1 וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃ wayareʾ yaʿaqov kiy yesh־shever bemitserayim wayoʾmer yaʿaqov levanayw lamah titeraʾu׃
2 וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃ wayoʾmer hineh shamaʿetiy kiy yesh־shever bemitserayim redu־shamah weshiveru־lanu misham weniḥeyeh weloʾ namut׃
3 וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יֹוסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃ wayeredu ʾaḥey־yowsef ʿasarah lishebor bar mimitserayim׃
4 וְאֶת־בִּנְיָמִין֙ אֲחִ֣י יֹוסֵ֔ף לֹא־שָׁלַ֥ח יַעֲקֹ֖ב אֶת־אֶחָ֑יו כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֹֽון׃ weʾet־bineyamiyn ʾaḥiy yowsef loʾ־shalaḥ yaʿaqov ʾet־ʾeḥayw kiy ʾamar pen־yiqeraʾenu ʾasown׃
5 וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּתֹ֣וךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ wayavoʾu beney yiseraʾel lishebor betowkhe habaʾiym kiy־hayah haraʿav beʾerets kenaʿan׃
6 וְיֹוסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר לְכָל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֲחֵ֣י יֹוסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לֹ֥ו אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ weyowsef huʾ hashaliyṭ ʿal־haʾarets huʾ hamashebiyr lekhal־ʿam haʾarets wayavoʾu ʾaḥey yowsef wayishetaḥawu־low ʾapayim ʾaretsah׃
7 וַיַּ֥רְא יֹוסֵ֛ף אֶת־אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשֹׁ֗ות וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ wayareʾ yowsef ʾet־ʾeḥayw wayakirem wayitenaker ʾaleyhem wayedaber ʾitam qashowt wayoʾmer ʾalehem meʾayin baʾtem wayoʾmeru meʾerets kenaʿan lishebar־ʾokhel׃
8 וַיַּכֵּ֥ר יֹוסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃ wayaker yowsef ʾet־ʾeḥayw wehem loʾ hikiruhu׃
9 וַיִּזְכֹּ֣ר יֹוסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְאֹ֛ות אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃ wayizekor yowsef ʾet haḥalomowt ʾasher ḥalam lahem wayoʾmer ʾalehem merageliym ʾatem lireʾowt ʾet־ʿerewat haʾarets baʾtem׃
10 וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו לֹ֣א אֲדֹנִ֑י וַעֲבָדֶ֥יךָ בָּ֖אוּ לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ wayoʾmeru ʾelayw loʾ ʾadoniy waʿavadeykha baʾu lishebar־ʾokhel׃
11 כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃ kulanu beney ʾiysh־ʾeḥad naḥenu keniym ʾanaḥenu loʾ־hayu ʿavadeykha merageliym׃
12 וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶ֑ם לֹ֕א כִּֽי־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶ֥ם לִרְאֹֽות׃ wayoʾmer ʾalehem loʾ kiy־ʿerewat haʾarets baʾtem lireʾowt׃
13 וַיֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים ׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת־אָבִ֙ינוּ֙ הַיֹּ֔ום וְהָאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ׃ wayoʾmeru sheneym ʿasar ʿavadeykha ʾaḥiym ׀ ʾanaḥenu beney ʾiysh־ʾeḥad beʾerets kenaʿan wehineh haqaṭon ʾet־ʾaviynu hayowm wehaʾeḥad ʾeynenu׃
14 וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם יֹוסֵ֑ף ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֧רְתִּי אֲלֵכֶ֛ם לֵאמֹ֖ר מְרַגְּלִ֥ים אַתֶּֽם׃ wayoʾmer ʾalehem yowsef huʾ ʾasher dibaretiy ʾalekhem leʾmor merageliym ʾatem׃
15 בְּזֹ֖את תִּבָּחֵ֑נוּ חֵ֤י פַרְעֹה֙ אִם־תֵּצְא֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֧י אִם־בְּבֹ֛וא אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן הֵֽנָּה׃ bezoʾt tibaḥenu ḥey fareʿoh ʾim־tetseʾu mizeh kiy ʾim־bevowʾ ʾaḥiykhem haqaṭon henah׃
