Juges 16

¹ וַיֵּ֥לֶךְ שִׁמְשֹׁ֖ון עַזָּ֑תָה וַיַּרְא־שָׁם֙ אִשָּׁ֣ה זֹונָ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃ wayelekhe shimeshown ʿazatah wayareʾ־sham ʾishah zownah wayavoʾ ʾeleyha׃

² לַֽעַזָּתִ֣ים ׀ לֵאמֹ֗ר בָּ֤א שִׁמְשֹׁון֙ הֵ֔נָּה וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּ־לֹ֥ו כָל־הַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָרְשׁ֤וּ כָל־הַלַּ֙יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַד־אֹ֥ור הַבֹּ֖קֶר וַהֲרְגְנֻֽהוּ ׃ laʿazatiym ׀ leʾmor baʾ shimeshown henah wayasobu wayeʾerevu־low khal־halayelah beshaʿar haʿiyr wayiteḥareshu khal־halayelah leʾmor ʿad־ʾowr haboqer waharegenuhu ׃

³ וַיִּשְׁכַּ֣ב שִׁמְשֹׁון֮ עַד־חֲצִ֣י הַלַּיְלָה֒ וַיָּ֣קָם ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַיֶּאֱחֹ֞ז בְּדַלְתֹ֤ות שַֽׁעַר־הָעִיר֙ וּבִשְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ות וַיִּסָּעֵם֙ עִֽם־הַבְּרִ֔יחַ וַיָּ֖שֶׂם עַל־כְּתֵפָ֑יו וַֽיַּעֲלֵם֙ אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י חֶבְרֹֽון׃ פ wayishekav shimeshown ʿad־ḥatsiy halayelah wayaqam ׀ baḥatsiy halayelah wayeʾeḥoz bedaletowt shaʿar־haʿiyr uvishetey hamezuzowt wayisaʿem ʿim־haberiyḥa wayasem ʿal־ketefayw wayaʿalem ʾel־roʾsh hahar ʾasher ʿal־peney ḥeverown׃ f

Note · Juges 16.1–3

Une évasion spectaculaire ne supprime pas le danger

Samson échappe à l’embuscade en emportant la porte de Gaza. Le récit ne développe pas le point de vue de la femme rencontrée dans la ville. Son exploit peut renforcer l’impression qu’aucun piège ne l’atteindra ; la suite mettra précisément cette assurance à l’épreuve, sans faire de la force une garantie de discernement.

⁴ וַֽיְהִי֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיֶּאֱהַ֥ב אִשָּׁ֖ה בְּנַ֣חַל שֹׂרֵ֑ק וּשְׁמָ֖הּ דְּלִילָֽה׃ wayehiy ʾaḥarey־khen wayeʾehav ʾishah benaḥal soreq ushemah deliylah׃

⁵ וַיַּעֲל֨וּ אֵלֶ֜יהָ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֨אמְרוּ לָ֜הּ פַּתִּ֣י אֹותֹ֗ו וּרְאִי֙ בַּמֶּה֙ כֹּחֹ֣ו גָדֹ֔ול וּבַמֶּה֙ נ֣וּכַל לֹ֔ו וַאֲסַרְנֻ֖הוּ לְעַנֹּתֹ֑ו וַאֲנַ֙חְנוּ֙ נִתַּן־לָ֔ךְ אִ֕ישׁ אֶ֥לֶף וּמֵאָ֖ה כָּֽסֶף׃ wayaʿalu ʾeleyha sareney felishetiym wayoʾmeru lah patiy ʾowtow ureʾiy bameh koḥow gadowl uvameh nukhal low waʾasarenuhu leʿanotow waʾanaḥenu nitan־lakhe ʾiysh ʾelef umeʾah kasef׃

⁶ וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל־שִׁמְשֹׁ֔ון הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֣ גָדֹ֑ול וּבַמֶּ֥ה תֵאָסֵ֖ר לְעַנֹּותֶֽךָ׃ watoʾmer deliylah ʾel־shimeshown hagiydah־naʾ liy bameh koḥakha gadowl uvameh teʾaser leʿanowtekha׃

⁷ וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ שִׁמְשֹׁ֔ון אִם־יַאַסְרֻ֗נִי בְּשִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־חֹרָ֖בוּ וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם׃ wayoʾmer ʾeleyha shimeshown ʾim־yaʾaseruniy beshiveʿah yetariym laḥiym ʾasher loʾ־ḥoravu weḥaliytiy wehayiytiy keʾaḥad haʾadam׃

