Juges 19

¹ וַיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמֶ֖לֶךְ אֵ֣ין בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י ׀ אִ֣ישׁ לֵוִ֗י גָּ֚ר בְּיַרְכְּתֵ֣י הַר־אֶפְרַ֔יִם וַיִּֽקַּֽח־לֹו֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽה׃ wayehiy bayamiym hahem umelekhe ʾeyn beyiseraʾel wayehiy ׀ ʾiysh lewiy gar beyareketey har־ʾeferayim wayiqaḥ־low ʾishah fiylegesh mibeyt leḥem yehudah׃

² וַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשֹׁ֔ו וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתֹּו֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ אֶל־בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַתְּהִי־שָׁ֕ם יָמִ֖ים אַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ watizeneh ʿalayw piylageshow watelekhe meʾitow ʾel־beyt ʾaviyha ʾel־beyt leḥem yehudah watehiy־sham yamiym ʾarebaʿah ḥodashiym׃

³ וַיָּ֨קָם אִישָׁ֜הּ וַיֵּ֣לֶךְ אַחֲרֶ֗יהָ לְדַבֵּ֤ר עַל־לִבָּהּ֙ [לַהֲשִׁיבֹו כ] (לַהֲשִׁיבָ֔הּ ק) וְנַעֲרֹ֥ו עִמֹּ֖ו וְצֶ֣מֶד חֲמֹרִ֑ים וַתְּבִיאֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ וַיִּרְאֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיִּשְׂמַ֖ח לִקְרָאתֹֽו׃ wayaqam ʾiyshah wayelekhe ʾaḥareyha ledaber ʿal־libah [lahashiyvow kh] (lahashiyvah q) wenaʿarow ʿimow wetsemed ḥamoriym wateviyʾehu beyt ʾaviyha wayireʾehu ʾaviy hanaʿarah wayisemaḥ liqeraʾtow׃

⁴ וַיֶּחֱזַק־בֹּ֤ו חֹֽתְנֹו֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב אִתֹּ֖ו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיֹּאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם׃ wayeḥezaq־bow ḥotenow ʾaviy hanaʿarah wayeshev ʾitow sheloshet yamiym wayoʾkhelu wayishetu wayaliynu sham׃

⁵ וַֽיְהִי֙ בַּיֹּ֣ום הָרְבִיעִ֔י וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ בַבֹּ֖קֶר וַיָּ֣קָם לָלֶ֑כֶת וַיֹּאמֶר֩ אֲבִ֨י הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל־חֲתָנֹ֗ו סְעָ֧ד לִבְּךָ֛ פַּת־לֶ֖חֶם וְאַחַ֥ר תֵּלֵֽכוּ׃ wayehiy bayowm hareviyʿiy wayashekiymu vaboqer wayaqam lalekhet wayoʾmer ʾaviy hanaʿarah ʾel־ḥatanow seʿad libekha pat־leḥem weʾaḥar telekhu׃

⁶ וַיֵּשְׁב֗וּ וַיֹּאכְל֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וַיִּשְׁתּ֑וּ וַיֹּ֜אמֶר אֲבִ֤י הַֽנַּעֲרָה֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ הֹֽואֶל־נָ֥א וְלִ֖ין וְיִטַ֥ב לִבֶּֽךָ׃ wayeshevu wayoʾkhelu sheneyhem yaḥedaw wayishetu wayoʾmer ʾaviy hanaʿarah ʾel־haʾiysh howʾel־naʾ weliyn weyiṭav libekha׃

⁷ וַיָּ֥קָם הָאִ֖ישׁ לָלֶ֑כֶת וַיִּפְצַר־בֹּו֙ חֹתְנֹ֔ו וַיָּ֖שָׁב וַיָּ֥לֶן שָֽׁם׃ wayaqam haʾiysh lalekhet wayifetsar־bow ḥotenow wayashav wayalen sham׃

⁸ וַיַּשְׁכֵּ֨ם בַּבֹּ֜קֶר בַּיֹּ֣ום הַחֲמִישִׁי֮ לָלֶכֶת֒ וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֗ה סְעָד־נָא֙ לְבָ֣בְךָ֔ וְהִֽתְמַהְמְה֖וּ עַד־נְטֹ֣ות הַיֹּ֑ום וַיֹּאכְל֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ wayashekem baboqer bayowm haḥamiyshiy lalekhet wayoʾmer ׀ ʾaviy hanaʿarah seʿad־naʾ levavekha wehitemahemehu ʿad־neṭowt hayowm wayoʾkhelu sheneyhem׃

