Juges 18

¹ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י מְבַקֶּשׁ־לֹ֤ו נַֽחֲלָה֙ לָשֶׁ֔בֶת כִּי֩ לֹֽא־נָ֨פְלָה לֹּ֜ו עַד־הַיֹּ֥ום הַה֛וּא בְּתֹוךְ־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַחֲלָֽה׃ ס bayamiym hahem ʾeyn melekhe beyiseraʾel uvayamiym hahem sheveṭ hadaniy mevaqesh־low naḥalah lashevet kiy loʾ־nafelah low ʿad־hayowm hahuʾ betowkhe־shiveṭey yiseraʾel benaḥalah׃ s

² וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי־דָ֣ן ׀ מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣ים מִקְצֹותָם֩ אֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי־חַ֜יִל מִצָּרְעָ֣ה וּמֵֽאֶשְׁתָּאֹ֗ל לְרַגֵּ֤ל אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ וּלְחָקְרָ֔הּ וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם לְכ֖וּ חִקְר֣וּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֤אוּ הַר־אֶפְרַ֙יִם֙ עַד־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם׃ wayisheleḥu veney־dan ׀ mimishepaḥetam ḥamishah ʾanashiym miqetsowtam ʾanashiym beney־ḥayil mitsareʿah umeʾeshetaʾol leragel ʾet־haʾarets uleḥaqerah wayoʾmeru ʾalehem lekhu ḥiqeru ʾet־haʾarets wayavoʾu har־ʾeferayim ʿad־beyt miykhah wayaliynu sham׃

³ הֵ֚מָּה עִם־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וְהֵ֣מָּה הִכִּ֔ירוּ אֶת־קֹ֥ול הַנַּ֖עַר הַלֵּוִ֑י וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֗ם וַיֹּ֤אמְרוּ לֹו֙ מִֽי־הֱבִיאֲךָ֣ הֲלֹ֔ם וּמָֽה־אַתָּ֥ה עֹשֶׂ֛ה בָּזֶ֖ה וּמַה־לְּךָ֥ פֹֽה׃ hemah ʿim־beyt miykhah wehemah hikiyru ʾet־qowl hanaʿar halewiy wayasuru sham wayoʾmeru low miy־heviyʾakha halom umah־ʾatah ʿoseh bazeh umah־lekha foh׃

⁴ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי־לֹ֖ו לְכֹהֵֽן׃ wayoʾmer ʾalehem kazoh wekhazeh ʿasah liy miykhah wayisekereniy waʾehiy־low lekhohen׃

⁵ וַיֹּ֥אמְרוּ לֹ֖ו שְׁאַל־נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ׃ wayoʾmeru low sheʾal־naʾ veʾlohiym wenedeʿah hatatseliyḥa darekenu ʾasher ʾanaḥenu holekhiym ʿaleyha׃

⁶ וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁלֹ֑ום נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ־בָֽהּ׃ פ wayoʾmer lahem hakohen lekhu leshalowm nokhaḥ yehwah darekekhem ʾasher telekhu־vah׃ f

⁷ וַיֵּלְכוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ לָ֑יְשָׁה וַיִּרְא֣וּ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבָּ֣הּ יֹושֶֽׁבֶת־לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט ׀ וּבֹטֵ֗חַ וְאֵין־מַכְלִ֨ים דָּבָ֤ר בָּאָ֙רֶץ֙ יֹורֵ֣שׁ עֶ֔צֶר וּרְחֹקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִצִּ֣דֹנִ֔ים וְדָבָ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם עִם־אָדָֽם׃ wayelekhu ḥameshet haʾanashiym wayavoʾu layeshah wayireʾu ʾet־haʿam ʾasher־beqirebah yowshevet־laveṭaḥ kemishepaṭ tsidoniym shoqeṭ ׀ uvoṭeaḥ weʾeyn־makheliym davar baʾarets yowresh ʿetser ureḥoqiym hemah mitsidoniym wedavar ʾeyn־lahem ʿim־ʾadam׃

⁸ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֲחֵיהֶ֔ם צָרְעָ֖ה וְאֶשְׁתָּאֹ֑ל וַיֹּאמְר֥וּ לָהֶ֛ם אֲחֵיהֶ֖ם מָ֥ה אַתֶּֽם׃ wayavoʾu ʾel־ʾaḥeyhem tsareʿah weʾeshetaʾol wayoʾmeru lahem ʾaḥeyhem mah ʾatem׃