⁸ וַיַּעֲלוּ־לָ֞הּ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים שִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־חֹרָ֑בוּ וַתַּאַסְרֵ֖הוּ בָּהֶֽם׃ wayaʿalu־lah sareney felishetiym shiveʿah yetariym laḥiym ʾasher loʾ־ḥoravu wataʾaserehu bahem׃

⁹ וְהָאֹרֵ֗ב יֹשֵׁ֥ב לָהּ֙ בַּחֶ֔דֶר וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשֹׁ֑ון וַיְנַתֵּק֙ אֶת־הַיְתָרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֨ר יִנָּתֵ֤ק פְּתִֽיל־הַנְּעֹ֙רֶת֙ בַּהֲרִיחֹ֣ו אֵ֔שׁ וְלֹ֥א נֹודַ֖ע כֹּחֹֽו׃ wehaʾorev yoshev lah baḥeder watoʾmer ʾelayw pelishetiym ʿaleykha shimeshown wayenateq ʾet־hayetariym kaʾasher yinateq petiyl־haneʿoret bahariyḥow ʾesh weloʾ nowdaʿ koḥow׃

¹⁰ וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל־שִׁמְשֹׁ֔ון הִנֵּה֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וַתְּדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י כְּזָבִ֑ים עַתָּה֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵֽר׃ watoʾmer deliylah ʾel־shimeshown hineh hetaleta biy watedaber ʾelay kezaviym ʿatah hagiydah־naʾ liy bameh teʾaser׃

¹¹ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם־אָסֹ֤ור יַאַסְר֙וּנִי֙ בַּעֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נַעֲשָׂ֥ה בָהֶ֖ם מְלָאכָ֑ה וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם׃ wayoʾmer ʾeleyha ʾim־ʾasowr yaʾaseruniy baʿavotiym ḥadashiym ʾasher loʾ־naʿasah vahem melaʾkhah weḥaliytiy wehayiytiy keʾaḥad haʾadam׃

¹² וַתִּקַּ֣ח דְּלִילָה֩ עֲבֹתִ֨ים חֲדָשִׁ֜ים וַתַּאַסְרֵ֣הוּ בָהֶ֗ם וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ פְּלִשְׁתִּ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ שִׁמְשֹׁ֔ון וְהָאֹרֵ֖ב יֹשֵׁ֣ב בֶּחָ֑דֶר וַֽיְנַתְּקֵ֛ם מֵעַ֥ל זְרֹעֹתָ֖יו כַּחֽוּט׃ watiqaḥ deliylah ʿavotiym ḥadashiym wataʾaserehu vahem watoʾmer ʾelayw pelishetiym ʿaleykha shimeshown wehaʾorev yoshev beḥader wayenateqem meʿal zeroʿotayw kaḥuṭ׃

¹³ וַתֹּ֨אמֶר דְּלִילָ֜ה אֶל־שִׁמְשֹׁ֗ון עַד־הֵ֜נָּה הֵתַ֤לְתָּ בִּי֙ וַתְּדַבֵּ֤ר אֵלַי֙ כְּזָבִ֔ים הַגִּ֣ידָה לִּ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵ֑ר וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם־תַּאַרְגִ֗י אֶת־שֶׁ֛בַע מַחְלְפֹ֥ות רֹאשִׁ֖י עִם־הַמַּסָּֽכֶת׃ watoʾmer deliylah ʾel־shimeshown ʿad־henah hetaleta biy watedaber ʾelay kezaviym hagiydah liy bameh teʾaser wayoʾmer ʾeleyha ʾim־taʾaregiy ʾet־shevaʿ maḥelefowt roʾshiy ʿim־hamasakhet׃

¹⁴ וַתִּתְקַע֙ בַּיָּתֵ֔ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשֹׁ֑ון וַיִּיקַץ֙ מִשְּׁנָתֹ֔ו וַיִּסַּ֛ע אֶת־הַיְתַ֥ד הָאֶ֖רֶג וְאֶת־הַמַּסָּֽכֶת׃ watiteqaʿ bayated watoʾmer ʾelayw pelishetiym ʿaleykha shimeshown wayiyqats mishenatow wayisaʿ ʾet־hayetad haʾereg weʾet־hamasakhet׃

Note · Juges 16.4–14

La relation est traversée par une transaction et des essais de capture

Dalila accepte de rechercher les moyens de le maîtriser. Les liens et le tissage mettent la confiance en scène de manière répétée. Le texte ne donne pas son origine ni une biographie complète ; il ne permet pas d’en faire un portrait universel des femmes. La tromperie décrite doit rester celle de cette relation particulière.