⁹ וַיָּ֤קָם הָאִישׁ֙ לָלֶ֔כֶת ה֥וּא וּפִילַגְשֹׁ֖ו וְנַעֲרֹ֑ו וַיֹּ֣אמֶר לֹ֣ו חֹתְנֹ֣ו אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֡ה הִנֵּ֣ה נָא֩ רָפָ֨ה הַיֹּ֜ום לַעֲרֹ֗ב לִֽינוּ־נָ֞א הִנֵּ֨ה חֲנֹ֤ות הַיֹּום֙ לִ֥ין פֹּה֙ וְיִיטַ֣ב לְבָבֶ֔ךָ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֤ם מָחָר֙ לְדַרְכְּכֶ֔ם וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽךָ׃ wayaqam haʾiysh lalekhet huʾ ufiylageshow wenaʿarow wayoʾmer low ḥotenow ʾaviy hanaʿarah hineh naʾ rafah hayowm laʿarov liynu־naʾ hineh ḥanowt hayowm liyn poh weyiyṭav levavekha wehishekametem maḥar ledarekekhem wehalakheta leʾohalekha׃

Note · Juges 19.1–9

L’accueil des hommes ne fait pas entendre la décision de la femme

Le statut de concubine appartient à un cadre familial ancien inégal. Le début relate son départ et le retour du Lévite pour la ramener, mais ne livre pas sa parole. Quelle que soit la manière de comprendre leur rupture, elle ne constitue pas une justification de la violence à venir ni une cause permettant de lui en attribuer la faute.

¹⁰ וְלֹֽא־אָבָ֤ה הָאִישׁ֙ לָל֔וּן וַיָּ֣קָם וַיֵּ֗לֶךְ וַיָּבֹא֙ עַד־נֹ֣כַח יְב֔וּס הִ֖יא יְרוּשָׁלִָ֑ם וְעִמֹּ֗ו צֶ֤מֶד חֲמֹורִים֙ חֲבוּשִׁ֔ים וּפִילַגְשֹׁ֖ו עִמֹּֽו׃ weloʾ־ʾavah haʾiysh lalun wayaqam wayelekhe wayavoʾ ʿad־nokhaḥ yevus hiyʾ yerushalim weʿimow tsemed ḥamowriym ḥavushiym ufiylageshow ʿimow׃

¹¹ הֵ֣ם עִם־יְב֔וּס וְהַיֹּ֖ום רַ֣ד מְאֹ֑ד וַיֹּ֨אמֶר הַנַּ֜עַר אֶל־אֲדֹנָ֗יו לְכָה־נָּ֛א וְנָס֛וּרָה אֶל־עִֽיר־הַיְבוּסִ֥י הַזֹּ֖את וְנָלִ֥ין בָּֽהּ׃ hem ʿim־yevus wehayowm rad meʾod wayoʾmer hanaʿar ʾel־ʾadonayw lekhah־naʾ wenasurah ʾel־ʿiyr־hayevusiy hazoʾt wenaliyn bah׃

¹² וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲדֹנָ֔יו לֹ֤א נָסוּר֙ אֶל־עִ֣יר נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑נָּה וְעָבַ֖רְנוּ עַד־גִּבְעָֽה׃ wayoʾmer ʾelayw ʾadonayw loʾ nasur ʾel־ʿiyr nakheriy ʾasher loʾ־mibeney yiseraʾel henah weʿavarenu ʿad־giveʿah׃

¹³ וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲרֹ֔ו לְךָ֥ וְנִקְרְבָ֖ה בְּאַחַ֣ד הַמְּקֹמֹ֑ות וְלַ֥נּוּ בַגִּבְעָ֖ה אֹ֥ו בָרָמָֽה׃ wayoʾmer lenaʿarow lekha weniqerevah beʾaḥad hameqomowt welanu vagiveʿah ʾow varamah׃

