1 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
2 דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנֹורָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֹֽות׃ daber ʾel־ʾaharon weʾamareta ʾelayw behaʿalotekha ʾet־hanerot ʾel־mul peney hamenowrah yaʾiyru shiveʿat hanerowt׃
3 וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנֹורָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ wayaʿas ken ʾaharon ʾel־mul peney hamenowrah heʿelah neroteyha kaʾasher tsiuah yehwah ʾet־mosheh׃
4 וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה׃ פ wezeh maʿaseh hamenorah miqeshah zahav ʿad־yerekhah ʿad־pireḥah miqeshah hiwʾ kamareʾeh ʾasher hereʾah yehwah ʾet־mosheh ken ʿasah ʾet־hamenorah׃ f
Note · Nombres 8.1–4
La lumière dépend d’une attention concrète
Aaron dispose les lampes selon l’instruction, et le chandelier rappelle le travail accompli pour le sanctuaire. La fidélité n’est pas seulement un événement intérieur ; elle peut prendre la forme d’une tâche régulière. Le texte ne transforme pas pour autant l’objet en source autonome de présence divine.
5 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
6 קַ֚ח אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְטִהַרְתָּ֖ אֹתָֽם׃ qaḥ ʾet־halewiyim mitowkhe beney yiseraʾel weṭihareta ʾotam׃
7 וְכֹֽה־תַעֲשֶׂ֤ה לָהֶם֙ לְטַֽהֲרָ֔ם הַזֵּ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם מֵ֣י חַטָּ֑את וְהֶעֱבִ֤ירוּ תַ֙עַר֙ עַל־כָּל־בְּשָׂרָ֔ם וְכִבְּס֥וּ בִגְדֵיהֶ֖ם וְהִטֶּהָֽרוּ׃ wekhoh־taʿaseh lahem leṭaharam hazeh ʿaleyhem mey ḥaṭaʾt weheʿeviyru taʿar ʿal־kal־besaram wekhibesu vigedeyhem wehiṭeharu׃
8 וְלָֽקְחוּ֙ פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֔ר וּמִנְחָתֹ֔ו סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן וּפַר־שֵׁנִ֥י בֶן־בָּקָ֖ר תִּקַּ֥ח לְחַטָּֽאת׃ welaqeḥu par ben־baqar umineḥatow solet belulah vashamen ufar־sheniy ven־baqar tiqaḥ leḥaṭaʾt׃
9 וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְהִ֨קְהַלְתָּ֔ אֶֽת־כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ wehiqeraveta ʾet־halewiyim lifeney ʾohel mowʿed wehiqehaleta ʾet־kal־ʿadat beney yiseraʾel׃
10 וְהִקְרַבְתָּ֥ אֶת־הַלְוִיִּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְסָמְכ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־הַלְוִיִּֽם׃ wehiqeraveta ʾet־halewiyim lifeney yehwah wesamekhu veney־yiseraʾel ʾet־yedeyhem ʿal־halewiyim׃
11 וְהֵנִיף֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־הַלְוִיִּ֤ם תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת יְהוָֽה׃ weheniyf ʾaharon ʾet־halewiyim tenufah lifeney yehwah meʾet beney yiseraʾel wehayu laʿavod ʾet־ʿavodat yehwah׃
12 וְהַלְוִיִּם֙ יִסְמְכ֣וּ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַפָּרִ֑ים וַ֠עֲשֵׂה אֶת־הָאֶחָ֨ד חַטָּ֜את וְאֶת־הָאֶחָ֤ד עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־הַלְוִיִּֽם׃ wehalewiyim yisemekhu ʾet־yedeyhem ʿal roʾsh hapariym waʿaseh ʾet־haʾeḥad ḥaṭaʾt weʾet־haʾeḥad ʿolah layhwah lekhaper ʿal־halewiyim׃
13 וְהַֽעֲמַדְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ wehaʿamadeta ʾet־halewiyim lifeney ʾaharon welifeney vanayw wehenafeta ʾotam tenufah layhwah׃
14 וְהִבְדַּלְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃ wehivedaleta ʾet־halewiyim mitowkhe beney yiseraʾel wehayu liy halewiyim׃
15 וְאַֽחֲרֵי־כֵן֙ יָבֹ֣אוּ הַלְוִיִּ֔ם לַעֲבֹ֖ד אֶת־אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְטִֽהַרְתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֖ם תְּנוּפָֽה׃ weʾaḥarey־khen yavoʾu halewiyim laʿavod ʾet־ʾohel mowʿed weṭihareta ʾotam wehenafeta ʾotam tenufah׃
16 כִּי֩ נְתֻנִ֨ים נְתֻנִ֥ים הֵ֙מָּה֙ לִ֔י מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל תַּחַת֩ פִּטְרַ֨ת כָּל־רֶ֜חֶם בְּכֹ֥ור כֹּל֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָקַ֥חְתִּי אֹתָ֖ם לִֽי׃ kiy netuniym netuniym hemah liy mitowkhe beney yiseraʾel taḥat piṭerat kal־reḥem bekhowr kol mibeney yiseraʾel laqaḥetiy ʾotam liy׃
