1 וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ wayelekhe mosheh wayedaber ʾet־hadevariym haʾeleh ʾel־kal־yiseraʾel׃
2 וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיֹּ֔ום לֹא־אוּכַ֥ל עֹ֖וד לָצֵ֣את וְלָבֹ֑וא וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃ wayoʾmer ʾalehem ben־meʾah weʿeseriym shanah ʾanokhiy hayowm loʾ־ʾukhal ʿowd latseʾt welavowʾ wayhwah ʾamar ʾelay loʾ taʿavor ʾet־hayareden hazeh׃
3 יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑ם יְהֹושֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ yehwah ʾeloheykha huʾ ׀ ʿover lefaneykha huʾ־yashemiyd ʾet־hagowyim haʾeleh milefaneykha wiyrishetam yehowshuaʿ huʾ ʿover lefaneykha kaʾasher diber yehwah׃
4 וְעָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לְסִיחֹ֥ון וּלְעֹ֛וג מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י וּלְאַרְצָ֑ם אֲשֶׁ֥ר הִשְׁמִ֖יד אֹתָֽם׃ weʿasah yehwah lahem kaʾasher ʿasah lesiyḥown uleʿowg malekhey haʾemoriy uleʾaretsam ʾasher hishemiyd ʾotam׃
5 וּנְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה לִפְנֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָהֶ֔ם כְּכָל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃ unetanam yehwah lifeneykhem waʿasiytem lahem kekhal־hamitsewah ʾasher tsiuiytiy ʾetekhem׃
6 חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֥וּ וְאַל־תַּעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ ה֚וּא הַהֹלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א יַעַזְבֶֽךָּ׃ פ ḥizequ weʾimetsu ʾal־tiyreʾu weʾal־taʿaretsu mipeneyhem kiy ׀ yehwah ʾeloheykha huʾ haholekhe ʿimakhe loʾ yarepekha weloʾ yaʿazeveka׃ f
7 וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהֹושֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבֹוא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אֹותָֽם׃ wayiqeraʾ mosheh liyhowshuaʿ wayoʾmer ʾelayw leʿeyney khal־yiseraʾel ḥazaq weʾemats kiy ʾatah tavowʾ ʾet־haʿam hazeh ʾel־haʾarets ʾasher nishebaʿ yehwah laʾavotam latet lahem weʾatah taneḥiylenah ʾowtam׃
8 וַֽיהוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃ wayhwah huʾ ׀ haholekhe lefaneykha huʾ yiheyeh ʿimakhe loʾ yarepekha weloʾ yaʿazeveka loʾ tiyraʾ weloʾ teḥat׃
Note · Deutéronome 31.1–8
La promesse dépasse celui qui l’a portée
Moïse reconnaît la fin de sa mission et encourage Josué devant tous. La confiance est rattachée à la présence de Dieu, pas à l’invulnérabilité personnelle du nouveau responsable. Une communauté peut recevoir une continuité sans nier une séparation réelle ni exiger qu’un successeur reproduise exactement son prédécesseur.
9 וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮ אֶת־הַתֹּורָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת־אֲרֹ֖ון בְּרִ֣ית יְהוָ֑ה וְאֶל־כָּל־זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ wayikhetov mosheh ʾet־hatowrah hazoʾt wayitenah ʾel־hakohaniym beney lewiy hanoseʾiym ʾet־ʾarown beriyt yehwah weʾel־kal־ziqeney yiseraʾel׃
10 וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אֹותָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכֹּֽות׃ wayetsaw mosheh ʾowtam leʾmor miqets ׀ shevaʿ shaniym bemoʿed shenat hashemiṭah beḥag hasukowt׃
11 בְּבֹ֣וא כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵרָאֹות֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ bevowʾ khal־yiseraʾel leraʾowt ʾet־peney yehwah ʾeloheykha bamaqowm ʾasher yiveḥar tiqeraʾ ʾet־hatowrah hazoʾt neged kal־yiseraʾel beʾazeneyhem׃
12 הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָׁמְר֣וּ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּֽאת׃ haqehel ʾet־haʿam haʾanashiym wehanashiym wehaṭaf wegerekha ʾasher bisheʿareykha lemaʿan yishemeʿu ulemaʿan yilemedu weyareʾu ʾet־yehwah ʾeloheykhem weshameru laʿasowt ʾet־kal־diverey hatowrah hazoʾt׃
13 וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כָּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ uveneyhem ʾasher loʾ־yadeʿu yishemeʿu welamedu leyireʾah ʾet־yehwah ʾeloheykhem kal־hayamiym ʾasher ʾatem ḥayiym ʿal־haʾadamah ʾasher ʾatem ʿoveriym ʾet־hayareden shamah lerishetah׃ f
Note · Deutéronome 31.9–13
La lecture ne doit pas rester réservée aux spécialistes
La lecture périodique rassemble hommes, femmes, enfants et étrangers pendant la fête des Huttes. Le souci de ceux qui ne connaissent pas encore place l’apprentissage au cœur de la vie commune. La garde du texte par des responsables n’est donc pas présentée comme un droit d’en empêcher l’accès aux autres.