⁹ וַיֹּאמְר֗וּ ק֚וּמָה וְנַעֲלֶ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֤י רָאִ֙ינוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טֹובָ֖ה מְאֹ֑ד וְאַתֶּ֣ם מַחְשִׁ֔ים אַל־תֵּעָ֣צְל֔וּ לָלֶ֥כֶת לָבֹ֖א לָרֶ֥שֶׁת אֶת־הָאָֽרֶץ׃ wayoʾmeru qumah wenaʿaleh ʿaleyhem kiy raʾiynu ʾet־haʾarets wehineh ṭowvah meʾod weʾatem maḥeshiym ʾal־teʿatselu lalekhet lavoʾ lareshet ʾet־haʾarets׃

¹⁰ כְּבֹאֲכֶ֞ם תָּבֹ֣אוּ ׀ אֶל־עַ֣ם בֹּטֵ֗חַ וְהָאָ֙רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם כִּֽי־נְתָנָ֥הּ אֱלֹהִ֖ים בְּיֶדְכֶ֑ם מָקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־שָׁ֣ם מַחְסֹ֔ור כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃ kevoʾakhem tavoʾu ׀ ʾel־ʿam boṭeaḥ wehaʾarets raḥavat yadayim kiy־netanah ʾelohiym beyedekhem maqowm ʾasher ʾeyn־sham maḥesowr kal־davar ʾasher baʾarets׃

Note · Juges 18.1–10

Le désir d’un lieu sûr rencontre la vulnérabilité d’autres habitants

Les espions demandent une consultation puis voient dans la sécurité de Laïsh une occasion de prise. Le discours sur le pays donné par Dieu est ici leur parole. Josué 19 avait déjà attribué une part à Dan ; Juges raconte la difficulté de s’établir et ce déplacement, sans que les deux présentations soient des descriptions strictement identiques.

¹¹ וַיִּסְע֤וּ מִשָּׁם֙ מִמִּשְׁפַּ֣חַת הַדָּנִ֔י מִצָּרְעָ֖ה וּמֵאֶשְׁתָּאֹ֑ל שֵֽׁשׁ־מֵאֹ֣ות אִ֔ישׁ חָג֖וּר כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה׃ wayiseʿu misham mimishepaḥat hadaniy mitsareʿah umeʾeshetaʾol shesh־meʾowt ʾiysh ḥagur keley mileḥamah׃

¹² וַֽיַּעֲל֗וּ וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּקִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים בִּֽיהוּדָ֑ה עַל־כֵּ֡ן קָרְאוּ֩ לַמָּקֹ֨ום הַה֜וּא מַחֲנֵה־דָ֗ן עַ֚ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה הִנֵּ֕ה אַחֲרֵ֖י קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃ wayaʿalu wayaḥanu beqireyat yeʿariym biyhudah ʿal־ken qareʾu lamaqowm hahuʾ maḥaneh־dan ʿad hayowm hazeh hineh ʾaḥarey qireyat yeʿariym׃

¹³ וַיַּעַבְר֥וּ מִשָּׁ֖ם הַר־אֶפְרָ֑יִם וַיָּבֹ֖אוּ עַד־בֵּ֥ית מִיכָֽה׃ wayaʿaveru misham har־ʾeferayim wayavoʾu ʿad־beyt miykhah׃

¹⁴ וַֽיַּעֲנ֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּל֮ אֶת־הָאָ֣רֶץ לַיִשׁ֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־אֲחֵיהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֗ם כִּ֠י יֵ֣שׁ בַּבָּתִּ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֵפֹ֣וד וּתְרָפִ֔ים וּפֶ֖סֶל וּמַסֵּכָ֑ה וְעַתָּ֖ה דְּע֥וּ מַֽה־תַּעֲשֽׂוּ׃ wayaʿanu ḥameshet haʾanashiym haholekhiym leragel ʾet־haʾarets layish wayoʾmeru ʾel־ʾaḥeyhem hayedaʿetem kiy yesh babatiym haʾeleh ʾefowd uterafiym ufesel umasekhah weʿatah deʿu mah־taʿasu׃

¹⁵ וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֔מָּה וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־בֵּֽית־הַנַּ֥עַר הַלֵּוִ֖י בֵּ֣ית מִיכָ֑ה וַיִּשְׁאֲלוּ־לֹ֖ו לְשָׁלֹֽום׃ wayasuru shamah wayavoʾu ʾel־beyt־hanaʿar halewiy beyt miykhah wayisheʾalu־low leshalowm׃

¹⁶ וְשֵׁשׁ־מֵאֹ֣ות אִ֗ישׁ חֲגוּרִים֙ כְּלֵ֣י מִלְחַמְתָּ֔ם נִצָּבִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר אֲשֶׁ֖ר מִבְּנֵי־דָֽן׃ weshesh־meʾowt ʾiysh ḥaguriym keley mileḥametam nitsaviym petaḥ hashaʿar ʾasher mibeney־dan׃

