Exode 9

¹ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh boʾ ʾel־pareʿoh wedibareta ʾelayw koh־ʾamar yehwah ʾelohey haʿiveriym shalaḥ ʾet־ʿamiy weyaʿaveduniy׃

² כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעֹודְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם׃ kiy ʾim־maʾen ʾatah leshaleaḥ weʿowdekha maḥaziyq bam׃

³ הִנֵּ֨ה יַד־יְהוָ֜ה הֹויָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ hineh yad־yehwah howyah bemiqenekha ʾasher basadeh basusiym baḥamoriym bagemaliym babaqar uvatsoʾn dever kaved meʾod׃

⁴ וְהִפְלָ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר׃ wehifelah yehwah beyn miqeneh yiseraʾel uveyn miqeneh mitserayim weloʾ yamut mikal־liveney yiseraʾel davar׃

⁵ וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מֹועֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ wayasem yehwah mowʿed leʾmor maḥar yaʿaseh yehwah hadavar hazeh baʾarets׃

⁶ וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד׃ wayaʿas yehwah ʾet־hadavar hazeh mimaḥorat wayamat kol miqeneh mitserayim umimiqeneh veney־yiseraʾel loʾ־met ʾeḥad׃

⁷ וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ פ wayishelaḥ pareʿoh wehineh loʾ־met mimiqeneh yiseraʾel ʿad־ʾeḥad wayikhebad lev pareʿoh weloʾ shilaḥ ʾet־haʿam׃ f

Note · Exode 9.1–7

Le refus du roi expose les ressources du pays

La menace concernant le bétail répond au maintien en servitude. Les désignations globales doivent être lues dans le déroulement d’un récit qui mentionnera encore des animaux par la suite. Elles ne justifient pas de fabriquer une reconstitution précise que le texte ne donne pas.

⁸ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חָפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָקֹ֥ו מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh weʾel־ʾaharon qeḥu lakhem meloʾ ḥafeneykhem piyḥa kiveshan uzeraqow mosheh hashamayemah leʿeyney fareʿoh׃

⁹ וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־הָאָדָ֜ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ wehayah leʾavaq ʿal kal־ʾerets mitserayim wehayah ʿal־haʾadam weʿal־habehemah lisheḥiyn poreaḥ ʾavaʿebuʿot bekhal־ʾerets mitserayim׃

¹⁰ וַיִּקְח֞וּ אֶת־פִּ֣יחַ הַכִּבְשָׁ֗ן וַיַּֽעַמְדוּ֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיִּזְרֹ֥ק אֹתֹ֛ו מֹשֶׁ֖ה הַשָּׁמָ֑יְמָה וַיְהִ֗י שְׁחִין֙ אֲבַעְבֻּעֹ֔ת פֹּרֵ֕חַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ wayiqeḥu ʾet־piyḥa hakiveshan wayaʿamedu lifeney fareʿoh wayizeroq ʾotow mosheh hashamayemah wayehiy sheḥiyn ʾavaʿebuʿot poreaḥ baʾadam uvabehemah׃

¹¹ וְלֹֽא־יָכְל֣וּ הַֽחַרְטֻמִּ֗ים לַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֖ה מִפְּנֵ֣י הַשְּׁחִ֑ין כִּֽי־הָיָ֣ה הַשְּׁחִ֔ין בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם וּבְכָל־מִצְרָֽיִם׃ weloʾ־yakhelu haḥareṭumiym laʿamod lifeney mosheh mipeney hasheḥiyn kiy־hayah hasheḥiyn baḥareṭumim uvekhal־mitserayim׃

¹² וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃ ס wayeḥazeq yehwah ʾet־lev pareʿoh weloʾ shamaʿ ʾalehem kaʾasher diber yehwah ʾel־mosheh׃ s

Note · Exode 9.8–12

Les médiateurs de cour deviennent eux-mêmes vulnérables

Les magiciens ne peuvent plus se tenir devant Moïse à cause des atteintes corporelles. Leur place dans l’appareil royal ne les protège pas. Le durcissement est ici attribué à Dieu ; cette formulation appartient à la tension du récit et ne doit pas effacer les refus que Pharaon a déjà personnellement opposés.

¹³ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh hashekem baboqer wehiteyatsev lifeney fareʿoh weʾamareta ʾelayw koh־ʾamar yehwah ʾelohey haʿiveriym shalaḥ ʾet־ʿamiy weyaʿaveduniy׃

¹⁴ כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ kiy ׀ bapaʿam hazoʾt ʾaniy sholeaḥ ʾet־kal־magefotay ʾel־libekha uvaʿavadeykha uveʿamekha baʿavur tedaʿ kiy ʾeyn kamoniy bekhal־haʾarets׃

¹⁵ כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אֹותְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ׃ kiy ʿatah shalaḥetiy ʾet־yadiy waʾakhe ʾowtekha weʾet־ʿamekha badaver watikaḥed min־haʾarets׃

¹⁶ וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ weʾulam baʿavur zoʾt heʿemadetiykha baʿavur hareʾotekha ʾet־koḥiy ulemaʿan saper shemiy bekhal־haʾarets׃