14 וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהֹושֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מֹועֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִֽיהֹושֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh hen qarevu yameykha lamut qeraʾ ʾet־yehowshuaʿ wehiteyatsevu beʾohel mowʿed waʾatsauenu wayelekhe mosheh wiyhowshuaʿ wayiteyatsevu beʾohel mowʿed׃
15 וַיֵּרָ֧א יְהוָ֛ה בָּאֹ֖הֶל בְּעַמּ֣וּד עָנָ֑ן וַיַּעֲמֹ֛ד עַמּ֥וּד הֶעָנָ֖ן עַל־פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃ ס wayeraʾ yehwah baʾohel beʿamud ʿanan wayaʿamod ʿamud heʿanan ʿal־petaḥ haʾohel׃ s
16 וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵֽכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבֹּ֔ו וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתֹּֽו׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh hinekha shokhev ʿim־ʾavoteykha weqam haʿam hazeh wezanah ׀ ʾaḥarey ׀ ʾelohey nekhar־haʾarets ʾasher huʾ vaʾ־shamah beqirebow waʿazavaniy wehefer ʾet־beriytiy ʾasher karatiy ʾitow׃
17 וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י בֹ֣ו בַיֹּום־הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָעֹ֥ות רַבֹּ֖ות וְצָרֹ֑ות וְאָמַר֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָעֹ֥ות הָאֵֽלֶּה׃ weḥarah ʾapiy vow vayowm־hahuʾ waʿazavetiym wehisetaretiy fanay mehem wehayah leʾekhol umetsaʾuhu raʿowt rabowt wetsarowt weʾamar bayowm hahuʾ haloʾ ʿal kiy־ʾeyn ʾelohay beqirebiy metsaʾuniy haraʿowt haʾeleh׃
18 וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא עַ֥ל כָּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃ weʾanokhiy haseter ʾasetiyr panay bayowm hahuʾ ʿal kal־haraʿah ʾasher ʿasah kiy fanah ʾel־ʾelohiym ʾaḥeriym׃
19 וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ weʿatah kitevu lakhem ʾet־hashiyrah hazoʾt welamedah ʾet־beney־yiseraʾel siymah befiyhem lemaʿan tiheyeh־liy hashiyrah hazoʾt leʿed biveney yiseraʾel׃
20 כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃ kiy־ʾaviyʾenu ʾel־haʾadamah ׀ ʾasher־nishebaʿetiy laʾavotayw zavat ḥalav udevash weʾakhal wesavaʿ wedashen ufanah ʾel־ʾelohiym ʾaḥeriym waʿavadum weniʾatsuniy wehefer ʾet־beriytiy׃
21 וְ֠הָיָה כִּֽי־תִמְצֶ֨אןָ אֹתֹ֜ו רָעֹ֣ות רַבֹּות֮ וְצָרֹות֒ וְ֠עָנְתָה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְעֹ֑ו כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־יִצְרֹ֗ו אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיֹּ֔ום בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבָּֽעְתִּי׃ wehayah kiy־timetseʾna ʾotow raʿowt rabowt wetsarowt weʿanetah hashiyrah hazoʾt lefanayw leʿed kiy loʾ tishakhaḥ mipiy zareʿow kiy yadaʿetiy ʾet־yitserow ʾasher huʾ ʿoseh hayowm beṭerem ʾaviyʾenu ʾel־haʾarets ʾasher nishebaʿetiy׃
22 וַיִּכְתֹּ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֖את בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וַֽיְלַמְּדָ֖הּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ wayikhetov mosheh ʾet־hashiyrah hazoʾt bayowm hahuʾ wayelamedah ʾet־beney yiseraʾel׃
23 וַיְצַ֞ו אֶת־יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּאמֶר֮ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃ wayetsaw ʾet־yehowshuaʿ bin־nun wayoʾmer ḥazaq weʾemats kiy ʾatah taviyʾ ʾet־beney yiseraʾel ʾel־haʾarets ʾasher־nishebaʿetiy lahem weʾanokhiy ʾeheyeh ʿimakhe׃
Note · Deutéronome 31.14–23
Le cantique garde une parole capable de contredire le peuple
L’abondance future peut être suivie d’oubli ; le chant est confié comme témoin. Il transmet autre chose qu’un récit flatteur de la communauté. La charge donnée à Josué demeure dans cet horizon lucide : ni l’installation dans le pays ni la qualité d’un chef ne rendent l’écoute inutile.
