent l’usage rituel et ne fournissent pas une mesure de la valeur des personnes dont le corps présente une différence.