Josué 19

¹ וַיֵּצֵ֞א הַגֹּורָ֤ל הַשֵּׁנִי֙ לְשִׁמְעֹ֔ון לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְעֹ֖ון לְמִשְׁפְּחֹותָ֑ם וַֽיְהִי֙ נַֽחֲלָתָ֔ם בְּתֹ֖וךְ נַחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־יְהוּדָֽה׃ wayetseʾ hagowral hasheniy leshimeʿown lemaṭeh veney־shimeʿown lemishepeḥowtam wayehiy naḥalatam betowkhe naḥalat beney־yehudah׃

² וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם בְּנַֽחֲלָתָ֑ם בְּאֵֽר־שֶׁ֥בַע וְשֶׁ֖בַע וּמֹולָדָֽה׃ wayehiy lahem benaḥalatam beʾer־shevaʿ weshevaʿ umowladah׃

³ וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבָלָ֖ה וָעָֽצֶם׃ waḥatsar shuʿal uvalah waʿatsem׃

⁴ וְאֶלְתֹּולַ֥ד וּבְת֖וּל וְחָרְמָֽה׃ weʾeletowlad uvetul weḥaremah׃

⁵ וְצִֽקְלַ֥ג וּבֵית־הַמַּרְכָּבֹ֖ות וַחֲצַ֥ר סוּסָֽה׃ wetsiqelag uveyt־hamarekavowt waḥatsar susah׃

⁶ וּבֵ֥ית לְבָאֹ֖ות וְשָֽׁרוּחֶ֑ן עָרִ֥ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ uveyt levaʾowt wesharuḥen ʿariym shelosh־ʿesereh weḥatsereyhen׃

⁷ עַ֥יִן ׀ רִמֹּ֖ון וָעֶ֣תֶר וְעָשָׁ֑ן עָרִ֥ים אַרְבַּ֖ע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ʿayin ׀ rimown waʿeter weʿashan ʿariym ʾarebaʿ weḥatsereyhen׃

⁸ וְכָל־הַֽחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר סְבִיבֹות֙ הֶֽעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר רָ֣אמַת נֶ֑גֶב זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְעֹ֖ון לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ wekhal־haḥatseriym ʾasher seviyvowt heʿariym haʾeleh ʿad־baʿalat beʾer raʾmat negev zoʾt naḥalat maṭeh veney־shimeʿown lemishepeḥotam׃

⁹ מֵחֶ֙בֶל֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחֲלַ֖ת בְּנֵ֣י שִׁמְעֹ֑ון כִּֽי־הָיָ֞ה חֵ֤לֶק בְּנֵֽי־יְהוּדָה֙ רַ֣ב מֵהֶ֔ם וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵֽי־שִׁמְעֹ֖ון בְּתֹ֥וךְ נַחֲלָתָֽם׃ פ meḥevel beney yehudah naḥalat beney shimeʿown kiy־hayah ḥeleq beney־yehudah rav mehem wayineḥalu veney־shimeʿown betowkhe naḥalatam׃ f

Note · Josué 19.1–9

La portion de Juda n’est pas traitée comme intouchable

L’héritage de Siméon est pris à l’intérieur de celui de Juda parce que la part de Juda est trop grande. Le texte donne une raison pratique à cette articulation. Le partage reçu n’exclut donc pas l’ajustement aux besoins d’autres membres du peuple ; il n’est pas décrit seulement comme la défense illimitée d’un avantage initial.