¹⁷ עֹודְךָ֖ מִסְתֹּולֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם׃ ʿowdekha misetowlel beʿamiy leviletiy shaleḥam׃

¹⁸ הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיֹּ֥ום הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־עָֽתָּה׃ hineniy mameṭiyr kaʿet maḥar barad kaved meʾod ʾasher loʾ־hayah khamohu bemitserayim lemin־hayowm hiuasedah weʿad־ʿatah׃

¹⁹ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃ weʿatah shelaḥ haʿez ʾet־miqenekha weʾet kal־ʾasher lekha basadeh kal־haʾadam wehabehemah ʾasher־yimatseʾ vasadeh weloʾ yeʾasef habayetah weyarad ʿalehem habarad wametu׃

²⁰ הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים׃ hayareʾ ʾet־devar yehwah meʿavedey pareʿoh heniys ʾet־ʿavadayw weʾet־miqenehu ʾel־habatiym׃

²¹ וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבֹּ֖ו אֶל־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ פ waʾasher loʾ־sam libow ʾel־devar yehwah wayaʿazov ʾet־ʿavadayw weʾet־miqenehu basadeh׃ f

²² וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵ֤ה אֶת־יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־הָאָדָ֣ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כָּל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh neṭeh ʾet־yadekha ʿal־hashamayim wiyhiy varad bekhal־ʾerets mitserayim ʿal־haʾadam weʿal־habehemah weʿal kal־ʿesev hasadeh beʾerets mitserayim׃

²³ וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֮ עַל־הַשָּׁמַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ wayeṭ mosheh ʾet־maṭehu ʿal־hashamayim wayhwah natan qolot uvarad watihalakhe ʾesh ʾaretsah wayameṭer yehwah barad ʿal־ʾerets mitserayim׃

²⁴ וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּתֹ֣וךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֹֽוי׃ wayehiy varad weʾesh mitelaqaḥat betowkhe habarad kaved meʾod ʾasher loʾ־hayah khamohu bekhal־ʾerets mitserayim meʾaz hayetah legowy׃

²⁵ וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כָּל־עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת־כָּל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר׃ wayakhe habarad bekhal־ʾerets mitserayim ʾet kal־ʾasher basadeh meʾadam weʿad־behemah weʾet kal־ʿesev hasadeh hikah habarad weʾet־kal־ʿets hasadeh shiber׃

²⁶ רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד׃ raq beʾerets goshen ʾasher־sham beney yiseraʾel loʾ hayah barad׃

Note · Exode 9.13–26

Un avertissement laisse place à une réponse

Certains serviteurs accueillent la parole annonçant la grêle et mettent à l’abri leurs gens et leurs troupeaux. Le récit ne décrit donc pas tous les Égyptiens comme un bloc moral identique. Des décisions différentes restent visibles au sein même de la maison qui sert Pharaon.

²⁷ וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְהוָה֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים׃ wayishelaḥ pareʿoh wayiqeraʾ lemosheh uleʾaharon wayoʾmer ʾalehem ḥaṭaʾtiy hapaʿam yehwah hatsadiyq waʾaniy weʿamiy hareshaʿiym׃

²⁸ הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד׃ haʿetiyru ʾel־yehwah werav miheyot qolot ʾelohiym uvarad waʾashaleḥah ʾetekhem weloʾ tosifun laʿamod׃

²⁹ וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהוָ֑ה הַקֹּלֹ֣ות יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־עֹ֔וד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃ wayoʾmer ʾelayw mosheh ketseʾtiy ʾet־haʿiyr ʾeferos ʾet־kapay ʾel־yehwah haqolowt yeḥedalun wehabarad loʾ yiheyeh־ʿowd lemaʿan tedaʿ kiy layhwah haʾarets׃

³⁰ וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃ weʾatah waʿavadeykha yadaʿetiy kiy ṭerem tiyreʾun mipeney yehwah ʾelohiym׃

³¹ וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל׃ wehapishetah wehaseʿorah nukatah kiy haseʿorah ʾaviyv wehapishetah giveʿol׃

³² וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה׃ wehaḥiṭah wehakusemet loʾ nuku kiy ʾafiylot henah׃

³³ וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־יְהוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלֹות֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה׃ wayetseʾ mosheh meʿim pareʿoh ʾet־haʿiyr wayiferos kapayw ʾel־yehwah wayaḥedelu haqolowt wehabarad umaṭar loʾ־nitakhe ʾaretsah׃

³⁴ וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבֹּ֖ו ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו׃ wayareʾ pareʿoh kiy־ḥadal hamaṭar wehabarad wehaqolot wayosef laḥaṭoʾ wayakhebed libow huʾ waʿavadayw׃

³⁵ וַֽיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ wayeḥezaq lev pareʿoh weloʾ shilaḥ ʾet־beney yiseraʾel kaʾasher diber yehwah beyad־mosheh׃ f

Note · Exode 9.27–35

L’aveu ne suffit pas quand le refus demeure

Le roi reconnaît une faute et demande l’arrêt de l’orage. Moïse discerne pourtant que la crainte de Dieu n’est pas encore réellement accueillie. Après la fin de la grêle, le refus reprend. Le texte distingue les paroles de repentir du traitement effectivement réservé aux personnes opprimées.