1 וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃ wayehiy ʾaveram ben־tisheʿiym shanah weteshaʿ shaniym wayeraʾ yehwah ʾel־ʾaveram wayoʾmer ʾelayw ʾaniy־ʾel shaday hitehalekhe lefanay weheyeh tamiym׃
2 וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אֹותְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ weʾetenah veriytiy beyniy uveynekha weʾarebeh ʾowtekha bimeʾod meʾod׃
3 וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתֹּ֛ו אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ wayipol ʾaveram ʿal־panayw wayedaber ʾitow ʾelohiym leʾmor׃
4 אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמֹ֥ון גֹּויִֽם׃ ʾaniy hineh veriytiy ʾitakhe wehayiyta leʾav hamown gowyim׃
5 וְלֹא־יִקָּרֵ֥א עֹ֛וד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמֹ֥ון גֹּויִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃ weloʾ־yiqareʾ ʿowd ʾet־shimekha ʾaveram wehayah shimekha ʾaveraham kiy ʾav־hamown gowyim netatiykha׃
6 וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגֹויִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃ wehiferetiy ʾotekha bimeʾod meʾod unetatiykha legowyim umelakhiym mimekha yetseʾu׃
7 וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עֹולָ֑ם לִהְיֹ֤ות לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃ wahaqimotiy ʾet־beriytiy beyniy uveynekha uveyn zareʿakha ʾaḥareykha ledorotam liveriyt ʿowlam liheyowt lekha leʾlohiym ulezareʿakha ʾaḥareykha׃
8 וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עֹולָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ wenatatiy lekha ulezareʿakha ʾaḥareykha ʾet ׀ ʾerets megureykha ʾet kal־ʾerets kenaʿan laʾaḥuzat ʿowlam wehayiytiy lahem leʾlohiym׃
Note · Genèse 17.1–8
Une promesse qui élargit l’identité
Le changement de nom accompagne l’annonce d’une descendance et d’une relation durable à Dieu. Abraham est appelé à une vie intègre : l’initiative divine ne dispense pas d’une conduite responsable. Le pays et la descendance restent annoncés à celui qui ne les possède pas encore sous la forme promise.
9 וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃ wayoʾmer ʾelohiym ʾel־ʾaveraham weʾatah ʾet־beriytiy tishemor ʾatah wezareʿakha ʾaḥareykha ledorotam׃
10 זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמֹּ֥ול לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ zoʾt beriytiy ʾasher tishemeru beyniy uveyneykhem uveyn zareʿakha ʾaḥareykha himowl lakhem kal־zakhar׃
11 וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְאֹ֣ות בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃ unemaletem ʾet besar ʿarelatekhem wehayah leʾowt beriyt beyniy uveyneykhem׃
12 וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמֹּ֥ול לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ uven־shemonat yamiym yimowl lakhem kal־zakhar ledoroteykhem yeliyd bayit umiqenat־kesef mikol ben־nekhar ʾasher loʾ mizareʿakha huʾ׃
13 הִמֹּ֧ול ׀ יִמֹּ֛ול יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עֹולָֽם׃ himowl ׀ yimowl yeliyd beytekha umiqenat kasepekha wehayetah veriytiy bivesarekhem liveriyt ʿowlam׃
14 וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמֹּול֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתֹ֔ו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ ס weʿarel ׀ zakhar ʾasher loʾ־yimowl ʾet־besar ʿarelatow wenikheretah hanefesh hahiwʾ meʿameyha ʾet־beriytiy hefar׃ s
Note · Genèse 17.9–14
Un signe reçu dans une communauté
La circoncision concerne les hommes de la maison, y compris ceux qui ne sont pas nés d’Abraham. Le texte décrit une société où existent des serviteurs achetés ; cette inclusion dans le rite ne constitue pas une approbation générale de l’esclavage. Les débats chrétiens sur ce signe se développent notamment en Actes 15.