¹⁰ וַיַּ֙עַל֙ הַגֹּורָ֣ל הַשְּׁלִישִׁ֔י לִבְנֵ֥י זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֛י גְּב֥וּל נַחֲלָתָ֖ם עַד־שָׂרִֽיד׃ wayaʿal hagowral hasheliyshiy liveney zevulun lemishepeḥotam wayehiy gevul naḥalatam ʿad־sariyd׃

¹¹ וְעָלָ֨ה גְבוּלָ֧ם ׀ לַיָּ֛מָּה וּמַרְעֲלָ֖ה וּפָגַ֣ע בְּדַבָּ֑שֶׁת וּפָגַע֙ אֶל־הַנַּ֔חַל אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י יָקְנְעָֽם׃ weʿalah gevulam ׀ layamah umareʿalah ufagaʿ bedabashet ufagaʿ ʾel־hanaḥal ʾasher ʿal־peney yaqeneʿam׃

¹² וְשָׁ֣ב מִשָּׂרִ֗יד קֵ֚דְמָה מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ עַל־גְּב֥וּל כִּסְלֹ֖ת תָּבֹ֑ר וְיָצָ֥א אֶל־הַדָּֽבְרַ֖ת וְעָלָ֥ה יָפִֽיעַ׃ weshav misariyd qedemah mizeraḥ hashemesh ʿal־gevul kiselot tavor weyatsaʾ ʾel־hadaverat weʿalah yafiyʿa׃

¹³ וּמִשָּׁ֤ם עָבַר֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה גִּתָּ֥ה חֵ֖פֶר עִתָּ֣ה קָצִ֑ין וְיָצָ֛א רִמֹּ֥ון הַמְּתֹאָ֖ר הַנֵּעָֽה׃ umisham ʿavar qedemah mizeraḥah gitah ḥefer ʿitah qatsiyn weyatsaʾ rimown hametoʾar haneʿah׃

¹⁴ וְנָסַ֤ב אֹתֹו֙ הַגְּב֔וּל מִצְּפֹ֖ון חַנָּתֹ֑ן וְהָיוּ֙ תֹּֽצְאֹתָ֔יו גֵּ֖י יִפְתַּח־אֵֽל׃ wenasav ʾotow hagevul mitsefown ḥanaton wehayu totseʾotayw gey yifetaḥ־ʾel׃

¹⁵ וְקַטָּ֤ת וְנַֽהֲלָל֙ וְשִׁמְרֹ֔ון וְיִדְאֲלָ֖ה וּבֵ֣ית לָ֑חֶם עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ weqaṭat wenahalal weshimerown weyideʾalah uveyt laḥem ʿariym sheteym־ʿesereh weḥatsereyhen׃

¹⁶ זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחֹותָ֑ם הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ zoʾt naḥalat beney־zevulun lemishepeḥowtam heʿariym haʾeleh weḥatsereyhen׃ f

¹⁷ לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר יָצָ֖א הַגֹּורָ֣ל הָֽרְבִיעִ֑י לִבְנֵ֥י יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחֹותָֽם׃ leyisashkhar yatsaʾ hagowral hareviyʿiy liveney yisashkhar lemishepeḥowtam׃

¹⁸ וַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם יִזְרְעֶ֥אלָה וְהַכְּסוּלֹ֖ת וְשׁוּנֵֽם׃ wayehiy gevulam yizereʿeʾlah wehakesulot weshunem׃

¹⁹ וַחֲפָרַ֥יִם וְשִׁיאֹ֖ן וַאֲנָחֲרַֽת׃ waḥafarayim weshiyʾon waʾanaḥarat׃

²⁰ וְהָֽרַבִּ֥ית וְקִשְׁיֹ֖ון וָאָֽבֶץ׃ weharabiyt weqisheyown waʾavets׃

²¹ וְרֶ֧מֶת וְעֵין־גַּנִּ֛ים וְעֵ֥ין חַדָּ֖ה וּבֵ֥ית פַּצֵּֽץ׃ weremet weʿeyn־ganiym weʿeyn ḥadah uveyt patsets׃

²² וּפָגַע֩ הַגְּב֨וּל בְּתָבֹ֤ור [וְשַׁחֲצוּמָה כ] (וְשַׁחֲצִ֙ימָה֙ ק) וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֛וּ תֹּצְאֹ֥ות גְּבוּלָ֖ם הַיַּרְדֵּ֑ן עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ufagaʿ hagevul betavowr [weshaḥatsumah kh] (weshaḥatsiymah q) uveyt shemesh wehayu totseʾowt gevulam hayareden ʿariym shesh־ʿesereh weḥatsereyhen׃