¹⁴ וַיַּעַבְר֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַתָּבֹ֤א לָהֶם֙ הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֥צֶל הַגִּבְעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר לְבִנְיָמִֽן׃ wayaʿaveru wayelekhu watavoʾ lahem hashemesh ʾetsel hagiveʿah ʾasher levineyamin׃

¹⁵ וַיָּסֻ֣רוּ שָׁ֔ם לָבֹ֖וא לָל֣וּן בַּגִּבְעָ֑ה וַיָּבֹ֗א וַיֵּ֙שֶׁב֙ בִּרְחֹ֣וב הָעִ֔יר וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מְאַסֵּֽף־אֹותָ֥ם הַבַּ֖יְתָה לָלֽוּן׃ wayasuru sham lavowʾ lalun bagiveʿah wayavoʾ wayeshev bireḥowv haʿiyr weʾeyn ʾiysh meʾasef־ʾowtam habayetah lalun׃

¹⁶ וְהִנֵּ֣ה ׀ אִ֣ישׁ זָקֵ֗ן בָּ֣א מִֽן־מַעֲשֵׂ֤הוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ בָּעֶ֔רֶב וְהָאִישׁ֙ מֵהַ֣ר אֶפְרַ֔יִם וְהוּא־גָ֖ר בַּגִּבְעָ֑ה וְאַנְשֵׁ֥י הַמָּקֹ֖ום בְּנֵ֥י יְמִינִֽי׃ wehineh ׀ ʾiysh zaqen baʾ min־maʿasehu min־hasadeh baʿerev wehaʾiysh mehar ʾeferayim wehuʾ־gar bagiveʿah weʾaneshey hamaqowm beney yemiyniy׃

¹⁷ וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֛רְא אֶת־הָאִ֥ישׁ הָאֹרֵ֖חַ בִּרְחֹ֣ב הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֧ישׁ הַזָּקֵ֛ן אָ֥נָה תֵלֵ֖ךְ וּמֵאַ֥יִן תָּבֹֽוא׃ wayisaʾ ʿeynayw wayareʾ ʾet־haʾiysh haʾoreaḥ bireḥov haʿiyr wayoʾmer haʾiysh hazaqen ʾanah telekhe umeʾayin tavowʾ׃

¹⁸ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו עֹבְרִ֨ים אֲנַ֜חְנוּ מִבֵּֽית־לֶ֣חֶם יְהוּדָה֮ עַד־יַרְכְּתֵ֣י הַר־אֶפְרַיִם֒ מִשָּׁ֣ם אָנֹ֔כִי וָאֵלֵ֕ךְ עַד־בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וְאֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֲנִ֣י הֹלֵ֔ךְ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ מְאַסֵּ֥ף אֹותִ֖י הַבָּֽיְתָה׃ wayoʾmer ʾelayw ʿoveriym ʾanaḥenu mibeyt־leḥem yehudah ʿad־yareketey har־ʾeferayim misham ʾanokhiy waʾelekhe ʿad־beyt leḥem yehudah weʾet־beyt yehwah ʾaniy holekhe weʾeyn ʾiysh meʾasef ʾowtiy habayetah׃

¹⁹ וְגַם־תֶּ֤בֶן גַּם־מִסְפֹּוא֙ יֵ֣שׁ לַחֲמֹורֵ֔ינוּ וְ֠גַם לֶ֣חֶם וָיַ֤יִן יֶשׁ־לִי֙ וְלַֽאֲמָתֶ֔ךָ וְלַנַּ֖עַר עִם־עֲבָדֶ֑יךָ אֵ֥ין מַחְסֹ֖ור כָּל־דָּבָֽר׃ wegam־teven gam־misepowʾ yesh laḥamowreynu wegam leḥem wayayin yesh־liy welaʾamatekha welanaʿar ʿim־ʿavadeykha ʾeyn maḥesowr kal־davar׃

²⁰ וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֤ישׁ הַזָּקֵן֙ שָׁלֹ֣ום לָ֔ךְ רַ֥ק כָּל־מַחְסֹורְךָ֖ עָלָ֑י רַ֥ק בָּרְחֹ֖וב אַל־תָּלַֽן׃ wayoʾmer haʾiysh hazaqen shalowm lakhe raq kal־maḥesowrekha ʿalay raq bareḥowv ʾal־talan׃