16 שִׁלְח֨וּ מִכֶּ֣ם אֶחָד֮ וְיִקַּ֣ח אֶת־אֲחִיכֶם֒ וְאַתֶּם֙ הֵאָ֣סְר֔וּ וְיִבָּֽחֲנוּ֙ דִּבְרֵיכֶ֔ם הַֽאֱמֶ֖ת אִתְּכֶ֑ם וְאִם־לֹ֕א חֵ֣י פַרְעֹ֔ה כִּ֥י מְרַגְּלִ֖ים אַתֶּֽם׃ shileḥu mikem ʾeḥad weyiqaḥ ʾet־ʾaḥiykhem weʾatem heʾaseru weyibaḥanu divereykhem haʾemet ʾitekhem weʾim־loʾ ḥey fareʿoh kiy merageliym ʾatem׃
17 וַיֶּאֱסֹ֥ף אֹתָ֛ם אֶל־מִשְׁמָ֖ר שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ wayeʾesof ʾotam ʾel־mishemar sheloshet yamiym׃
Note · Genèse 42.1–17
Une reconnaissance qui n’est pas encore révélée
Joseph identifie ses frères et se souvient de ses rêves. Il les accuse cependant d’espionnage et les enferme. Cette position de force appartient au drame raconté ; elle n’est pas proposée comme une méthode générale permettant de guérir une relation familiale blessée.
18 וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֤ם יֹוסֵף֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֔י זֹ֥את עֲשׂ֖וּ וִֽחְי֑וּ אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יָרֵֽא׃ wayoʾmer ʾalehem yowsef bayowm hasheliyshiy zoʾt ʿasu wiḥeyu ʾet־haʾelohiym ʾaniy yareʾ׃
19 אִם־כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם וְאַתֶּם֙ לְכ֣וּ הָבִ֔יאוּ שֶׁ֖בֶר רַעֲבֹ֥ון בָּתֵּיכֶֽם׃ ʾim־keniym ʾatem ʾaḥiykhem ʾeḥad yeʾaser beveyt mishemarekhem weʾatem lekhu haviyʾu shever raʿavown bateykhem׃
20 וְאֶת־אֲחִיכֶ֤ם הַקָּטֹן֙ תָּבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְיֵאָמְנ֥וּ דִבְרֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ וַיַּעֲשׂוּ־כֵֽן׃ weʾet־ʾaḥiykhem haqaṭon taviyʾu ʾelay weyeʾamenu divereykhem weloʾ tamutu wayaʿasu־khen׃
21 וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַחְנוּ֮ עַל־אָחִינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשֹׁ֛ו בְּהִתְחַֽנְנֹ֥ו אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃ wayoʾmeru ʾiysh ʾel־ʾaḥiyw ʾaval ʾashemiym ׀ ʾanaḥenu ʿal־ʾaḥiynu ʾasher raʾiynu tsarat nafeshow behiteḥanenow ʾeleynu weloʾ shamaʿenu ʿal־ken baʾah ʾeleynu hatsarah hazoʾt׃
22 וַיַּעַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלֹוא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם ׀ לֵאמֹ֛ר אַל־תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־דָּמֹ֖ו הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ׃ wayaʿan reʾuven ʾotam leʾmor halowʾ ʾamaretiy ʾaleykhem ׀ leʾmor ʾal־teḥeṭeʾu vayeled weloʾ shemaʿetem wegam־damow hineh niderash׃
23 וְהֵם֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ יֹוסֵ֑ף כִּ֥י הַמֵּלִ֖יץ בֵּינֹתָֽם׃ wehem loʾ yadeʿu kiy shomeaʿ yowsef kiy hameliyts beynotam׃
24 וַיִּסֹּ֥ב מֵֽעֲלֵיהֶ֖ם וַיֵּ֑בְךְּ וַיָּ֤שָׁב אֲלֵהֶם֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיִּקַּ֤ח מֵֽאִתָּם֙ אֶת־שִׁמְעֹ֔ון וַיֶּאֱסֹ֥ר אֹתֹ֖ו לְעֵינֵיהֶֽם׃ wayisov meʿaleyhem wayeveke wayashav ʾalehem wayedaber ʾalehem wayiqaḥ meʾitam ʾet־shimeʿown wayeʾesor ʾotow leʿeyneyhem׃
Note · Genèse 42.18–24
La culpabilité retrouve des mots
Les frères relient leur détresse à leur refus ancien d’écouter Joseph. Leur lecture traduit une conscience réveillée, mais ne devient pas une règle expliquant toute souffrance par une faute passée. Joseph comprend leur échange et pleure, alors qu’ils ignorent encore qu’il connaît leur langue.