¹⁷ וַֽיַּעֲל֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּ֣ל אֶת־הָאָרֶץ֒ בָּ֣אוּ שָׁ֔מָּה לָקְח֗וּ אֶת־הַפֶּ֙סֶל֙ וְאֶת־הָ֣אֵפֹ֔וד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַמַּסֵּכָ֑ה וְהַכֹּהֵ֗ן נִצָּב֙ פֶּ֣תַח הַשַּׁ֔עַר וְשֵׁשׁ־מֵאֹ֣ות הָאִ֔ישׁ הֶחָג֖וּר כְּלֵ֥י הַמִּלְחָמָֽה׃ wayaʿalu ḥameshet haʾanashiym haholekhiym leragel ʾet־haʾarets baʾu shamah laqeḥu ʾet־hapesel weʾet־haʾefowd weʾet־haterafiym weʾet־hamasekhah wehakohen nitsav petaḥ hashaʿar weshesh־meʾowt haʾiysh heḥagur keley hamileḥamah׃

¹⁸ וְאֵ֗לֶּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־פֶּ֣סֶל הָאֵפֹ֔וד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַמַּסֵּכָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַכֹּהֵ֔ן מָ֥ה אַתֶּ֖ם עֹשִֽׂים׃ weʾeleh baʾu beyt miykhah wayiqeḥu ʾet־pesel haʾefowd weʾet־haterafiym weʾet־hamasekhah wayoʾmer ʾaleyhem hakohen mah ʾatem ʿosiym׃

¹⁹ וַיֹּאמְרוּ֩ לֹ֨ו הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים־יָדְךָ֤ עַל־פִּ֙יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה־לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲטֹ֣וב ׀ הֱיֹותְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד אֹ֚ו הֱיֹותְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ wayoʾmeru low haḥaresh siym־yadekha ʿal־piykha welekhe ʿimanu weheyeh־lanu leʾav ulekhohen haṭowv ׀ heyowtekha khohen leveyt ʾiysh ʾeḥad ʾow heyowtekha khohen lesheveṭ ulemishepaḥah beyiseraʾel׃

²⁰ וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵפֹ֔וד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם׃ wayiyṭav lev hakohen wayiqaḥ ʾet־haʾefowd weʾet־haterafiym weʾet־hapasel wayavoʾ beqerev haʿam׃

Note · Juges 18.11–20

Une promotion peut rendre complice d’un vol

Les hommes prennent les objets de Mika et proposent au Lévite un service plus prestigieux auprès d’une tribu. Il s’en réjouit et les accompagne. Le récit ne dit pas qu’une audience plus grande rend le ministère plus fidèle : son élargissement se fait ici dans une prise de biens soutenue par des hommes armés.

²¹ וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֨ימוּ אֶת־הַטַּ֧ף וְאֶת־הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת־הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃ wayifenu wayelekhu wayasiymu ʾet־haṭaf weʾet־hamiqeneh weʾet־hakevudah lifeneyhem׃

²² הֵ֥מָּה הִרְחִ֖יקוּ מִבֵּ֣ית מִיכָ֑ה וְהָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּבָּתִּים֙ אֲשֶׁר֙ עִם־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה נִֽזְעֲק֔וּ וַיַּדְבִּ֖יקוּ אֶת־בְּנֵי־דָֽן׃ hemah hireḥiyqu mibeyt miykhah wehaʾanashiym ʾasher babatiym ʾasher ʿim־beyt miykhah nizeʿaqu wayadebiyqu ʾet־beney־dan׃

²³ וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל־בְּנֵי־דָ֔ן וַיַּסֵּ֖בּוּ פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לְמִיכָ֔ה מַה־לְּךָ֖ כִּ֥י נִזְעָֽקְתָּ׃ wayiqereʾu ʾel־beney־dan wayasebu peneyhem wayoʾmeru lemiykhah mah־lekha kiy nizeʿaqeta׃

²⁴ וַיֹּ֡אמֶר אֶת־אֱלֹהַי֩ אֲשֶׁר־עָשִׂ֨יתִי לְקַחְתֶּ֧ם וְֽאֶת־הַכֹּהֵ֛ן וַתֵּלְכ֖וּ וּמַה־לִּ֣י עֹ֑וד וּמַה־זֶּ֛ה תֹּאמְר֥וּ אֵלַ֖י מַה־לָּֽךְ׃ wayoʾmer ʾet־ʾelohay ʾasher־ʿasiytiy leqaḥetem weʾet־hakohen watelekhu umah־liy ʿowd umah־zeh toʾmeru ʾelay mah־lakhe׃

