Nombres 36

¹ וַֽיִּקְרְב֞וּ רָאשֵׁ֣י הָֽאָבֹ֗ות לְמִשְׁפַּ֤חַת בְּנֵֽי־גִלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה מִֽמִּשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י יֹוסֵ֑ף וַֽיְדַבְּר֞וּ לִפְנֵ֤י מֹשֶׁה֙ וְלִפְנֵ֣י הַנְּשִׂאִ֔ים רָאשֵׁ֥י אָבֹ֖ות לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ wayiqerevu raʾshey haʾavowt lemishepaḥat beney־gileʿad ben־makhiyr ben־menasheh mimishepeḥot beney yowsef wayedaberu lifeney mosheh welifeney hanesiʾiym raʾshey ʾavowt liveney yiseraʾel׃

² וַיֹּאמְר֗וּ אֶת־אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֨ת אֶת־הָאָ֧רֶץ בְּנַחֲלָ֛ה בְּגֹורָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהוָ֔ה לָתֵ֗ת אֶֽת־נַחֲלַ֛ת צְלָפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו׃ wayoʾmeru ʾet־ʾadoniy tsiuah yehwah latet ʾet־haʾarets benaḥalah begowral liveney yiseraʾel waʾdoniy tsuuah vayhwah latet ʾet־naḥalat tselafeḥad ʾaḥiynu livenotayw׃

³ וְ֠הָיוּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַחֲלָתָן֙ מִנַּחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנֹוסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ׃ wehayu leʾeḥad mibeney shiveṭey veney־yiseraʾel lenashiym wenigereʿah naḥalatan minaḥalat ʾavoteynu wenowsaf ʿal naḥalat hamaṭeh ʾasher tiheyeynah lahem umigoral naḥalatenu yigareaʿ׃

⁴ וְאִם־יִהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֮ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנֹֽוסְפָה֙ נַחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִֽנַּחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתֵ֔ינוּ יִגָּרַ֖ע נַחֲלָתָֽן׃ weʾim־yiheyeh hayovel liveney yiseraʾel wenowsefah naḥalatan ʿal naḥalat hamaṭeh ʾasher tiheyeynah lahem uminaḥalat maṭeh ʾavoteynu yigaraʿ naḥalatan׃

Note · Nombres 36.1–4

Une décision juste peut soulever une autre difficulté

Les représentants ne nient pas l’héritage accordé aux filles ; ils interrogent son effet sur la part du clan. La demande montre qu’une règle peut appeler une précision lorsqu’elle rencontre d’autres engagements. Cette recherche ne doit pas être confondue avec une permission de reprendre arbitrairement un droit déjà reconnu.

⁵ וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֵּ֛ן מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יֹוסֵ֖ף דֹּבְרִֽים׃ wayetsaw mosheh ʾet־beney yiseraʾel ʿal־piy yehwah leʾmor ken maṭeh veney־yowsef doveriym׃

⁶ זֶ֣ה הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהוָ֗ה לִבְנֹ֤ות צְלָפְחָד֙ לֵאמֹ֔ר לַטֹּ֥וב בְּעֵינֵיהֶ֖ם תִּהְיֶ֣ינָה לְנָשִׁ֑ים אַ֗ךְ לְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים׃ zeh hadavar ʾasher־tsiuah yehwah livenowt tselafeḥad leʾmor laṭowv beʿeyneyhem tiheyeynah lenashiym ʾakhe lemishepaḥat maṭeh ʾaviyhem tiheyeynah lenashiym׃

⁷ וְלֹֽא־תִסֹּ֤ב נַחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּ֖ה אֶל־מַטֶּ֑ה כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֔יו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ weloʾ־tisov naḥalah liveney yiseraʾel mimaṭeh ʾel־maṭeh kiy ʾiysh benaḥalat maṭeh ʾavotayw yidebequ beney yiseraʾel׃

⁸ וְכָל־בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַחֲלָ֗ה מִמַּטֹּות֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃ wekhal־bat yoreshet naḥalah mimaṭowt beney yiseraʾel leʾeḥad mimishepaḥat maṭeh ʾaviyha tiheyeh leʾishah lemaʿan yiyreshu beney yiseraʾel ʾiysh naḥalat ʾavotayw׃

⁹ וְלֹֽא־תִסֹּ֧ב נַחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי־אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָתֹ֔ו יִדְבְּק֕וּ מַטֹּ֖ות בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ weloʾ־tisov naḥalah mimaṭeh lemaṭeh ʾaḥer kiy־ʾiysh benaḥalatow yidebequ maṭowt beney yiseraʾel׃

Note · Nombres 36.5–9

Le choix est réel mais encadré

Les héritières peuvent choisir dans la tribu de leur père. La règle vise la conservation des parts collectives, mais restreint effectivement leur mariage. Il faut nommer cette tension plutôt que célébrer une égalité parfaite ou prétendre que le texte interdirait universellement tout mariage entre personnes d’origines différentes.

¹⁰ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֹ֥ות צְלָפְחָֽד׃ kaʾasher tsiuah yehwah ʾet־mosheh ken ʿasu benowt tselafeḥad׃

¹¹ וַתִּהְיֶ֜ינָה מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וְחָגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה וְנֹעָ֖ה בְּנֹ֣ות צְלָפְחָ֑ד לִבְנֵ֥י דֹדֵיהֶ֖ן לְנָשִֽׁים׃ watiheyeynah maḥelah tiretsah weḥagelah umilekah wenoʿah benowt tselafeḥad liveney dodeyhen lenashiym׃

¹² מִֽמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֥ה בֶן־יֹוסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַחֲלָתָ֔ן עַל־מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן׃ mimishepeḥot beney־menasheh ven־yowsef hayu lenashiym watehiy naḥalatan ʿal־maṭeh mishepaḥat ʾaviyhen׃

¹³ אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֹ֞ת וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃ ʾeleh hamitseot wehamishepaṭiym ʾasher tsiuah yehwah beyad־mosheh ʾel־beney yiseraʾel beʿarevot mowʾav ʿal yareden yereḥow׃

Note · Nombres 36.10–13

Des femmes nommées concluent le livre

Les cinq sœurs mettent en œuvre la règle et demeurent nommées dans la mémoire du peuple. La conclusion situe les commandements dans les plaines de Moab, avant l’entrée. L’histoire ne se ferme donc pas sur une société déjà accomplie, mais sur une communauté appelée à vivre ce qu’elle a reçu et à en répondre.