25 וַיְצַ֣ו יֹוסֵ֗ף וַיְמַלְא֣וּ אֶת־כְּלֵיהֶם֮ בָּר֒ וּלְהָשִׁ֤יב כַּסְפֵּיהֶם֙ אִ֣ישׁ אֶל־שַׂקֹּ֔ו וְלָתֵ֥ת לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּ֑רֶךְ וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃ wayetsaw yowsef wayemaleʾu ʾet־keleyhem bar ulehashiyv kasepeyhem ʾiysh ʾel־saqow welatet lahem tsedah ladarekhe wayaʿas lahem ken׃
26 וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖ם עַל־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃ wayiseʾu ʾet־shiveram ʿal־ḥamoreyhem wayelekhu misham׃
27 וַיִּפְתַּ֨ח הָאֶחָ֜ד אֶת־שַׂקֹּ֗ו לָתֵ֥ת מִסְפֹּ֛וא לַחֲמֹרֹ֖ו בַּמָּלֹ֑ון וַיַּרְא֙ אֶת־כַּסְפֹּ֔ו וְהִנֵּה־ה֖וּא בְּפִ֥י אַמְתַּחְתֹּֽו׃ wayifetaḥ haʾeḥad ʾet־saqow latet misepowʾ laḥamorow bamalown wayareʾ ʾet־kasepow wehineh־huʾ befiy ʾametaḥetow׃
28 וַיֹּ֤אמֶר אֶל־אֶחָיו֙ הוּשַׁ֣ב כַּסְפִּ֔י וְגַ֖ם הִנֵּ֣ה בְאַמְתַּחְתִּ֑י וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם וַיֶּֽחֶרְד֞וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר מַה־זֹּ֛את עָשָׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים לָֽנוּ׃ wayoʾmer ʾel־ʾeḥayw hushav kasepiy wegam hineh veʾametaḥetiy wayetseʾ libam wayeḥeredu ʾiysh ʾel־ʾaḥiyw leʾmor mah־zoʾt ʿasah ʾelohiym lanu׃
29 וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶ֖ם אַ֣רְצָה כְּנָ֑עַן וַיַּגִּ֣ידוּ לֹ֔ו אֵ֛ת כָּל־הַקֹּרֹ֥ת אֹתָ֖ם לֵאמֹֽר׃ wayavoʾu ʾel־yaʿaqov ʾaviyhem ʾaretsah kenaʿan wayagiydu low ʾet kal־haqorot ʾotam leʾmor׃
30 דִּ֠בֶּר הָאִ֨ישׁ אֲדֹנֵ֥י הָאָ֛רֶץ אִתָּ֖נוּ קָשֹׁ֑ות וַיִּתֵּ֣ן אֹתָ֔נוּ כִּֽמְרַגְּלִ֖ים אֶת־הָאָֽרֶץ׃ diber haʾiysh ʾadoney haʾarets ʾitanu qashowt wayiten ʾotanu kimerageliym ʾet־haʾarets׃
31 וַנֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו כֵּנִ֣ים אֲנָ֑חְנוּ לֹ֥א הָיִ֖ינוּ מְרַגְּלִֽים׃ wanoʾmer ʾelayw keniym ʾanaḥenu loʾ hayiynu merageliym׃
32 שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֲנַ֛חְנוּ אַחִ֖ים בְּנֵ֣י אָבִ֑ינוּ הָאֶחָ֣ד אֵינֶ֔נּוּ וְהַקָּטֹ֥ן הַיֹּ֛ום אֶת־אָבִ֖ינוּ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ sheneym־ʿasar ʾanaḥenu ʾaḥiym beney ʾaviynu haʾeḥad ʾeynenu wehaqaṭon hayowm ʾet־ʾaviynu beʾerets kenaʿan׃
33 וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֗ינוּ הָאִישׁ֙ אֲדֹנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּזֹ֣את אֵדַ֔ע כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֲחִיכֶ֤ם הָֽאֶחָד֙ הַנִּ֣יחוּ אִתִּ֔י וְאֶת־רַעֲבֹ֥ון בָּתֵּיכֶ֖ם קְח֥וּ וָלֵֽכוּ׃ wayoʾmer ʾeleynu haʾiysh ʾadoney haʾarets bezoʾt ʾedaʿ kiy kheniym ʾatem ʾaḥiykhem haʾeḥad haniyḥu ʾitiy weʾet־raʿavown bateykhem qeḥu walekhu׃
