Juges 7

¹ וַיַּשְׁכֵּ֨ם יְרֻבַּ֜עַל ה֣וּא גִדְעֹ֗ון וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֔ו וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־עֵ֣ין חֲרֹ֑ד וּמַחֲנֵ֤ה מִדְיָן֙ הָיָה־לֹ֣ו מִצָּפֹ֔ון מִגִּבְעַ֥ת הַמֹּורֶ֖ה בָּעֵֽמֶק׃ wayashekem yerubaʿal huʾ gideʿown wekhal־haʿam ʾasher ʾitow wayaḥanu ʿal־ʿeyn ḥarod umaḥaneh mideyan hayah־low mitsafown migiveʿat hamowreh baʿemeq׃

² וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־גִּדְעֹ֔ון רַ֗ב הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדָ֑ם פֶּן־יִתְפָּאֵ֨ר עָלַ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יָדִ֖י הֹושִׁ֥יעָה לִּֽי׃ wayoʾmer yehwah ʾel־gideʿown rav haʿam ʾasher ʾitakhe mititiy ʾet־mideyan beyadam pen־yitepaʾer ʿalay yiseraʾel leʾmor yadiy howshiyʿah liy׃

³ וְעַתָּ֗ה קְרָ֨א נָ֜א בְּאָזְנֵ֤י הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי־יָרֵ֣א וְחָרֵ֔ד יָשֹׁ֥ב וְיִצְפֹּ֖ר מֵהַ֣ר הַגִּלְעָ֑ד וַיָּ֣שָׁב מִן־הָעָ֗ם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים נִשְׁאָֽרוּ׃ ס weʿatah qeraʾ naʾ beʾazeney haʿam leʾmor miy־yareʾ weḥared yashov weyitsepor mehar hagileʿad wayashav min־haʿam ʿeseriym ushenayim ʾelef waʿaseret ʾalafiym nisheʾaru׃ s

⁴ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְעֹ֗ון עֹוד֮ הָעָ֣ם רָב֒ הֹורֵ֤ד אֹותָם֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וְאֶצְרְפֶ֥נּוּ לְךָ֖ שָׁ֑ם וְהָיָ֡ה אֲשֶׁר֩ אֹמַ֨ר אֵלֶ֜יךָ זֶ֣ה ׀ יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֗ךְ ה֚וּא יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֔ךְ וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־אֹמַ֜ר אֵלֶ֗יךָ זֶ֚ה לֹא־יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ ה֖וּא לֹ֥א יֵלֵֽךְ׃ wayoʾmer yehwah ʾel־gideʿown ʿowd haʿam rav howred ʾowtam ʾel־hamayim weʾetserefenu lekha sham wehayah ʾasher ʾomar ʾeleykha zeh ׀ yelekhe ʾitakhe huʾ yelekhe ʾitakhe wekhol ʾasher־ʾomar ʾeleykha zeh loʾ־yelekhe ʿimakhe huʾ loʾ yelekhe׃

⁵ וַיֹּ֥ורֶד אֶת־הָעָ֖ם אֶל־הַמָּ֑יִם ס וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְעֹ֗ון כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יָלֹק֩ בִּלְשֹׁונֹ֨ו מִן־הַמַּ֜יִם כַּאֲשֶׁ֧ר יָלֹ֣ק הַכֶּ֗לֶב תַּצִּ֤יג אֹותֹו֙ לְבָ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִכְרַ֥ע עַל־בִּרְכָּ֖יו לִשְׁתֹּֽות׃ wayowred ʾet־haʿam ʾel־hamayim s wayoʾmer yehwah ʾel־gideʿown kol ʾasher־yaloq bileshownow min־hamayim kaʾasher yaloq hakelev tatsiyg ʾowtow levad wekhol ʾasher־yikheraʿ ʿal־birekayw lishetowt׃

⁶ וַיְהִ֗י מִסְפַּ֞ר הַֽמֲלַקְקִ֤ים בְּיָדָם֙ אֶל־פִּיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות אִ֑ישׁ וְכֹל֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם כָּרְע֥וּ עַל־בִּרְכֵיהֶ֖ם לִשְׁתֹּ֥ות מָֽיִם׃ ס wayehiy misepar hamalaqeqiym beyadam ʾel־piyhem shelosh meʾowt ʾiysh wekhol yeter haʿam kareʿu ʿal־birekheyhem lishetowt mayim׃ s

⁷ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְעֹ֗ון בִּשְׁלֹשׁ֩ מֵאֹ֨ות הָאִ֤ישׁ הַֽמֲלַקְקִים֙ אֹושִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדֶ֑ךָ וְכָל־הָעָ֔ם יֵלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֹֽו׃ wayoʾmer yehwah ʾel־gideʿown bishelosh meʾowt haʾiysh hamalaqeqiym ʾowshiyʿa ʾetekhem wenatatiy ʾet־mideyan beyadekha wekhal־haʿam yelekhu ʾiysh limeqomow׃