17 כִּ֣י לִ֤י כָל־בְּכֹור֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה בְּיֹ֗ום הַכֹּתִ֤י כָל־בְּכֹור֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם הִקְדַּ֥שְׁתִּי אֹתָ֖ם לִֽי׃ kiy liy khal־bekhowr biveney yiseraʾel baʾadam uvabehemah beyowm hakotiy khal־bekhowr beʾerets mitserayim hiqedashetiy ʾotam liy׃
18 וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כָּל־בְּכֹ֖ור בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ waʾeqaḥ ʾet־halewiyim taḥat kal־bekhowr biveney yiseraʾel׃
19 וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים ׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתֹּוךְ֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ׃ waʾetenah ʾet־halewiyim netuniym ׀ leʾaharon ulevanayw mitowkhe beney yiseraʾel laʿavod ʾet־ʿavodat beney־yiseraʾel beʾohel mowʿed ulekhaper ʿal־beney yiseraʾel weloʾ yiheyeh biveney yiseraʾel negef begeshet beney־yiseraʾel ʾel־haqodesh׃
Note · Nombres 8.5–19
Le peuple participe à la présentation des serviteurs
Les mains des Israélites et les offrandes associent la communauté à la consécration. Les Lévites sont donnés pour un service, non pour disposer des autres. Le lien avec les premiers-nés souligne une vie reçue et préservée avant de parler de ce qu’ils accompliront.
20 וַיַּ֨עַשׂ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וְכָל־עֲדַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ לַלְוִיִּ֔ם כֵּן־עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ wayaʿas mosheh weʾaharon wekhal־ʿadat beney־yiseraʾel lalewiyim kekhol ʾasher־tsiuah yehwah ʾet־mosheh lalewiyim ken־ʿasu lahem beney yiseraʾel׃
21 וַיִּֽתְחַטְּא֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וַֽיְכַבְּסוּ֙ בִּגְדֵיהֶ֔ם וַיָּ֨נֶף אַהֲרֹ֥ן אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְכַפֵּ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם אַהֲרֹ֖ן לְטַהֲרָֽם׃ wayiteḥaṭeʾu halewiyim wayekhabesu bigedeyhem wayanef ʾaharon ʾotam tenufah lifeney yehwah wayekhaper ʿaleyhem ʾaharon leṭaharam׃
22 וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן בָּ֣אוּ הַלְוִיִּ֗ם לַעֲבֹ֤ד אֶת־עֲבֹֽדָתָם֙ בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם כֵּ֖ן עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ ס weʾaḥarey־khen baʾu halewiyim laʿavod ʾet־ʿavodatam beʾohel mowʿed lifeney ʾaharon welifeney vanayw kaʾasher tsiuah yehwah ʾet־mosheh ʿal־halewiyim ken ʿasu lahem׃ s
23 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
24 זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבֹוא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בַּעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ zoʾt ʾasher lalewiyim miben ḥamesh weʿeseriym shanah wamaʿelah yavowʾ litsevoʾ tsavaʾ baʿavodat ʾohel mowʿed׃
25 וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב מִצְּבָ֣א הָעֲבֹדָ֑ה וְלֹ֥א יַעֲבֹ֖ד עֹֽוד׃ umiben ḥamishiym shanah yashuv mitsevaʾ haʿavodah weloʾ yaʿavod ʿowd׃
26 וְשֵׁרֵ֨ת אֶת־אֶחָ֜יו בְּאֹ֤הֶל מֹועֵד֙ לִשְׁמֹ֣ר מִשְׁמֶ֔רֶת וַעֲבֹדָ֖ה לֹ֣א יַעֲבֹ֑ד כָּ֛כָה תַּעֲשֶׂ֥ה לַלְוִיִּ֖ם בְּמִשְׁמְרֹתָֽם׃ פ wesheret ʾet־ʾeḥayw beʾohel mowʿed lishemor mishemeret waʿavodah loʾ yaʿavod kakhah taʿaseh lalewiyim bemishemerotam׃ f
Note · Nombres 8.20–26
L’âge appelle une répartition plutôt qu’un abandon
Les Lévites plus âgés peuvent assister leurs frères sans poursuivre le même service. L’entrée à vingt-cinq ans diffère des trente ans de Nombres 4. Diverses harmonisations sont proposées, mais le texte n’explique pas explicitement leur articulation ; il vaut mieux reconnaître cette différence que présenter une solution comme certaine.