¹⁵ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֵ֚יךְ תֹּאמַ֣ר אֲהַבְתִּ֔יךְ וְלִבְּךָ֖ אֵ֣ין אִתִּ֑י זֶ֣ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֥ גָדֹֽול׃ watoʾmer ʾelayw ʾeykhe toʾmar ʾahavetiykhe welibekha ʾeyn ʾitiy zeh shalosh peʿamiym hetaleta biy weloʾ־higadeta liy bameh koḥakha gadowl׃

¹⁶ וַ֠יְהִי כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לֹּ֧ו בִדְבָרֶ֛יהָ כָּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשֹׁ֖ו לָמֽוּת׃ wayehiy kiy־hetsiyqah low videvareyha kal־hayamiym wateʾalatsehu watiqetsar nafeshow lamut׃

¹⁷ וַיַּגֶּד־לָ֣הּ אֶת־כָּל־לִבֹּ֗ו וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מֹורָה֙ לֹֽא־עָלָ֣ה עַל־רֹאשִׁ֔י כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים אֲנִ֖י מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֑י אִם־גֻּלַּ֙חְתִּי֙ וְסָ֣ר מִמֶּ֣נִּי כֹחִ֔י וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּכָל־הָאָדָֽם׃ wayaged־lah ʾet־kal־libow wayoʾmer lah mowrah loʾ־ʿalah ʿal־roʾshiy kiy־neziyr ʾelohiym ʾaniy mibeṭen ʾimiy ʾim־gulaḥetiy wesar mimeniy khoḥiy weḥaliytiy wehayiytiy kekhal־haʾadam׃

¹⁸ וַתֵּ֣רֶא דְּלִילָ֗ה כִּֽי־הִגִּ֣יד לָהּ֮ אֶת־כָּל־לִבֹּו֒ וַתִּשְׁלַ֡ח וַתִּקְרָא֩ לְסַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֤ים לֵאמֹר֙ עֲל֣וּ הַפַּ֔עַם כִּֽי־הִגִּ֥יד [לָהּ כ] (לִ֖י ק) אֶת־כָּל־לִבֹּ֑ו וְעָל֤וּ אֵלֶ֙יהָ֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיַּעֲל֥וּ הַכֶּ֖סֶף בְּיָדָֽם׃ watereʾ deliylah kiy־higiyd lah ʾet־kal־libow watishelaḥ watiqeraʾ lesareney felishetiym leʾmor ʿalu hapaʿam kiy־higiyd [lah kh] (liy q) ʾet־kal־libow weʿalu ʾeleyha sareney felishetiym wayaʿalu hakesef beyadam׃

¹⁹ וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙ עַל־בִּרְכֶּ֔יהָ וַתִּקְרָ֣א לָאִ֔ישׁ וַתְּגַלַּ֕ח אֶת־שֶׁ֖בַע מַחְלְפֹ֣ות רֹאשֹׁ֑ו וַתָּ֙חֶל֙ לְעַנֹּותֹ֔ו וַיָּ֥סַר כֹּחֹ֖ו מֵעָלָֽיו׃ wateyashenehu ʿal־birekeyha watiqeraʾ laʾiysh wategalaḥ ʾet־shevaʿ maḥelefowt roʾshow wataḥel leʿanowtow wayasar koḥow meʿalayw׃

²⁰ וַתֹּ֕אמֶר פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשֹׁ֑ון וַיִּקַ֣ץ מִשְּׁנָתֹ֗ו וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵצֵ֞א כְּפַ֤עַם בְּפַ֙עַם֙ וְאִנָּעֵ֔ר וְהוּא֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י יְהוָ֖ה סָ֥ר מֵעָלָֽיו׃ watoʾmer pelishetiym ʿaleykha shimeshown wayiqats mishenatow wayoʾmer ʾetseʾ kefaʿam befaʿam weʾinaʿer wehuʾ loʾ yadaʿ kiy yehwah sar meʿalayw׃

²¹ וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת־עֵינָ֑יו וַיֹּורִ֨ידוּ אֹותֹ֜ו עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֙וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טֹוחֵ֖ן בְּבֵ֥ית [הָאֲסִירִים כ] (הָאֲסוּרִֽים׃ ק) wayoʾḥazuhu felishetiym wayenaqeru ʾet־ʿeynayw wayowriydu ʾowtow ʿazatah wayaʾaseruhu baneḥushetayim wayehiy ṭowḥen beveyt [haʾasiyriym kh] (haʾasuriym׃ q)