⁸ וַיִּקְח֣וּ אֶת־צֵדָה֩ הָעָ֨ם בְּיָדָ֜ם וְאֵ֣ת שֹׁופְרֹֽתֵיהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלַּח֙ אִ֣ישׁ לְאֹֽהָלָ֔יו וּבִשְׁלֹשׁ־מֵאֹ֥ות הָאִ֖ישׁ הֶֽחֱזִ֑יק וּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן הָ֥יָה לֹ֖ו מִתַּ֥חַת בָּעֵֽמֶק׃ פ wayiqeḥu ʾet־tsedah haʿam beyadam weʾet showferoteyhem weʾet kal־ʾiysh yiseraʾel shilaḥ ʾiysh leʾohalayw uvishelosh־meʾowt haʾiysh heḥeziyq umaḥaneh mideyan hayah low mitaḥat baʿemeq׃ f

Note · Juges 7.1–8

Le nombre réduit est un signe de dépendance, pas une méthode générale

Le renvoi des hommes craintifs puis le tri à l’eau retirent à Gédéon la force d’un grand effectif. Le texte ne donne pas comme raison du choix une vigilance supérieure des buveurs retenus. Cette explication souvent proposée reste une interprétation ; elle ne doit pas être présentée comme la parole explicite du récit.

⁹ וַֽיְהִי֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה ק֖וּם רֵ֣ד בַּֽמַּחֲנֶ֑ה כִּ֥י נְתַתִּ֖יו בְּיָדֶֽךָ׃ wayehiy balayelah hahuʾ wayoʾmer ʾelayw yehwah qum red bamaḥaneh kiy netatiyw beyadekha׃

¹⁰ וְאִם־יָרֵ֥א אַתָּ֖ה לָרֶ֑דֶת רֵ֥ד אַתָּ֛ה וּפֻרָ֥ה נַעַרְךָ֖ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ weʾim־yareʾ ʾatah laredet red ʾatah ufurah naʿarekha ʾel־hamaḥaneh׃

¹¹ וְשָֽׁמַעְתָּ֙ מַה־יְדַבֵּ֔רוּ וְאַחַר֙ תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדֶ֔יךָ וְיָרַדְתָּ֖ בַּֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֵּ֤רֶד הוּא֙ וּפֻרָ֣ה נַעֲרֹ֔ו אֶל־קְצֵ֥ה הַחֲמֻשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ weshamaʿeta mah־yedaberu weʾaḥar teḥezaqenah yadeykha weyaradeta bamaḥaneh wayered huʾ ufurah naʿarow ʾel־qetseh haḥamushiym ʾasher bamaḥaneh׃

¹² וּמִדְיָ֨ן וַעֲמָלֵ֤ק וְכָל־בְּנֵי־קֶ֙דֶם֙ נֹפְלִ֣ים בָּעֵ֔מֶק כָּאַרְבֶּ֖ה לָרֹ֑ב וְלִגְמַלֵּיהֶם֙ אֵ֣ין מִסְפָּ֔ר כַּחֹ֛ול שֶׁעַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם לָרֹֽב׃ umideyan waʿamaleq wekhal־beney־qedem nofeliym baʿemeq kaʾarebeh larov weligemaleyhem ʾeyn misepar kaḥowl sheʿal־sefat hayam larov׃

¹³ וַיָּבֹ֣א גִדְעֹ֔ון וְהִ֨נֵּה־אִ֔ישׁ מְסַפֵּ֥ר לְרֵעֵ֖הוּ חֲלֹ֑ום וַיֹּ֜אמֶר הִנֵּ֧ה חֲלֹ֣ום חָלַ֗מְתִּי וְהִנֵּ֨ה [צְלֹול כ] (צְלִ֜יל ק) לֶ֤חֶם שְׂעֹרִים֙ מִתְהַפֵּךְ֙ בְּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן וַיָּבֹ֣א עַד־הָ֠אֹהֶל וַיַּכֵּ֧הוּ וַיִּפֹּ֛ל וַיַּהַפְכֵ֥הוּ לְמַ֖עְלָה וְנָפַ֥ל הָאֹֽהֶל׃ wayavoʾ gideʿown wehineh־ʾiysh mesaper lereʿehu ḥalowm wayoʾmer hineh ḥalowm ḥalametiy wehineh [tselowl kh] (tseliyl q) leḥem seʿoriym mitehapekhe bemaḥaneh mideyan wayavoʾ ʿad־haʾohel wayakehu wayipol wayahafekhehu lemaʿelah wenafal haʾohel׃

