Genèse 40

¹ וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ wayehiy ʾaḥar hadevariym haʾeleh ḥaṭeʾu masheqeh melekhe־mitserayim wehaʾofeh laʾadoneyhem lemelekhe mitserayim׃

² וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאֹופִֽים׃ wayiqetsof pareʿoh ʿal sheney sariysayw ʿal sar hamasheqiym weʿal sar haʾowfiym׃

³ וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְקֹ֕ום אֲשֶׁ֥ר יֹוסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃ wayiten ʾotam bemishemar beyt sar haṭabaḥiym ʾel־beyt hasohar meqowm ʾasher yowsef ʾasur sham׃

⁴ וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יֹוסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃ wayifeqod sar haṭabaḥiym ʾet־yowsef ʾitam wayesharet ʾotam wayiheyu yamiym bemishemar׃

⁵ וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲלֹ֨ום שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמֹו֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְרֹ֣ון חֲלֹמֹ֑ו הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ wayaḥalemu ḥalowm sheneyhem ʾiysh ḥalomow belayelah ʾeḥad ʾiysh kefiterown ḥalomow hamasheqeh wehaʾofeh ʾasher lemelekhe mitserayim ʾasher ʾasuriym beveyt hasohar׃

⁶ וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יֹוסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃ wayavoʾ ʾaleyhem yowsef baboqer wayareʾ ʾotam wehinam zoʿafiym׃

⁷ וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתֹּ֧ו בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיֹּֽום׃ wayisheʾal ʾet־seriysey fareʿoh ʾasher ʾitow vemishemar beyt ʾadonayw leʾmor maduaʿ peneykhem raʿiym hayowm׃

⁸ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲלֹ֣ום חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹתֹ֑ו וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יֹוסֵ֗ף הֲלֹ֤וא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃ wayoʾmeru ʾelayw ḥalowm ḥalamenu ufoter ʾeyn ʾotow wayoʾmer ʾalehem yowsef halowʾ leʾlohiym piteroniym saperu־naʾ liy׃

Note · Genèse 40.1–8

Voir la peine d’autrui dans sa propre épreuve

Joseph n’est pas si absorbé par sa situation qu’il ne remarque plus celle des autres. Il pose une question et écoute. En rapportant à Dieu la possibilité d’interpréter, il refuse de présenter le sens des rêves comme une puissance dont il serait propriétaire.

⁹ וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמֹ֖ו לְיֹוסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו בַּחֲלֹומִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃ wayesaper sar־hamasheqiym ʾet־ḥalomow leyowsef wayoʾmer low baḥalowmiy wehineh־gefen lefanay׃

¹⁰ וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃ uvagefen sheloshah sariygim wehiyʾ kheforaḥat ʿaletah nitsah hiveshiylu ʾashekeloteyha ʿanaviym׃

¹¹ וְכֹ֥וס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כֹּ֣וס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכֹּ֖וס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ wekhows pareʿoh beyadiy waʾeqaḥ ʾet־haʿanaviym waʾeseḥaṭ ʾotam ʾel־kows pareʿoh waʾeten ʾet־hakows ʿal־kaf pareʿoh׃

¹² וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ יֹוסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנֹ֑ו שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ wayoʾmer low yowsef zeh piteronow sheloshet hasarigiym sheloshet yamiym hem׃

¹³ בְּעֹ֣וד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כֹוס־פַּרְעֹה֙ בְּיָדֹ֔ו כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃ beʿowd ׀ sheloshet yamiym yisaʾ fareʿoh ʾet־roʾshekha wahashiyvekha ʿal־kanekha wenatata khows־pareʿoh beyadow kamishepaṭ hariʾshown ʾasher hayiyta masheqehu׃

¹⁴ כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהֹוצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ kiy ʾim־zekharetaniy ʾitekha kaʾasher yiyṭav lakhe weʿasiyta־naʾ ʿimadiy ḥased wehizekaretaniy ʾel־pareʿoh wehowtseʾtaniy min־habayit hazeh׃

¹⁵ כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבֹּֽור׃ kiy־gunov gunavetiy meʾerets haʿiveriym wegam־poh loʾ־ʿasiytiy meʾumah kiy־samu ʾotiy babowr׃

Note · Genèse 40.9–15

Le service n’exclut pas une demande de justice

L’annonce favorable faite à l’échanson s’accompagne d’une demande explicite de secours. Joseph nomme l’enlèvement et l’emprisonnement injuste. La confiance en Dieu ne lui impose pas de taire sa situation ni d’attendre sans chercher une intervention humaine.

¹⁶ וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י טֹ֣וב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלֹומִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃ wayareʾ sar־haʾofiym kiy ṭowv patar wayoʾmer ʾel־yowsef ʾaf־ʾaniy baḥalowmiy wehineh sheloshah saley ḥoriy ʿal־roʾshiy׃

¹⁷ וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְיֹו֔ן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָעֹ֗וף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃ uvasal haʿeleyown mikol maʾakhal pareʿoh maʿaseh ʾofeh wehaʿowf ʾokhel ʾotam min־hasal meʿal roʾshiy׃

¹⁸ וַיַּ֤עַן יֹוסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנֹ֑ו שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ wayaʿan yowsef wayoʾmer zeh piteronow sheloshet hasaliym sheloshet yamiym hem׃

¹⁹ בְּעֹ֣וד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אֹותְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָעֹ֛וף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃ beʿowd ׀ sheloshet yamiym yisaʾ fareʿoh ʾet־roʾshekha meʿaleykha wetalah ʾowtekha ʿal־ʿets weʾakhal haʿowf ʾet־besarekha meʿaleykha׃

Note · Genèse 40.16–19

Une parole difficile ne devient pas un plaisir de condamner

L’interprétation donnée au panetier est tragique. Le récit ne détaille pas sa faute et ne permet pas au lecteur de juger la justice de la décision royale. Joseph transmet une annonce ; le passage ne lui attribue ni la sentence judiciaire ni le pouvoir d’exécuter cet homme.

²⁰ וַיְהִ֣י ׀ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֗י יֹ֚ום הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּתֹ֥וךְ עֲבָדָֽיו׃ wayehiy ׀ bayowm hasheliyshiy yowm huledet ʾet־pareʿoh wayaʿas misheteh lekhal־ʿavadayw wayisaʾ ʾet־roʾsh ׀ sar hamasheqiym weʾet־roʾsh sar haʾofiym betowkhe ʿavadayw׃

²¹ וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכֹּ֖וס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ wayashev ʾet־sar hamasheqiym ʿal־masheqehu wayiten hakows ʿal־kaf pareʿoh׃

²² וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יֹוסֵֽף׃ weʾet sar haʾofiym talah kaʾasher patar lahem yowsef׃

²³ וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יֹוסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ פ weloʾ־zakhar sar־hamasheqiym ʾet־yowsef wayishekaḥehu׃ f

Note · Genèse 40.20–23

L’oubli ouvre un nouveau temps d’attente

Le sort des deux hommes correspond aux annonces, mais Joseph demeure en prison. La justesse de sa parole ne suffit pas à obtenir la reconnaissance attendue. La fin du chapitre doit conserver son poids : l’avenir n’est pas encore ouvert pour lui, même si le lecteur espère un changement.