24 וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלֹּ֣ות מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתֹּורָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ wayehiy ׀ kekhalowt mosheh likhetov ʾet־diverey hatowrah־hazoʾt ʿal־sefer ʿad tumam׃
25 וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם נֹֽשְׂאֵ֛י אֲרֹ֥ון בְּרִית־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ wayetsaw mosheh ʾet־halewiyim noseʾey ʾarown beriyt־yehwah leʾmor׃
26 לָקֹ֗חַ אֵ֣ת סֵ֤פֶר הַתֹּורָה֙ הַזֶּ֔ה וְשַׂמְתֶּ֣ם אֹתֹ֔ו מִצַּ֛ד אֲרֹ֥ון בְּרִית־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְהָֽיָה־שָׁ֥ם בְּךָ֖ לְעֵֽד׃ laqoaḥ ʾet sefer hatowrah hazeh wesametem ʾotow mitsad ʾarown beriyt־yehwah ʾeloheykhem wehayah־sham bekha leʿed׃
27 כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עָרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעֹודֶנִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיֹּ֗ום מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־יְהֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מֹותִֽי׃ kiy ʾanokhiy yadaʿetiy ʾet־mereyekha weʾet־ʿarepekha haqasheh hen beʿowdeniy ḥay ʿimakhem hayowm mameriym heyitem ʿim־yehowah weʾaf kiy־ʾaḥarey mowtiy׃
28 הַקְהִ֧ילוּ אֵלַ֛י אֶת־כָּל־זִקְנֵ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְשֹׁטְרֵיכֶ֑ם וַאֲדַבְּרָ֣ה בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃ haqehiylu ʾelay ʾet־kal־ziqeney shiveṭeykhem weshoṭereykhem waʾadaberah veʾazeneyhem ʾet hadevariym haʾeleh weʾaʿiydah bam ʾet־hashamayim weʾet־haʾarets׃
29 כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אַחֲרֵ֤י מֹותִי֙ כִּֽי־הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם וְקָרָ֨את אֶתְכֶ֤ם הָֽרָעָה֙ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֔ים כִּֽי־תַעֲשׂ֤וּ אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה לְהַכְעִיסֹ֖ו בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶֽם׃ kiy yadaʿetiy ʾaḥarey mowtiy kiy־hasheḥet tasheḥitun wesaretem min־haderekhe ʾasher tsiuiytiy ʾetekhem weqaraʾt ʾetekhem haraʿah beʾaḥariyt hayamiym kiy־taʿasu ʾet־haraʿ beʿeyney yehwah lehakheʿiysow bemaʿaseh yedeykhem׃
30 וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאָזְנֵי֙ כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ פ wayedaber mosheh beʾazeney kal־qehal yiseraʾel ʾet־diverey hashiyrah hazoʾt ʿad tumam׃ f
Note · Deutéronome 31.24–30
Conserver le livre prépare une responsabilité au-delà de Moïse
Le livre est placé à côté de l’arche, tandis que les tables ont été décrites comme déposées à l’intérieur en Deutéronome 10. Le récit distingue ces gestes. La convocation finale rassemble les responsables pour entendre le cantique ; la conservation matérielle prend son sens dans une parole effectivement transmise.