¹⁴ וַיַּ֨עַן רֵעֵ֤הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ין זֹ֔את בִּלְתִּ֗י אִם־חֶ֛רֶב גִּדְעֹ֥ון בֶּן־יֹואָ֖שׁ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל נָתַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ בְּיָדֹ֔ו אֶת־מִדְיָ֖ן וְאֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ פ wayaʿan reʿehu wayoʾmer ʾeyn zoʾt biletiy ʾim־ḥerev gideʿown ben־yowʾash ʾiysh yiseraʾel natan haʾelohiym beyadow ʾet־mideyan weʾet־kal־hamaḥaneh׃ f

¹⁵ וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ גִּדְעֹ֜ון אֶת־מִסְפַּ֧ר הַחֲלֹ֛ום וְאֶת־שִׁבְרֹ֖ו וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיָּ֙שָׁב֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר ק֔וּמוּ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה בְּיֶדְכֶ֖ם אֶת־מַחֲנֵ֥ה מִדְיָֽן׃ wayehiy khishemoaʿ gideʿown ʾet־misepar haḥalowm weʾet־shiverow wayishetaḥu wayashav ʾel־maḥaneh yiseraʾel wayoʾmer qumu kiy־natan yehwah beyedekhem ʾet־maḥaneh mideyan׃

Note · Juges 7.9–15

La peur est accompagnée plutôt que niée

Dieu prévoit que Gédéon puisse avoir peur et lui permet de descendre avec son serviteur. Le rêve du pain d’orge est raconté et interprété par des adversaires. Gédéon reçoit une confiance qu’il ne produit pas seul. Ce songe situé ne fournit pas un dictionnaire permettant de traduire avec certitude tous les rêves du lecteur.

¹⁶ וַיַּ֛חַץ אֶת־שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֥ות הָאִ֖ישׁ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים וַיִּתֵּ֨ן שֹׁופָרֹ֤ות בְּיַד־כֻּלָּם֙ וְכַדִּ֣ים רֵקִ֔ים וְלַפִּדִ֖ים בְּתֹ֥וךְ הַכַּדִּֽים׃ wayaḥats ʾet־shelosh־meʾowt haʾiysh sheloshah raʾshiym wayiten showfarowt beyad־kulam wekhadiym reqiym welapidiym betowkhe hakadiym׃

¹⁷ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מִמֶּ֥נִּי תִרְא֖וּ וְכֵ֣ן תַּעֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֥י בָא֙ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהָיָ֥ה כַאֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה כֵּ֥ן תַּעֲשֽׂוּן׃ wayoʾmer ʾaleyhem mimeniy tireʾu wekhen taʿasu wehineh ʾanokhiy vaʾ biqetseh hamaḥaneh wehayah khaʾasher־ʾeʿeseh ken taʿasun׃

¹⁸ וְתָקַעְתִּי֙ בַּשֹּׁופָ֔ר אָנֹכִ֖י וְכָל־אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וּתְקַעְתֶּ֨ם בַּשֹּׁופָרֹ֜ות גַּם־אַתֶּ֗ם סְבִיבֹות֙ כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַאֲמַרְתֶּ֖ם לַיהוָ֥ה וּלְגִדְעֹֽון׃ פ wetaqaʿetiy bashowfar ʾanokhiy wekhal־ʾasher ʾitiy uteqaʿetem bashowfarowt gam־ʾatem seviyvowt kal־hamaḥaneh waʾamaretem layhwah ulegideʿown׃ f

¹⁹ וַיָּבֹ֣א גִ֠דְעֹון וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתֹּ֜ו בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּֽיכֹונָ֔ה אַ֛ךְ הָקֵ֥ם הֵקִ֖ימוּ אֶת־הַשֹּֽׁמְרִ֑ים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשֹּׁ֣ופָרֹ֔ות וְנָפֹ֥וץ הַכַּדִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם׃ wayavoʾ gideʿown umeʾah־ʾiysh ʾasher־ʾitow biqetseh hamaḥaneh roʾsh haʾashemoret hatiykhownah ʾakhe haqem heqiymu ʾet־hashomeriym wayiteqeʿu bashowfarowt wenafowts hakadiym ʾasher beyadam׃

²⁰ וַֽ֠יִּתְקְעוּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָרָאשִׁ֥ים בַּשֹּֽׁופָרֹות֮ וַיִּשְׁבְּר֣וּ הַכַּדִּים֒ וַיַּחֲזִ֤יקוּ בְיַד־שְׂמאֹולָם֙ בַּלַּפִּדִ֔ים וּבְיַ֨ד־יְמִינָ֔ם הַשֹּׁופָרֹ֖ות לִתְקֹ֑ועַ וַֽיִּקְרְא֔וּ חֶ֥רֶב לַֽיהוָ֖ה וּלְגִדְעֹֽון׃ wayiteqeʿu sheloshet haraʾshiym bashowfarowt wayisheberu hakadiym wayaḥaziyqu veyad־semʾowlam balapidiym uveyad־yemiynam hashowfarowt liteqowʿa wayiqereʾu ḥerev layhwah ulegideʿown׃