²³ זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ zoʾt naḥalat maṭeh veney־yisashkhar lemishepeḥotam heʿariym weḥatsereyhen׃ f

Note · Josué 19.10–23

Zabulon et Issacar reçoivent des lieux de vie identifiés

Les frontières et les villes poursuivent la même attention aux familles. Leur longueur ne signifie pas que ces passages seraient étrangers à la théologie du livre : la promesse y devient un espace où demeurer. La Bethléhem mentionnée pour Zabulon doit être distinguée de celle de Juda ; un même nom ne suffit pas à identifier un même lieu.

²⁴ וַיֵּצֵא֙ הַגֹּורָ֣ל הַֽחֲמִישִׁ֔י לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחֹותָֽם׃ wayetseʾ hagowral haḥamiyshiy lemaṭeh veney־ʾasher lemishepeḥowtam׃

²⁵ וַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם חֶלְקַ֥ת וַחֲלִ֖י וָבֶ֥טֶן וְאַכְשָֽׁף׃ wayehiy gevulam ḥeleqat waḥaliy waveṭen weʾakheshaf׃

²⁶ וְאַֽלַמֶּ֥לֶךְ וְעַמְעָ֖ד וּמִשְׁאָ֑ל וּפָגַ֤ע בְּכַרְמֶל֙ הַיָּ֔מָּה וּבְשִׁיחֹ֖ור לִבְנָֽת׃ weʾalamelekhe weʿameʿad umisheʾal ufagaʿ bekharemel hayamah uveshiyḥowr livenat׃

²⁷ וְשָׁ֨ב מִזְרַ֣ח הַשֶּׁמֶשׁ֮ בֵּ֣ית דָּגֹן֒ וּפָגַ֣ע בִּ֠זְבֻלוּן וּבְגֵ֨י יִפְתַּח־אֵ֥ל צָפֹ֛ונָה בֵּ֥ית הָעֵ֖מֶק וּנְעִיאֵ֑ל וְיָצָ֥א אֶל־כָּב֖וּל מִשְּׂמֹֽאל׃ weshav mizeraḥ hashemesh beyt dagon ufagaʿ bizevulun uvegey yifetaḥ־ʾel tsafownah beyt haʿemeq uneʿiyʾel weyatsaʾ ʾel־kavul misemoʾl׃

²⁸ וְעֶבְרֹ֥ן וּרְחֹ֖ב וְחַמֹּ֣ון וְקָנָ֑ה עַ֖ד צִידֹ֥ון רַבָּֽה׃ weʿeveron ureḥov weḥamown weqanah ʿad tsiydown rabah׃

²⁹ וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ הָֽרָמָ֔ה וְעַד־עִ֖יר מִבְצַר־צֹ֑ר וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ חֹסָ֔ה [וְיִהְיוּ כ] (וְהָי֧וּ ק) תֹצְאֹתָ֛יו הַיָּ֖מָּה מֵחֶ֥בֶל אַכְזִֽיבָה׃ weshav hagevul haramah weʿad־ʿiyr mivetsar־tsor weshav hagevul ḥosah [weyiheyu kh] (wehayu q) totseʾotayw hayamah meḥevel ʾakheziyvah׃

³⁰ וְעֻמָ֥ה וַאֲפֵ֖ק וּרְחֹ֑ב עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃ weʿumah waʾafeq ureḥov ʿariym ʿeseriym ushetayim weḥatsereyhen׃

³¹ זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ zoʾt naḥalat maṭeh veney־ʾasher lemishepeḥotam heʿariym haʾeleh weḥatsereyhen׃ f

³² לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י יָצָ֖א הַגֹּורָ֣ל הַשִּׁשִּׁ֑י לִבְנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ liveney nafetaliy yatsaʾ hagowral hashishiy liveney nafetaliy lemishepeḥotam׃

