Genèse 21

¹ וַֽיהוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ wayhwah paqad ʾet־sarah kaʾasher ʾamar wayaʿas yehwah lesarah kaʾasher diber׃

² וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמֹּועֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹתֹ֖ו אֱלֹהִֽים׃ watahar wateled sarah leʾaveraham ben lizequnayw lamowʿed ʾasher־diber ʾotow ʾelohiym׃

³ וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־שֶׁם־בְּנֹ֧ו הַנֹּֽולַד־לֹ֛ו אֲשֶׁר־יָלְדָה־לֹּ֥ו שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃ wayiqeraʾ ʾaveraham ʾet־shem־benow hanowlad־low ʾasher־yaledah־low sarah yitseḥaq׃

⁴ וַיָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנֹ֔ו בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹתֹ֖ו אֱלֹהִֽים׃ wayamal ʾaveraham ʾet־yitseḥaq benow ben־shemonat yamiym kaʾasher tsiuah ʾotow ʾelohiym׃

⁵ וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד לֹ֔ו אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֹֽו׃ weʾaveraham ben־meʾat shanah behiualed low ʾet yitseḥaq benow׃

⁶ וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל־הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק־לִֽי׃ watoʾmer sarah tseḥoq ʿasah liy ʾelohiym kal־hashomeaʿ yitseḥaq־liy׃

⁷ וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃ watoʾmer miy milel leʾaveraham heyniyqah vaniym sarah kiy־yaladetiy ven lizequnayw׃

Note · Genèse 21.1–7

Un accomplissement qui porte un nom

Le récit souligne la correspondance entre la parole de Dieu et la naissance. Le rire de Sara exprime désormais une joie partagée. Cette délivrance particulière ne doit pas être transformée en promesse universelle de maternité : la valeur d’une personne ne dépend pas d’une issue identique à celle de Sara.

⁸ וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָדֹ֔ול בְּיֹ֖ום הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃ wayigedal hayeled wayigamal wayaʿas ʾaveraham misheteh gadowl beyowm higamel ʾet־yitseḥaq׃

⁹ וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃ watereʾ sarah ʾet־ben־hagar hamitseriyt ʾasher־yaledah leʾaveraham metsaḥeq׃

¹⁰ וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק׃ watoʾmer leʾaveraham garesh haʾamah hazoʾt weʾet־benah kiy loʾ yiyrash ben־haʾamah hazoʾt ʿim־beniy ʿim־yitseḥaq׃

¹¹ וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אֹודֹ֥ת בְּנֹֽו׃ wayeraʿ hadavar meʾod beʿeyney ʾaveraham ʿal ʾowdot benow׃

¹² וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃ wayoʾmer ʾelohiym ʾel־ʾaveraham ʾal־yeraʿ beʿeyneykha ʿal־hanaʿar weʿal־ʾamatekha kol ʾasher toʾmar ʾeleykha sarah shemaʿ beqolah kiy veyitseḥaq yiqareʾ lekha zaraʿ׃

¹³ וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָאָמָ֖ה לְגֹ֣וי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ wegam ʾet־ben־haʾamah legowy ʾasiymenu kiy zareʿakha huʾ׃

¹⁴ וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ wayashekem ʾaveraham ׀ baboqer wayiqaḥ־leḥem weḥemat mayim wayiten ʾel־hagar sam ʿal־shikhemah weʾet־hayeled wayeshaleḥeah watelekhe watetaʿ bemidebar beʾer shavaʿ׃

Note · Genèse 21.8–14

Une séparation dont la douleur reste visible

Le statut d’héritier devient un point de conflit. Abraham souffre de ce qui concerne son fils, mais Agar et Ismaël doivent partir. L’annonce d’un avenir pour Ismaël ne rend pas légère leur expulsion. Le lecteur doit entendre aussi la vulnérabilité de ceux qui sont éloignés de la maison.

¹⁵ וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃ wayikhelu hamayim min־haḥemet watashelekhe ʾet־hayeled taḥat ʾaḥad hasiyḥim׃

¹⁶ וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמֹ֣ות הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃ watelekhe wateshev lah mineged hareḥeq kimeṭaḥawey qeshet kiy ʾamerah ʾal־ʾereʾeh bemowt hayaled wateshev mineged watisaʾ ʾet־qolah wateveke׃

¹⁷ וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־קֹ֣ול הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־הָגָר֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־קֹ֥ול הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃ wayishemaʿ ʾelohiym ʾet־qowl hanaʿar wayiqeraʾ maleʾakhe ʾelohiym ׀ ʾel־hagar min־hashamayim wayoʾmer lah mah־lakhe hagar ʾal־tiyreʾiy kiy־shamaʿ ʾelohiym ʾel־qowl hanaʿar baʾasher huʾ־sham׃