²¹ וַיַּֽעַמְדוּ֙ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֔יו סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֧רָץ כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה וַיָּרִ֖יעוּ [וַיָּנִיסוּ כ] (וַיָּנֽוּסוּ׃ ק) wayaʿamedu ʾiysh taḥetayw saviyv lamaḥaneh wayarats kal־hamaḥaneh wayariyʿu [wayaniysu kh] (wayanusu׃ q)

²² וַֽיִּתְקְעוּ֮ שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֣ות הַשֹּׁופָרֹות֒ וַיָּ֣שֶׂם יְהוָ֗ה אֵ֣ת חֶ֥רֶב אִ֛ישׁ בְּרֵעֵ֖הוּ וּבְכָל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֨נָס הַֽמַּחֲנֶ֜ה עַד־בֵּ֤ית הַשִּׁטָּה֙ צְֽרֵרָ֔תָה עַ֛ד שְׂפַת־אָבֵ֥ל מְחֹולָ֖ה עַל־טַבָּֽת׃ wayiteqeʿu shelosh־meʾowt hashowfarowt wayasem yehwah ʾet ḥerev ʾiysh bereʿehu uvekhal־hamaḥaneh wayanas hamaḥaneh ʿad־beyt hashiṭah tsereratah ʿad sefat־ʾavel meḥowlah ʿal־ṭabat׃

Note · Juges 7.16–22

L’attaque combine gestes humains et désordre attribué à Dieu

Les trois groupes agissent de manière coordonnée, mais le narrateur souligne que les hommes du camp tournent leurs épées les uns contre les autres. Le cri associe Dieu et Gédéon : la suite permettra d’interroger la place prise par le libérateur. La scène ne garantit pas la victoire de toute petite équipe qui imiterait ses objets ou ses mots.

²³ וַיִּצָּעֵ֧ק אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֛ל מִנַּפְתָּלִ֥י וּמִן־אָשֵׁ֖ר וּמִן־כָּל־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י מִדְיָֽן׃ wayitsaʿeq ʾiysh־yiseraʾel minafetaliy umin־ʾasher umin־kal־menasheh wayiredefu ʾaḥarey mideyan׃

²⁴ וּמַלְאָכִ֡ים שָׁלַ֣ח גִּדְעֹון֩ בְּכָל־הַ֨ר אֶפְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר רְד֞וּ לִקְרַ֤את מִדְיָן֙ וְלִכְד֤וּ לָהֶם֙ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּצָּעֵ֞ק כָּל־אִ֤ישׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וַיִּלְכְּד֣וּ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃ umaleʾakhiym shalaḥ gideʿown bekhal־har ʾeferayim leʾmor redu liqeraʾt mideyan welikhedu lahem ʾet־hamayim ʿad beyt barah weʾet־hayareden wayitsaʿeq kal־ʾiysh ʾeferayim wayilekedu ʾet־hamayim ʿad beyt barah weʾet־hayareden׃

²⁵ וַֽיִּלְכְּד֡וּ שְׁנֵֽי־שָׂרֵ֨י מִדְיָ֜ן אֶת־עֹרֵ֣ב וְאֶת־זְאֵ֗ב וַיַּהַרְג֨וּ אֶת־עֹורֵ֤ב בְּצוּר־עֹורֵב֙ וְאֶת־זְאֵב֙ הָרְג֣וּ בְיֶֽקֶב־זְאֵ֔ב וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶל־מִדְיָ֑ן וְרֹאשׁ־עֹרֵ֣ב וּזְאֵ֔ב הֵבִ֙יאוּ֙ אֶל־גִּדְעֹ֔ון מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃ wayilekedu sheney־sarey mideyan ʾet־ʿorev weʾet־zeʾev wayaharegu ʾet־ʿowrev betsur־ʿowrev weʾet־zeʾev haregu veyeqev־zeʾev wayiredefu ʾel־mideyan weroʾsh־ʿorev uzeʾev heviyʾu ʾel־gideʿown meʿever layareden׃

Note · Juges 7.23–25

La poursuite élargit la mobilisation et prépare une nouvelle tension

Les tribus sont appelées et Éphraïm contrôle les passages. La mort des deux chefs est racontée avec l’exposition de leurs têtes apportées à Gédéon. Le récit est celui d’une libération militaire violente ; le lecteur peut en comprendre la fonction sans faire du traitement des vaincus une pratique religieuse exemplaire.