²² וַיָּ֧חֶל שְׂעַר־רֹאשֹׁ֛ו לְצַמֵּ֖חַ כַּאֲשֶׁ֥ר גֻּלָּֽח׃ פ wayaḥel seʿar־roʾshow letsameaḥ kaʾasher gulaḥ׃ f

Note · Juges 16.15–22

Le signe de consécration ne fonctionne pas indépendamment de Dieu

Samson livre ce qu’il avait gardé, puis croit pouvoir se dégager comme auparavant. Le narrateur ajoute ce qu’il ignore : Dieu s’est retiré de lui. La repousse des cheveux prépare une attente, mais ne constitue pas à elle seule une explication magique de la force. La mutilation et l’esclavage décrivent concrètement la cruauté des vainqueurs.

²³ וְסַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים נֶֽאֱסְפוּ֙ לִזְבֹּ֧חַ זֶֽבַח־גָּדֹ֛ול לְדָגֹ֥ון אֱלֹהֵיהֶ֖ם וּלְשִׂמְחָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָתַ֤ן אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ בְּיָדֵ֔נוּ אֵ֖ת שִׁמְשֹׁ֥ון אֹויְבֵֽינוּ׃ wesareney felishetiym neʾesefu lizeboaḥ zevaḥ־gadowl ledagown ʾeloheyhem ulesimeḥah wayoʾmeru natan ʾeloheynu beyadenu ʾet shimeshown ʾowyeveynu׃

²⁴ וַיִּרְא֤וּ אֹתֹו֙ הָעָ֔ם וַֽיְהַלְל֖וּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם כִּ֣י אָמְר֗וּ נָתַ֨ן אֱלֹהֵ֤ינוּ בְיָדֵ֙נוּ֙ אֶת־אֹ֣ויְבֵ֔נוּ וְאֵת֙ מַחֲרִ֣יב אַרְצֵ֔נוּ וַאֲשֶׁ֥ר הִרְבָּ֖ה אֶת־חֲלָלֵֽינוּ׃ wayireʾu ʾotow haʿam wayehalelu ʾet־ʾeloheyhem kiy ʾameru natan ʾeloheynu veyadenu ʾet־ʾowyevenu weʾet maḥariyv ʾaretsenu waʾasher hirebah ʾet־ḥalaleynu׃

²⁵ וַֽיְהִי֙ [כִּי כ] [טֹוב כ] (כְּטֹ֣וב ק) לִבָּ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ קִרְא֥וּ לְשִׁמְשֹׁ֖ון וִישַֽׂחֶק־לָ֑נוּ וַיִּקְרְא֨וּ לְשִׁמְשֹׁ֜ון מִבֵּ֣ית [הָאֲסִירִים כ] (הָאֲסוּרִ֗ים ק) וַיְצַחֵק֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיַּעֲמִ֥ידוּ אֹותֹ֖ו בֵּ֥ין הָעַמּוּדִֽים׃ wayehiy [kiy kh] [ṭowv kh] (keṭowv q) libam wayoʾmeru qireʾu leshimeshown wiysaḥeq־lanu wayiqereʾu leshimeshown mibeyt [haʾasiyriym kh] (haʾasuriym q) wayetsaḥeq lifeneyhem wayaʿamiydu ʾowtow beyn haʿamudiym׃

²⁶ וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשֹׁ֜ון אֶל־הַנַּ֨עַר הַמַּחֲזִ֣יק בְּיָדֹו֮ הַנִּ֣יחָה אֹותִי֒ [וַהֵימִשֵׁנִי כ] (וַהֲמִשֵׁ֙נִי֙ ק) אֶת־הָֽעַמֻּדִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הַבַּ֖יִת נָכֹ֣ון עֲלֵיהֶ֑ם וְאֶשָּׁעֵ֖ן עֲלֵיהֶֽם׃ wayoʾmer shimeshown ʾel־hanaʿar hamaḥaziyq beyadow haniyḥah ʾowtiy [waheymisheniy kh] (wahamisheniy q) ʾet־haʿamudiym ʾasher habayit nakhown ʿaleyhem weʾeshaʿen ʿaleyhem׃