²¹ וַיְבִיאֵ֣הוּ לְבֵיתֹ֔ו [וַיִּבֹּול כ] (וַיָּ֖בָל ק) לַחֲמֹורִ֑ים וַֽיִּרְחֲצוּ֙ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ wayeviyʾehu leveytow [wayibowl kh] (wayaval q) laḥamowriym wayireḥatsu rageleyhem wayoʾkhelu wayishetu׃

Note · Juges 19.10–21

L’appartenance au même peuple ne garantit pas l’accueil

Le refus de dormir chez les Jébusiens conduit les voyageurs à Guibéa, où un résident venu d’Éphraïm les reçoit finalement. L’inversion est forte : le lieu supposé sûr devient celui du crime. Le texte reprend des motifs de Genèse 19 pour placer le désordre au cœur d’Israël, sans le réserver aux étrangers.

²² הֵמָּה֮ מֵיטִיבִ֣ים אֶת־לִבָּם֒ וְהִנֵּה֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֣י בְנֵֽי־בְלִיַּ֗עַל נָסַ֙בּוּ֙ אֶת־הַבַּ֔יִת מִֽתְדַּפְּקִ֖ים עַל־הַדָּ֑לֶת וַיֹּאמְר֗וּ אֶל־הָ֠אִישׁ בַּ֣עַל הַבַּ֤יִת הַזָּקֵן֙ לֵאמֹ֔ר הֹוצֵ֗א אֶת־הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בָּ֥א אֶל־בֵּיתְךָ֖ וְנֵדָעֶֽנּוּ׃ hemah meyṭiyviym ʾet־libam wehineh ʾaneshey haʿiyr ʾaneshey veney־veliyaʿal nasabu ʾet־habayit mitedapeqiym ʿal־hadalet wayoʾmeru ʾel־haʾiysh baʿal habayit hazaqen leʾmor howtseʾ ʾet־haʾiysh ʾasher־baʾ ʾel־beytekha wenedaʿenu׃

²³ וַיֵּצֵ֣א אֲלֵיהֶ֗ם הָאִישׁ֙ בַּ֣עַל הַבַּ֔יִת וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַל־אַחַ֖י אַל־תָּרֵ֣עוּ נָ֑א אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר־בָּ֞א הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ אַל־בֵּיתִ֔י אַֽל־תַּעֲשׂ֖וּ אֶת־הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃ wayetseʾ ʾaleyhem haʾiysh baʿal habayit wayoʾmer ʾalehem ʾal־ʾaḥay ʾal־tareʿu naʾ ʾaḥarey ʾasher־baʾ haʾiysh hazeh ʾal־beytiy ʾal־taʿasu ʾet־hanevalah hazoʾt׃

²⁴ הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַבְּתוּלָ֜ה וּפִֽילַגְשֵׁ֗הוּ אֹוצִֽיאָה־נָּ֤א אֹותָם֙ וְעַנּ֣וּ אֹותָ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ם הַטֹּ֖וב בְּעֵינֵיכֶ֑ם וְלָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ דְּבַ֖ר הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃ hineh vitiy habetulah ufiylageshehu ʾowtsiyʾah־naʾ ʾowtam weʿanu ʾowtam waʿasu lahem haṭowv beʿeyneykhem welaʾiysh hazeh loʾ taʿasu devar hanevalah hazoʾt׃

²⁵ וְלֹֽא־אָב֤וּ הָאֲנָשִׁים֙ לִשְׁמֹ֣עַֽ לֹ֔ו וַיַּחֲזֵ֤ק הָאִישׁ֙ בְּפִ֣ילַגְשֹׁ֔ו וַיֹּצֵ֥א אֲלֵיהֶ֖ם הַח֑וּץ וַיֵּדְע֣וּ אֹ֠ותָהּ וַיִּֽתְעַלְּלוּ־בָ֤הּ כָּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַֽיְשַׁלְּח֖וּהָ [בַּעֲלֹות כ] (כַּעֲלֹ֥ות ק) הַשָּֽׁחַר׃ weloʾ־ʾavu haʾanashiym lishemoaʿ low wayaḥazeq haʾiysh befiylageshow wayotseʾ ʾaleyhem haḥuts wayedeʿu ʾowtah wayiteʿalelu־vah kal־halayelah ʿad־haboqer wayeshaleḥuah [baʿalowt kh] (kaʿalowt q) hashaḥar׃

Note · Juges 19.22–25

Protéger un homme en livrant des femmes reste une violence

L’hôte propose sa fille et la concubine aux agresseurs ; le Lévite fait ensuite sortir sa compagne. Le langage de protection de l’invité ne rend pas cette offre juste. La menace initiale de viol contre l’homme est elle aussi grave ; ni sa protection ni la dignité masculine ne peuvent être achetées par l’abandon d’autres personnes.