15 וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃ wayoʾmer ʾelohiym ʾel־ʾaveraham saray ʾishetekha loʾ־tiqeraʾ ʾet־shemah saray kiy sarah shemah׃
16 וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגֹויִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃ uverakhetiy ʾotah wegam natatiy mimenah lekha ben uverakhetiyha wehayetah legowyim malekhey ʿamiym mimenah yiheyu׃
17 וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבֹּ֗ו הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃ wayipol ʾaveraham ʿal־panayw wayitseḥaq wayoʾmer belibow haleven meʾah־shanah yiualed weʾim־sarah havat־tisheʿiym shanah teled׃
18 וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃ wayoʾmer ʾaveraham ʾel־haʾelohiym lu yishemaʿeʾl yiḥeyeh lefaneykha׃
19 וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמֹ֖ו יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתֹּ֛ו לִבְרִ֥ית עֹולָ֖ם לְזַרְעֹ֥ו אַחֲרָֽיו׃ wayoʾmer ʾelohiym ʾaval sarah ʾishetekha yoledet lekha ben weqaraʾta ʾet־shemow yitseḥaq wahaqimotiy ʾet־beriytiy ʾitow liveriyt ʿowlam lezareʿow ʾaḥarayw׃
20 וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה ׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹתֹ֗ו וְהִפְרֵיתִ֥י אֹתֹ֛ו וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹתֹ֖ו בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יֹולִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְגֹ֥וי גָּדֹֽול׃ uleyishemaʿeʾl shemaʿetiykha hineh ׀ berakhetiy ʾotow wehifereytiy ʾotow wehirebeytiy ʾotow bimeʾod meʾod sheneym־ʿasar nesiyʾim yowliyd unetatiyw legowy gadowl׃
21 וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמֹּועֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃ weʾet־beriytiy ʾaqiym ʾet־yitseḥaq ʾasher teled lekha sarah lamowʿed hazeh bashanah haʾaḥeret׃
22 וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתֹּ֑ו וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃ wayekhal ledaber ʾitow wayaʿal ʾelohiym meʿal ʾaveraham׃
Note · Genèse 17.15–22
Isaac promis, Ismaël entendu
Le rire d’Abraham accompagne une promesse qui paraît humainement impossible. Sa demande en faveur d’Ismaël reçoit une réponse positive, même si l’alliance est située dans la descendance d’Isaac. Le récit distingue les vocations sans enseigner que la tendresse de Dieu se limiterait à un seul fils.
23 וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנֹ֗ו וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתֹו֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפֹּ֔ו כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתֹּ֖ו אֱלֹהִֽים׃ wayiqaḥ ʾaveraham ʾet־yishemaʿeʾl benow weʾet kal־yeliydey veytow weʾet kal־miqenat kasepow kal־zakhar beʾaneshey beyt ʾaveraham wayamal ʾet־besar ʿarelatam beʿetsem hayowm hazeh kaʾasher diber ʾitow ʾelohiym׃
24 וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּלֹ֖ו בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֹֽו׃ weʾaveraham ben־tisheʿiym wateshaʿ shanah behimolow besar ʿarelatow׃
25 וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנֹ֔ו בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּלֹ֔ו אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֹֽו׃ weyishemaʿeʾl benow ben־shelosh ʿesereh shanah behimolow ʾet besar ʿarelatow׃
26 בְּעֶ֙צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה נִמֹּ֖ול אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֹֽו׃ beʿetsem hayowm hazeh nimowl ʾaveraham weyishemaʿeʾl benow׃
27 וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתֹו֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתֹּֽו׃ פ wekhal־ʾaneshey veytow yeliyd bayit umiqenat־kesef meʾet ben־nekhar nimolu ʾitow׃ f
Note · Genèse 17.23–27
Une réponse sans attendre la naissance
Abraham accomplit le signe demandé avant de voir naître Isaac. Sa réponse s’inscrit dans le présent, au milieu d’une attente encore ouverte. La foi ne consiste donc ni à posséder déjà l’avenir ni à remettre toute action au jour où la promesse serait devenue visible.