³³ וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מֵחֵ֨לֶף מֵֽאֵלֹ֜ון בְּצַעֲנַנִּ֗ים וַאֲדָמִ֥י הַנֶּ֛קֶב וְיַבְנְאֵ֖ל עַד־לַקּ֑וּם וַיְהִ֥י תֹצְאֹתָ֖יו הַיַּרְדֵּֽן׃ wayehiy gevulam meḥelef meʾelown betsaʿananiym waʾadamiy haneqev weyaveneʾel ʿad־laqum wayehiy totseʾotayw hayareden׃

³⁴ וְשָׁ֨ב הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ אַזְנֹ֣ות תָּבֹ֔ור וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם חוּקֹ֑קָה וּפָגַ֨ע בִּזְבֻל֜וּן מִנֶּ֗גֶב וּבְאָשֵׁר֙ פָּגַ֣ע מִיָּ֔ם וּבִ֣יהוּדָ֔ה הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃ weshav hagevul yamah ʾazenowt tavowr weyatsaʾ misham ḥuqoqah ufagaʿ bizevulun minegev uveʾasher pagaʿ miyam uviyhudah hayareden mizeraḥ hashamesh׃

³⁵ וְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִנָּֽרֶת׃ weʿarey mivetsar hatsidiym tser weḥamat raqat wekhinaret׃

³⁶ וַאֲדָמָ֥ה וְהָרָמָ֖ה וְחָצֹֽור׃ waʾadamah weharamah weḥatsowr׃

³⁷ וְקֶ֥דֶשׁ וְאֶדְרֶ֖עִי וְעֵ֥ין חָצֹֽור׃ weqedesh weʾedereʿiy weʿeyn ḥatsowr׃

³⁸ וְיִרְאֹון֙ וּמִגְדַּל־אֵ֔ל חֳרֵ֥ם וּבֵית־עֲנָ֖ת וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ עָרִ֥ים תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ weyireʾown umigedal־ʾel ḥorem uveyt־ʿanat uveyt shamesh ʿariym teshaʿ־ʿesereh weḥatsereyhen׃

³⁹ זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ zoʾt naḥalat maṭeh veney־nafetaliy lemishepeḥotam heʿariym weḥatsereyhen׃ f

Note · Josué 19.24–39

Le nord du pays se dessine par ses voisinages

Aser et Nephthali sont décrits à partir de villes, de limites et de points de contact. La mention de régions côtières ou de cités puissantes exprime le périmètre de l’attribution ; elle ne prouve pas à elle seule une souveraineté continue sur chacun de ces lieux. La lecture gagne à distinguer le projet du partage de l’histoire détaillée de son occupation.

⁴⁰ לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם יָצָ֖א הַגֹּורָ֥ל הַשְּׁבִיעִֽי׃ lemaṭeh veney־dan lemishepeḥotam yatsaʾ hagowral hasheviyʿiy׃

⁴¹ וַיְהִ֖י גְּב֣וּל נַחֲלָתָ֑ם צָרְעָ֥ה וְאֶשְׁתָּאֹ֖ול וְעִ֥יר שָֽׁמֶשׁ׃ wayehiy gevul naḥalatam tsareʿah weʾeshetaʾowl weʿiyr shamesh׃

⁴² וְשַֽׁעֲלַבִּ֥ין וְאַיָּלֹ֖ון וְיִתְלָֽה׃ weshaʿalabiyn weʾayalown weyitelah׃

⁴³ וְאֵילֹ֥ון וְתִמְנָ֖תָה וְעֶקְרֹֽון׃ weʾeylown wetimenatah weʿeqerown׃

⁴⁴ וְאֶלְתְּקֵ֥ה וְגִבְּתֹ֖ון וּבַעֲלָֽת׃ weʾeleteqeh wegibetown uvaʿalat׃

⁴⁵ וִיהֻ֥ד וּבְנֵֽי־בְרַ֖ק וְגַת־רִמֹּֽון׃ wiyhud uveney־veraq wegat־rimown׃

⁴⁶ וּמֵ֥י הַיַּרְקֹ֖ון וְהָֽרַקֹּ֑ון עִֽם־הַגְּב֖וּל מ֥וּל יָפֹֽו׃ umey hayareqown weharaqown ʿim־hagevul mul yafow׃