²⁶ וַתָּבֹ֥א הָאִשָּׁ֖ה לִפְנֹ֣ות הַבֹּ֑קֶר וַתִּפֹּ֞ל פֶּ֧תַח בֵּית־הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־אֲדֹונֶ֥יהָ שָּׁ֖ם עַד־הָאֹֽור׃ watavoʾ haʾishah lifenowt haboqer watipol petaḥ beyt־haʾiysh ʾasher־ʾadowneyha sham ʿad־haʾowr׃

²⁷ וַיָּ֨קָם אֲדֹנֶ֜יהָ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּפְתַּח֙ דַּלְתֹ֣ות הַבַּ֔יִת וַיֵּצֵ֖א לָלֶ֣כֶת לְדַרְכֹּ֑ו וְהִנֵּ֧ה הָאִשָּׁ֣ה פִֽילַגְשֹׁ֗ו נֹפֶ֙לֶת֙ פֶּ֣תַח הַבַּ֔יִת וְיָדֶ֖יהָ עַל־הַסַּֽף׃ wayaqam ʾadoneyha baboqer wayifetaḥ daletowt habayit wayetseʾ lalekhet ledarekow wehineh haʾishah fiylageshow nofelet petaḥ habayit weyadeyha ʿal־hasaf׃

²⁸ וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ ק֥וּמִי וְנֵלֵ֖כָה וְאֵ֣ין עֹנֶ֑ה וַיִּקָּחֶ֙הָ֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ור וַיָּ֣קָם הָאִ֔ישׁ וַיֵּ֖לֶךְ לִמְקֹמֹֽו׃ wayoʾmer ʾeleyha qumiy wenelekhah weʾeyn ʿoneh wayiqaḥeah ʿal־haḥamowr wayaqam haʾiysh wayelekhe limeqomow׃

²⁹ וַיָּבֹ֣א אֶל־בֵּיתֹ֗ו וַיִּקַּ֤ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֙לֶת֙ וַיַּחֲזֵ֣ק בְּפִֽילַגְשֹׁ֔ו וַֽיְנַתְּחֶ֙הָ֙ לַעֲצָמֶ֔יהָ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר נְתָחִ֑ים וַֽיְשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃ wayavoʾ ʾel־beytow wayiqaḥ ʾet־hamaʾakhelet wayaḥazeq befiylageshow wayenateḥeah laʿatsameyha lisheneym ʿasar netaḥiym wayeshaleḥeah bekhol gevul yiseraʾel׃

³⁰ וְהָיָ֣ה כָל־הָרֹאֶ֗ה וְאָמַר֙ לֹֽא־נִהְיְתָ֤ה וְלֹֽא־נִרְאֲתָה֙ כָּזֹ֔את לְמִיֹּ֞ום עֲלֹ֤ות בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה שִֽׂימוּ־לָכֶ֥ם עָלֶ֖יהָ עֻ֥צוּ וְדַבֵּֽרוּ׃ פ wehayah khal־haroʾeh weʾamar loʾ־niheyetah weloʾ־nireʾatah kazoʾt lemiyowm ʿalowt beney־yiseraʾel meʾerets mitserayim ʿad hayowm hazeh siymu־lakhem ʿaleyha ʿutsu wedaberu׃ f

Note · Juges 19.26–30

Le corps de la victime ne doit pas effacer sa personne

Les mains sur le seuil et l’ordre de repartir rendent sensible l’absence de soin racontée. Le texte ne précise pas ici l’instant exact de sa mort, avant le démembrement ; le chapitre suivant la dira tuée. Le geste du Lévite provoque une mobilisation sans nous restituer la voix de la femme. L’appel à réfléchir exige aussi d’interroger sa propre conduite.