Genèse 14

¹ וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְיֹ֖וךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גֹּויִֽם׃ wayehiy biymey ʾamerafel melekhe־shineʿar ʾareyowkhe melekhe ʾelasar kedarelaʿomer melekhe ʿeylam wetideʿal melekhe gowyim׃

² עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ [צְבֹיִים כ] (צְבֹויִ֔ים ק) וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃ ʿasu mileḥamah ʾet־beraʿ melekhe sedom weʾet־bireshaʿ melekhe ʿamorah shineʾav ׀ melekhe ʾademah weshemeʾever melekhe [tsevoyiym kh] (tsevowyiym q) umelekhe belaʿ hiyʾ־tsoʿar׃

³ כָּל־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃ kal־ʾeleh ḥaveru ʾel־ʿemeq hasidiym huʾ yam hamelaḥ׃

⁴ שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃ sheteym ʿesereh shanah ʿavedu ʾet־kedarelaʿomer ushelosh־ʿesereh shanah maradu׃

⁵ וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֔ו וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃ uveʾarebaʿ ʿesereh shanah baʾ khedarelaʿomer wehamelakhiym ʾasher ʾitow wayaku ʾet־refaʾiym beʿasheterot qarenayim weʾet־hazuziym beham weʾet haʾeymiym beshaweh qireyatayim׃

⁶ וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃ weʾet־haḥoriy behareram seʿiyr ʿad ʾeyl paʾran ʾasher ʿal־hamidebar׃

⁷ וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃ wayashuvu wayavoʾu ʾel־ʿeyn mishepaṭ hiwʾ qadesh wayaku ʾet־kal־sedeh haʿamaleqiy wegam ʾet־haʾemoriy hayoshev beḥatsetson tamar׃

⁸ וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ [צְבֹיִים כ] (צְבֹויִ֔ם ק) וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃ wayetseʾ melekhe־sedom umelekhe ʿamorah umelekhe ʾademah umelekhe [tsevoyiym kh] (tsevowyim q) umelekhe belaʿ hiwʾ־tsoʿar wayaʿarekhu ʾitam mileḥamah beʿemeq hasidiym׃

⁹ אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גֹּויִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְיֹ֖וךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃ ʾet kedarelaʿomer melekhe ʿeylam wetideʿal melekhe gowyim weʾamerafel melekhe shineʿar weʾareyowkhe melekhe ʾelasar ʾarebaʿah melakhiym ʾet־haḥamishah׃

¹⁰ וְעֵ֣מֶק הַשִׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ׃ weʿemeq hasidiym beʾerot beʾerot ḥemar wayanusu melekhe־sedom waʿamorah wayipelu־shamah wehanisheʾariym herah nasu׃

¹¹ וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃ wayiqeḥu ʾet־kal־rekhush sedom waʿamorah weʾet־kal־ʾakhelam wayelekhu׃

¹² וַיִּקְח֨וּ אֶת־לֹ֧וט וְאֶת־רְכֻשֹׁ֛ו בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃ wayiqeḥu ʾet־lowṭ weʾet־rekhushow ben־ʾaḥiy ʾaveram wayelekhu wehuʾ yoshev bisedom׃

Note · Genèse 14.1–12

La guerre atteint ceux qui ne la dirigent pas

La succession des noms et des campagnes peut être difficile à suivre. Son enjeu narratif devient clair avec la capture de Lot et de ses biens. Le conflit des puissants a des conséquences sur des maisons particulières. Lot est concerné parce qu’il demeure dans la zone touchée, non parce que le texte le déclare responsable de la guerre.

¹³ וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃ wayavoʾ hapaliyṭ wayaged leʾaveram haʿiveriy wehuʾ shokhen beʾeloney mamereʾ haʾemoriy ʾaḥiy ʾeshekol waʾaḥiy ʿaner wehem baʿaley veriyt־ʾaveram׃

¹⁴ וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵיתֹ֗ו שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵאֹ֔ות וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃ wayishemaʿ ʾaveram kiy nishebah ʾaḥiyw wayareq ʾet־ḥaniykhayw yeliydey veytow shemonah ʿasar ushelosh meʾowt wayiredof ʿad־dan׃

¹⁵ וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חֹובָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃ wayeḥaleq ʿaleyhem ׀ layelah huʾ waʿavadayw wayakem wayiredefem ʿad־ḥowvah ʾasher misemoʾl ledamaseq׃

¹⁶ וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־לֹ֨וט אָחִ֤יו וּרְכֻשֹׁו֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃ wayashev ʾet kal־harekhush wegam ʾet־lowṭ ʾaḥiyw urekhushow heshiyv wegam ʾet־hanashiym weʾet־haʿam׃

Note · Genèse 14.13–16

Une intervention pour libérer

Abram agit après avoir appris la capture de son proche. Ses serviteurs et ses alliés participent à la délivrance. Le passage raconte une intervention située ; il ne suffit pas à établir une autorisation générale de guerre au nom de la foi ou de la parenté.

¹⁷ וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתֹו֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּבֹ֗ו מֵֽהַכֹּות֙ אֶת־כְּדָר־לָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֑ו אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ wayetseʾ melekhe־sedom liqeraʾtow ʾaḥarey shuvow mehakowt ʾet־kedar־laʿomer weʾet־hamelakhiym ʾasher ʾitow ʾel־ʿemeq shaweh huʾ ʿemeq hamelekhe׃

¹⁸ וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הֹוצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֹֽון׃ umalekiy־tsedeq melekhe shalem howtsiyʾ leḥem wayayin wehuʾ khohen leʾel ʿeleyown׃

¹⁹ וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ wayevarekhehu wayoʾmar barukhe ʾaveram leʾel ʿeleyown qoneh shamayim waʾarets׃

²⁰ וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לֹ֥ו מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃ uvarukhe ʾel ʿeleyown ʾasher־migen tsareykha beyadekha wayiten־low maʿaser mikol׃

Note · Genèse 14.17–20

Une bénédiction reçue d’un autre

Melchisédek est présenté comme roi et prêtre. Le récit ne donne ni son origine familiale ni une identité secrète. La lecture chrétienne d’Hébreux 7 utilise précisément certains silences du récit pour éclairer le sacerdoce du Christ ; elle ne doit pas être confondue avec des précisions biographiques présentes dans la Genèse.

²¹ וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃ wayoʾmer melekhe־sedom ʾel־ʾaveram ten־liy hanefesh weharekhush qaḥ־lakhe׃

²² וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ wayoʾmer ʾaveram ʾel־melekhe sedom hariymotiy yadiy ʾel־yehwah ʾel ʿeleyown qoneh shamayim waʾarets׃

²³ אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֹֽוךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃ ʾim־miḥuṭ weʿad serowkhe־naʿal weʾim־ʾeqaḥ mikal־ʾasher־lakhe weloʾ toʾmar ʾaniy heʿesharetiy ʾet־ʾaveram׃

²⁴ בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ ס bileʿaday raq ʾasher ʾakhelu haneʿariym weḥeleq haʾanashiym ʾasher halekhu ʾitiy ʿaner ʾeshekol umamereʾ hem yiqeḥu ḥeleqam׃ s

Note · Genèse 14.21–24

Refuser pour soi sans disposer de la part d’autrui

Abram refuse que le roi de Sodome puisse s’attribuer l’origine de sa richesse. Il distingue cependant son choix de la part de ses alliés et des besoins déjà engagés. Une conviction personnelle ne lui donne pas le droit d’effacer les intérêts de ceux qui ont participé à l’action.