¹⁸ ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת־יָדֵ֖ךְ בֹּ֑ו כִּֽי־לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול אֲשִׂימֶֽנּוּ׃ qumiy seʾiy ʾet־hanaʿar wehaḥaziyqiy ʾet־yadekhe bow kiy־legowy gadowl ʾasiymenu׃

¹⁹ וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־הַחֵ֙מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת־הַנָּֽעַר׃ wayifeqaḥ ʾelohiym ʾet־ʿeyneyha watereʾ beʾer mayim watelekhe watemaleʾ ʾet־haḥemet mayim watasheqe ʾet־hanaʿar׃

²⁰ וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃ wayehiy ʾelohiym ʾet־hanaʿar wayigedal wayeshev bamidebar wayehiy roveh qashat׃

²¹ וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־לֹ֥ו אִמֹּ֛ו אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ wayeshev bemidebar paʾran watiqaḥ־low ʾimow ʾishah meʾerets mitserayim׃ f

Note · Genèse 21.15–21

Dieu entend au-delà du cercle de la promesse

Dans la détresse, Agar ne voit plus d’issue. Le secours associe une parole et la découverte d’une ressource vitale. Le narrateur suit ensuite la croissance d’Ismaël. La survie et l’avenir de cet enfant ont une valeur propre, même si le fil principal du livre se poursuit avec Isaac.

²² וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָאֹ֔ו אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ wayehiy baʿet hahiwʾ wayoʾmer ʾaviymelekhe ufiykhol sar־tsevaʾow ʾel־ʾaveraham leʾmor ʾelohiym ʿimekha bekhol ʾasher־ʾatah ʿoseh׃

²³ וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃ weʿatah hishaveʿah liy veʾlohiym henah ʾim־tisheqor liy uleniyniy ulenekhediy kaḥesed ʾasher־ʿasiytiy ʿimekha taʿaseh ʿimadiy weʿim־haʾarets ʾasher־garetah bah׃

²⁴ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃ wayoʾmer ʾaveraham ʾanokhiy ʾishaveaʿ׃

²⁵ וְהֹוכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־אֹדֹות֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃ wehowkhiaḥ ʾaveraham ʾet־ʾaviymelekhe ʿal־ʾodowt beʾer hamayim ʾasher gazelu ʿavedey ʾaviymelekhe׃

²⁶ וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־אַתָּ֞ה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיֹּֽום׃ wayoʾmer ʾaviymelekhe loʾ yadaʿetiy miy ʿasah ʾet־hadavar hazeh wegam־ʾatah loʾ־higadeta liy wegam ʾanokhiy loʾ shamaʿetiy biletiy hayowm׃

²⁷ וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃ wayiqaḥ ʾaveraham tsoʾn uvaqar wayiten laʾaviymelekhe wayikheretu sheneyhem beriyt׃

²⁸ וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃ wayatsev ʾaveraham ʾet־shevaʿ kivesot hatsoʾn levadehen׃

²⁹ וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃ wayoʾmer ʾaviymelekhe ʾel־ʾaveraham mah henah shevaʿ kevasot haʾeleh ʾasher hitsaveta levadanah׃

³⁰ וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃ wayoʾmer kiy ʾet־shevaʿ kevasot tiqaḥ miyadiy baʿavur tiheyeh־liy leʿedah kiy ḥafaretiy ʾet־habeʾer hazoʾt׃

³¹ עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ ʿal־ken qaraʾ lamaqowm hahuʾ beʾer shavaʿ kiy sham nishebeʿu sheneyhem׃

³² וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָאֹ֔ו וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃ wayikheretu veriyt biveʾer shavaʿ wayaqam ʾaviymelekhe ufiykhol sar־tsevaʾow wayashuvu ʾel־ʾerets pelishetiym׃

³³ וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עֹולָֽם׃ wayiṭaʿ ʾeshel biveʾer shavaʿ wayiqeraʾ־sham beshem yehwah ʾel ʿowlam׃

³⁴ וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ wayagar ʾaveraham beʾerets pelishetiym yamiym rabiym׃ f

Note · Genèse 21.22–34

La paix demande aussi de régler un litige

L’accord avec Abimélec inclut une contestation sur un puits. La reconnaissance de la présence de Dieu auprès d’Abraham ne dispense pas de traiter les droits d’usage et les engagements réciproques. Le récit relie l’invocation du Seigneur à une vie de voisinage où la parole donnée compte.