34 וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֮ אֵלַי֒ וְאֵֽדְעָ֗ה כִּ֣י לֹ֤א מְרַגְּלִים֙ אַתֶּ֔ם כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֶת־אֲחִיכֶם֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם וְאֶת־הָאָ֖רֶץ תִּסְחָֽרוּ׃ wehaviyʾu ʾet־ʾaḥiykhem haqaṭon ʾelay weʾedeʿah kiy loʾ merageliym ʾatem kiy kheniym ʾatem ʾet־ʾaḥiykhem ʾeten lakhem weʾet־haʾarets tiseḥaru׃
Note · Genèse 42.25–34
Un don reçu comme une menace
Le grain et l’argent remis dans les sacs pourraient évoquer une faveur, mais les frères y voient un danger. Le secret et la peur modifient leur manière de comprendre ce qui leur arrive. Le récit fait sentir combien l’absence de vérité partagée empêche de recevoir simplement un bienfait.
35 וַיְהִ֗י הֵ֚ם מְרִיקִ֣ים שַׂקֵּיהֶ֔ם וְהִנֵּה־אִ֥ישׁ צְרֹור־כַּסְפֹּ֖ו בְּשַׂקֹּ֑ו וַיִּרְא֞וּ אֶת־צְרֹרֹ֧ות כַּסְפֵּיהֶ֛ם הֵ֥מָּה וַאֲבִיהֶ֖ם וַיִּירָֽאוּ׃ wayehiy hem meriyqiym saqeyhem wehineh־ʾiysh tserowr־kasepow besaqow wayireʾu ʾet־tserorowt kasepeyhem hemah waʾaviyhem wayiyraʾu׃
36 וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֔ם אֹתִ֖י שִׁכַּלְתֶּ֑ם יֹוסֵ֤ף אֵינֶ֙נּוּ֙ וְשִׁמְעֹ֣ון אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ עָלַ֖י הָי֥וּ כֻלָּֽנָה׃ wayoʾmer ʾalehem yaʿaqov ʾaviyhem ʾotiy shikaletem yowsef ʾeynenu weshimeʿown ʾeynenu weʾet־bineyamin tiqaḥu ʿalay hayu khulanah׃
37 וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתֹו֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃ wayoʾmer reʾuven ʾel־ʾaviyw leʾmor ʾet־sheney vanay tamiyt ʾim־loʾ ʾaviyʾenu ʾeleykha tenah ʾotow ʿal־yadiy waʾaniy ʾashiyvenu ʾeleykha׃
38 וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־יֵרֵ֥ד בְּנִ֖י עִמָּכֶ֑ם כִּֽי־אָחִ֨יו מֵ֜ת וְה֧וּא לְבַדֹּ֣ו נִשְׁאָ֗ר וּקְרָאָ֤הוּ אָסֹון֙ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וְהֹורַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּיָגֹ֖ון שְׁאֹֽולָה׃ wayoʾmer loʾ־yered beniy ʿimakhem kiy־ʾaḥiyw met wehuʾ levadow nisheʾar uqeraʾahu ʾasown baderekhe ʾasher telekhu־vah wehowradetem ʾet־seyvatiy beyagown sheʾowlah׃
Note · Genèse 42.35–38
Le père lit l’avenir depuis ses pertes
Jacob réagit à partir du deuil de Joseph et de l’absence de Siméon. Benjamin est protégé au risque de bloquer le retour nécessaire. La proposition de Ruben d’engager ses propres fils ne résout pas cette peur et ne fait pas des enfants une garantie légitime à offrir.