²⁷ וְהַבַּ֗יִת מָלֵ֤א הָֽאֲנָשִׁים֙ וְהַנָּשִׁ֔ים וְשָׁ֕מָּה כֹּ֖ל סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וְעַל־הַגָּ֗ג כִּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה הָרֹאִ֖ים בִּשְׂחֹ֥וק שִׁמְשֹֽׁון׃ wehabayit maleʾ haʾanashiym wehanashiym weshamah kol sareney felishetiym weʿal־hagag kisheloshet ʾalafiym ʾiysh weʾishah haroʾiym biseḥowq shimeshown׃

²⁸ וַיִּקְרָ֥א שִׁמְשֹׁ֛ון אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֡ה זָכְרֵ֣נִי נָא֩ וְחַזְּקֵ֨נִי נָ֜א אַ֣ךְ הַפַּ֤עַם הַזֶּה֙ הָאֱלֹהִ֔ים וְאִנָּקְמָ֧ה נְקַם־אַחַ֛ת מִשְּׁתֵ֥י עֵינַ֖י מִפְּלִשְׁתִּֽים׃ wayiqeraʾ shimeshown ʾel־yehwah wayoʾmar ʾadonay yehowih zakhereniy naʾ weḥazeqeniy naʾ ʾakhe hapaʿam hazeh haʾelohiym weʾinaqemah neqam־ʾaḥat mishetey ʿeynay mipelishetiym׃

²⁹ וַיִּלְפֹּ֨ת שִׁמְשֹׁ֜ון אֶת־שְׁנֵ֣י ׀ עַמּוּדֵ֣י הַתָּ֗וֶךְ אֲשֶׁ֤ר הַבַּ֙יִת֙ נָכֹ֣ון עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּסָּמֵ֖ךְ עֲלֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד בִּימִינֹ֖ו וְאֶחָ֥ד בִּשְׂמֹאלֹֽו׃ wayilepot shimeshown ʾet־sheney ׀ ʿamudey hatawekhe ʾasher habayit nakhown ʿaleyhem wayisamekhe ʿaleyhem ʾeḥad biymiynow weʾeḥad bisemoʾlow׃

³⁰ וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשֹׁ֗ון תָּמֹ֣ות נַפְשִׁי֮ עִם־פְּלִשְׁתִּים֒ וַיֵּ֣ט בְּכֹ֔חַ וַיִּפֹּ֤ל הַבַּ֙יִת֙ עַל־הַסְּרָנִ֔ים וְעַל־כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁר־בֹּ֑ו וַיִּהְי֤וּ הַמֵּתִים֙ אֲשֶׁ֣ר הֵמִ֣ית בְּמֹותֹ֔ו רַבִּ֕ים מֵאֲשֶׁ֥ר הֵמִ֖ית בְּחַיָּֽיו׃ wayoʾmer shimeshown tamowt nafeshiy ʿim־pelishetiym wayeṭ bekhoaḥ wayipol habayit ʿal־haseraniym weʿal־kal־haʿam ʾasher־bow wayiheyu hametiym ʾasher hemiyt bemowtow rabiym meʾasher hemiyt beḥayayw׃

³¹ וַיֵּרְד֨וּ אֶחָ֜יו וְכָל־בֵּ֣ית אָבִיהוּ֮ וַיִּשְׂא֣וּ אֹתֹו֒ וַֽיַּעֲל֣וּ ׀ וַיִּקְבְּר֣וּ אֹותֹ֗ו בֵּ֤ין צָרְעָה֙ וּבֵ֣ין אֶשְׁתָּאֹ֔ל בְּקֶ֖בֶר מָנֹ֣וחַ אָבִ֑יו וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ wayeredu ʾeḥayw wekhal־beyt ʾaviyhu wayiseʾu ʾotow wayaʿalu ׀ wayiqeberu ʾowtow beyn tsareʿah uveyn ʾeshetaʾol beqever manowḥa ʾaviyw wehuʾ shafaṭ ʾet־yiseraʾel ʿeseriym shanah׃ f

Note · Juges 16.23–31

La dernière prière ne devient pas un mandat de vengeance

La célébration de Dagon attribue la capture à la puissance du dieu philistin. Samson demande secours et revanche pour ses yeux, puis fait tomber la maison sur hommes et femmes. Hébreux 11.32 le nomme parmi des figures de foi sans approuver séparément chacun de ses actes. La lecture chrétienne doit maintenir cette distinction et refuser toute imitation meurtrière de sa fin.