⁴⁷ וַיֵּצֵ֥א גְבוּל־בְּנֵי־דָ֖ן מֵהֶ֑ם וַיַּעֲל֣וּ בְנֵֽי־דָ֠ן וַיִּלָּחֲמ֨וּ עִם־לֶ֜שֶׁם וַיִּלְכְּד֥וּ אֹותָ֣הּ ׀ וַיַּכּ֧וּ אֹותָ֣הּ לְפִי־חֶ֗רֶב וַיִּֽרְשׁ֤וּ אֹותָהּ֙ וַיֵּ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וַיִּקְרְא֤וּ לְלֶ֙שֶׁם֙ דָּ֔ן כְּשֵׁ֖ם דָּ֥ן אֲבִיהֶֽם׃ wayetseʾ gevul־beney־dan mehem wayaʿalu veney־dan wayilaḥamu ʿim־leshem wayilekedu ʾowtah ׀ wayaku ʾowtah lefiy־ḥerev wayireshu ʾowtah wayeshevu vah wayiqereʾu leleshem dan keshem dan ʾaviyhem׃

⁴⁸ זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ zoʾt naḥalat maṭeh veney־dan lemishepeḥotam heʿariym haʾeleh weḥatsereyhen׃ f

Note · Josué 19.40–48

Le déplacement de Dan conserve une mémoire de violence

La notice de Léshem raconte la prise d’une ville et son changement de nom. Juges 18 développera une histoire de migration de Dan avec des questions religieuses et morales propres. Le changement de nom ne rend pas sans importance la mort des habitants précédents : une nouvelle installation ne doit pas être racontée comme si le lieu avait été vide.

⁴⁹ וַיְכַלּ֥וּ לִנְחֹל־אֶת־הָאָ֖רֶץ לִגְבֽוּלֹתֶ֑יהָ וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל נַחֲלָ֛ה לִיהֹושֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן בְּתֹוכָֽם׃ wayekhalu lineḥol־ʾet־haʾarets ligevuloteyha wayitenu veney־yiseraʾel naḥalah liyhowshuaʿ bin־nun betowkham׃

⁵⁰ עַל־פִּ֨י יְהוָ֜ה נָ֣תְנוּ לֹ֗ו אֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶת־תִּמְנַת־סֶ֖רַח בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיִּבְנֶ֥ה אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שֶׁב בָּֽהּ׃ ʿal־piy yehwah natenu low ʾet־haʿiyr ʾasher shaʾal ʾet־timenat־seraḥ behar ʾeferayim wayiveneh ʾet־haʿiyr wayeshev bah׃

⁵¹ אֵ֣לֶּה הַנְּחָלֹ֡ת אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וִיהֹושֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן וְרָאשֵׁ֣י הָֽאָבֹ֣ות לְמַטֹּות֩ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ בְּגֹורָ֤ל ׀ בְּשִׁלֹה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וַיְכַלּ֕וּ מֵֽחַלֵּ֖ק אֶת־הָאָֽרֶץ׃ פ ʾeleh haneḥalot ʾasher niḥalu ʾeleʿazar hakohen ׀ wiyhowshuaʿ bin־nun weraʾshey haʾavowt lemaṭowt beney־yiseraʾel ׀ begowral ׀ beshiloh lifeney yehwah petaḥ ʾohel mowʿed wayekhalu meḥaleq ʾet־haʾarets׃ f

Note · Josué 19.49–51

Josué reçoit sa part au milieu des autres

La ville demandée est donnée après la répartition des héritages tribaux, puis Josué la rebâtit et y demeure. Le chef est lui aussi un habitant dans le pays partagé. La conclusion rappelle Éléazar, Josué et les chefs des familles, maintenant une responsabilité commune plutôt qu’une propriété du territoire par le seul conquérant.