1 וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ wayetsaw mosheh weziqeney yiseraʾel ʾet־haʿam leʾmor shamor ʾet־kal־hamitsewah ʾasher ʾanokhiy metsaueh ʾetekhem hayowm׃
2 וְהָיָ֗ה בַּיֹּום֮ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹלֹ֔ות וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ wehayah bayowm ʾasher taʿaveru ʾet־hayareden ʾel־haʾarets ʾasher־yehwah ʾeloheykha noten lakhe wahaqemota lekha ʾavaniym gedolowt wesadeta ʾotam basiyd׃
3 וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעָבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲֽשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ׃ wekhataveta ʿaleyhen ʾet־kal־diverey hatowrah hazoʾt beʿaverekha lemaʿan ʾasher tavoʾ ʾel־haʾarets אsher־yehwah ʾeloheykha ׀ noten lekha ʾerets zavat ḥalav udevash kaʾasher diber yehwah ʾelohey־ʾavoteykha lakhe׃
4 וְהָיָה֮ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיֹּ֖ום בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אֹותָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ wehayah beʿaverekhem ʾet־hayareden taqiymu ʾet־haʾavaniym haʾeleh ʾasher ʾanokhiy metsaueh ʾetekhem hayowm behar ʿeyval wesadeta ʾowtam basiyd׃
5 וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל׃ uvaniyta sham mizebeaḥ layhwah ʾeloheykha mizebaḥ ʾavaniym loʾ־taniyf ʿaleyhem barezel׃
6 אֲבָנִ֤ים שְׁלֵמֹות֙ תִּבְנֶ֔ה אֶת־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהַעֲלִ֤יתָ עָלָיו֙ עֹולֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ʾavaniym shelemowt tiveneh ʾet־mizebaḥ yehwah ʾeloheykha wehaʿaliyta ʿalayw ʿowlot layhwah ʾeloheykha׃
7 וְזָבַחְתָּ֥ שְׁלָמִ֖ים וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֑ם וְשָׂ֣מַחְתָּ֔ לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ wezavaḥeta shelamiym weʾakhaleta sham wesamaḥeta lifeney yehwah ʾeloheykha׃
8 וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃ ס wekhataveta ʿal־haʾavaniym ʾet־kal־diverey hatowrah hazoʾt baʾer heyṭev׃ s
Note · Deutéronome 27.1–8
Une parole reçue doit pouvoir être lue
Les pierres enduites portent une inscription explicitement demandée comme claire. L’autel et la joie du repas entourent cette transmission. L’exigence ne consiste donc pas seulement à conserver un objet sacré inaccessible : elle associe mémoire visible, lecture et célébration partagée.
9 וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת ׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ wayedaber mosheh wehakohaniym halewiyim ʾel kal־yiseraʾel leʾmor haseket ׀ ushemaʿ yiseraʾel hayowm hazeh niheyeyta leʿam layhwah ʾeloheykha׃
10 וְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְוֹתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ ס weshamaʿeta beqowl yehwah ʾeloheykha weʿasiyta ʾet־mitseotaw weʾet־ḥuqayw ʾasher ʾanokhiy metsauekha hayowm׃ s
11 וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃ wayetsaw mosheh ʾet־haʿam bayowm hahuʾ leʾmor׃
12 אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעָבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעֹון֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיֹוסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן׃ ʾeleh yaʿamedu levarekhe ʾet־haʿam ʿal־har geriziym beʿaverekhem ʾet־hayareden shimeʿown welewiy wiyhudah weyisashkhar weyowsef uvineyamin׃
13 וְאֵ֛לֶּה יַֽעַמְד֥וּ עַל־הַקְּלָלָ֖ה בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל רְאוּבֵן֙ גָּ֣ד וְאָשֵׁ֔ר וּזְבוּלֻ֖ן דָּ֥ן וְנַפְתָּלִֽי׃ weʾeleh yaʿamedu ʿal־haqelalah behar ʿeyval reʾuven gad weʾasher uzevulun dan wenafetaliy׃
14 וְעָנ֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וְאָֽמְר֛וּ אֶל־כָּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל קֹ֥ול רָֽם׃ ס weʿanu halewiyim weʾameru ʾel־kal־ʾiysh yiseraʾel qowl ram׃ s
Note · Deutéronome 27.9–14
L’assemblée reçoit une responsabilité présente
Moïse et les prêtres s’adressent à Israël au présent, avant la répartition des tribus sur les deux montagnes. La disposition de la cérémonie rend publique la réponse à l’alliance. Elle ne permet pas de classer durablement les descendants de chaque groupe en personnes bénies ou maudites par nature.
15 אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תֹּועֲבַ֣ת יְהוָ֗ה מַעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְאָמְר֖וּ אָמֵֽן׃ ס ʾarur haʾiysh ʾasher yaʿaseh fesel umasekhah towʿavat yehwah maʿaseh yedey ḥarash wesam basater weʿanu khal־haʿam weʾameru ʾamen׃ s
16 אָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס ʾarur maqeleh ʾaviyw weʾimow weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ s
17 אָר֕וּר מַסִּ֖יג גְּב֣וּל רֵעֵ֑הוּ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס ʾarur masiyg gevul reʿehu weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ s
18 אָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס ʾarur mashegeh ʿiuer badarekhe weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ s
19 אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר־יָתֹ֖ום וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס ʾarur maṭeh mishepaṭ ger־yatowm weʾalemanah weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ s
20 אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו כִּ֥י גִלָּ֖ה כְּנַ֣ף אָבִ֑יו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס ʾarur shokhev ʿim־ʾeshet ʾaviyw kiy gilah kenaf ʾaviyw weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ s
21 אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־כָּל־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס ʾarur shokhev ʿim־kal־behemah weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ s
22 אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֲחֹתֹ֔ו בַּת־אָבִ֖יו אֹ֣ו בַת־אִמֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס ʾarur shokhev ʿim־ʾaḥotow bat־ʾaviyw ʾow vat־ʾimow weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ s
23 אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־חֹֽתַנְתֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס ʾarur shokhev ʿim־ḥotanetow weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ s
24 אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס ʾarur makeh reʿehu basater weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ s
25 אָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכֹּ֥ות נֶ֖פֶשׁ דָּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס ʾarur loqeaḥ shoḥad lehakowt nefesh dam naqiy weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ s
26 אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתֹּורָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשֹׂ֣ות אֹותָ֑ם וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ פ ʾarur ʾasher loʾ־yaqiym ʾet־diverey hatowrah־hazoʾt laʿasowt ʾowtam weʾamar kal־haʿam ʾamen׃ f
Note · Deutéronome 27.15–26
Le secret ne rend pas une injustice acceptable
L’idole cachée, le déplacement d’une borne, l’égarement d’un aveugle et la corruption judiciaire peuvent échapper au regard ordinaire. Le texte les porte devant tous, avec d’autres violences graves. L’accord collectif demandé ne remplace pas une enquête lorsqu’un fait est allégué ; il énonce ce que la communauté refuse de tenir pour indifférent.