²⁵ וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ בְּנֵי־דָ֔ן אַל־תַּשְׁמַ֥ע קֹולְךָ֖ עִמָּ֑נוּ פֶּֽן־יִפְגְּע֣וּ בָכֶ֗ם אֲנָשִׁים֙ מָ֣רֵי נֶ֔פֶשׁ וְאָסַפְתָּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ וְנֶ֥פֶשׁ בֵּיתֶֽךָ׃ wayoʾmeru ʾelayw beney־dan ʾal־tashemaʿ qowlekha ʿimanu pen־yifegeʿu vakhem ʾanashiym marey nefesh weʾasafetah nafeshekha wenefesh beytekha׃

²⁶ וַיֵּלְכ֥וּ בְנֵי־דָ֖ן לְדַרְכָּ֑ם וַיַּ֣רְא מִיכָ֗ה כִּי־חֲזָקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִמֶּ֔נּוּ וַיִּ֖פֶן וַיָּ֥שָׁב אֶל־בֵּיתֹֽו׃ wayelekhu veney־dan ledarekam wayareʾ miykhah kiy־ḥazaqiym hemah mimenu wayifen wayashav ʾel־beytow׃

Note · Juges 18.21–26

Les dieux que Mika a fabriqués ne peuvent le protéger

Mika proteste que ses dieux lui ont été enlevés, puis renonce devant la supériorité des Danites. L’ironie du récit met en cause l’assurance exprimée au chapitre précédent. La faiblesse de sa situation ne justifie pas la menace contre sa maison ; la critique de son culte et la condamnation de l’intimidation peuvent être entendues ensemble.

²⁷ וְהֵ֨מָּה לָקְח֜וּ אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מִיכָ֗ה וְֽאֶת־הַכֹּהֵן֮ אֲשֶׁ֣ר הָיָה־לֹו֒ וַיָּבֹ֣אוּ עַל־לַ֗יִשׁ עַל־עַם֙ שֹׁקֵ֣ט וּבֹטֵ֔חַ וַיַּכּ֥וּ אֹותָ֖ם לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵֽשׁ׃ wehemah laqeḥu ʾet ʾasher־ʿasah miykhah weʾet־hakohen ʾasher hayah־low wayavoʾu ʿal־layish ʿal־ʿam shoqeṭ uvoṭeaḥ wayaku ʾowtam lefiy־ḥarev weʾet־haʿiyr sarefu vaʾesh׃

²⁸ וְאֵ֨ין מַצִּ֜יל כִּ֧י רְֽחֹוקָה־הִ֣יא מִצִּידֹ֗ון וְדָבָ֤ר אֵין־לָהֶם֙ עִם־אָדָ֔ם וְהִ֕יא בָּעֵ֖מֶק אֲשֶׁ֣ר לְבֵית־רְחֹ֑וב וַיִּבְנ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ׃ weʾeyn matsiyl kiy reḥowqah־hiyʾ mitsiydown wedavar ʾeyn־lahem ʿim־ʾadam wehiyʾ baʿemeq ʾasher leveyt־reḥowv wayivenu ʾet־haʿiyr wayeshevu vah׃

²⁹ וַיִּקְרְא֤וּ שֵׁם־הָעִיר֙ דָּ֔ן בְּשֵׁם֙ דָּ֣ן אֲבִיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר יוּלַּ֖ד לְיִשְׂרָאֵ֑ל וְאוּלָ֛ם לַ֥יִשׁ שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃ wayiqereʾu shem־haʿiyr dan beshem dan ʾaviyhem ʾasher yulad leyiseraʾel weʾulam layish shem־haʿiyr lariʾshonah׃

³⁰ וַיָּקִ֧ימוּ לָהֶ֛ם בְּנֵי־דָ֖ן אֶת־הַפָּ֑סֶל וִ֠יהֹונָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֔י עַד־יֹ֖ום גְּלֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃ wayaqiymu lahem beney־dan ʾet־hapasel wiyhownatan ben־gereshom ben־menasheh huʾ uvanayw hayu khohaniym lesheveṭ hadaniy ʿad־yowm gelowt haʾarets׃

³¹ וַיָּשִׂ֣ימוּ לָהֶ֔ם אֶת־פֶּ֥סֶל מִיכָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כָּל־יְמֵ֛י הֱיֹ֥ות בֵּית־הָאֱלֹהִ֖ים בְּשִׁלֹֽה׃ פ wayasiymu lahem ʾet־pesel miykhah ʾasher ʿasah kal־yemey heyowt beyt־haʾelohiym beshiloh׃ f

Note · Juges 18.27–31

La continuité d’un sanctuaire ne prouve pas sa fidélité

Les Danites détruisent Laïsh, la rebâtissent et installent l’image. Le verset 30 donne une généalogie dont les traditions et traductions portent les noms de Manassé ou de Moïse ; la question textuelle doit être distinguée du jugement sur le culte. Ni la durée de la pratique ni le prestige d’un ancêtre ne suffisent à en garantir la justesse.